בתשובה ליהונתן אורן, 30/12/10 23:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא חושבת שכל מי ששומר על החוק הוא ''איש מנהל תקין אפור''. אפשר להיות יצירתי, חכם ולחשוב מחוץ לקופסא ועדיין לשמור על החוקים (ולאו דווקא על הנורמות ודרכי העבודה המקובלות). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאכן אפשר - טבע האדם הוא מגוון מדי בכדי שיציית להכללות - אבל שזה בעייתי למצוא אנשים שיצליחו גם להיות מנהיגים גדולים באופיים, גם לטפס אל ראש העמוד החלקלק וגם להיות שומרי חוק טובים. 1. מוסדית. אנשים שלא שומרים "על הנורמות ודרכי העבודה המקובלות" לא עובדים במערכות בירוקרטיות. זה טיבה של הבירוקטיה. ואנשים שכן שומרים "על הנורמות ועל דרכי העבודה המקובלות" הם אנשי מנהל אפורים. 2. פסיכולוגית. אנחנו יכולים לחשוב על מנהיגים מושחתים כאנשים שתחושת הכוח והאומניפוטנציה השתלטה עליהם ("הכוח עלה להם לראש"). אבל אז אנחנו נתקשה להסביר מדוע הם המנהיגים. לחלופין, אנחנו יכולים לחשוב על מנהיגים כאנשים שמלכתחילה מגיעים עם תחושת כוח ועם איזה סוג של סוציופתיה חברתית שמאפשרת להם להתעלם מהמוסכמות. יש להם רעב "לבלוע" את העולם, ובאישיותם לחוקים ולנורמות אין מעמד מכונן. הם לא חייבים להגיע להתעלמות מהחוקים, אבל הסבירות שזה יקרה היא גבוהה. 3. סוציולוגית. כיצד מערכות יציבות משתנות ומתקדמות? יש לנו שתי תשובות רלוונטיות. האחת היא של קרל פופר, שאומר ששינוי מערכת הוא עניין רציונאלי של ניסוי וטעייה. זאת תשובה שמתאימה לאנשים ש"חושבים מחוץ לקופסא". אבל פופר לא יכול להסביר שינויים גדולים ומהפכניים שבהם אין תהליך הדרגתי ומתוכנן של שינוי חברתי. יש לנו את התשובה של מקס וובר, שאומר שמערכת משתנה בגלל אדם כריזמטי שמתעלם מהחוקים והמוסכמות וסוחף אחריו אנשים. השינוי לעולם אינו רציונאלי, ושינויים מהפכניים תלויים באדם שהוא מחוץ למערכת באופיו ושלא מוכן להישמע לרציונאליות שמכתיבה המערכת. מאחר שגם ככה אדם כזה הוא מחוץ למערכת באישיותו, הסיכוי שהוא יגביל את עצמו במקומות שאנשים רגילים שמים גבולות הוא לא גבוה במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בינינו ויכוח בנושא הזה. אני מסכימה איתך, קיים קשר בין יכולת מנהיגות לתחושת כוח ולזלזול בחוקים. אלא שעד עכשיו היה מקובל מאוד לזלזל בחוקים, היה פשוט מדי שלא לציית להם, המחירים היו נמוכים מאוד. אני מאמינה שכעת, כשהמחירים עולים, אותם אנשים שבעבר הרשו לעצמם לזלזל בחוק בקלות יתרה יגבילו את עצמם הרבה יותר, אני לא חושבת שזה אומר שכל המנהיגים המוכשרים הפוטנצייאלים יגיעו לבית כלא או יורחקו מהזירה הציבורית, מכיוון שברגע שהמחיר על זלזול בחוק יהיה גבוה מספיק, המנהיגים המוכשרים העתידיים האלו יהיו מסוגלים לחשב את היתרונות והחסרונות בעצמם, להגביל את עצמם ולהמנע ממעשים לא חוקיים מסוימים שיגרמו להם נזק גדול מדי. המעשים האלו הם אותם מעשים שגורמים גם לציבור נזק ובעיני זה יתרון רציני. מנהיגים מוכשרים שנאבד בדרך, בזמן שהנורמות החדשות יוטמעו, הם לא אבדה גדולה מדי בהשוואה לרווח של ניקוי הצמרת ממטרידים, אנסים, מקבלי שוחד או ''עושי-טובות'' למיניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שאולי זה לא יעבוד, אבל גם אני לא רוצה לראות פושעים בהנהגה. בואי ניתן לזה קצת זמן לראות איך זה עובד. נניח 50-100 שנה, ואז נחזור לפתיל הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל גדול בין חוק ומוסר. יש בהחלט אנשים שעוברים בצומת ריק באור אדום, מפגינים בהפגנות אסורות על פי חוק, מסתננים למקומות שאין להם היתר לשהות בהם או עוברים על חוקים שונים ומשונים - והם עדיין אנשים מוסריים בהחלט. מה שעשה קצב הוא לא רק עברה על חוקי המדינה, אלא גם על חוקי המוסר. 1. מוסדית. נתקלתי בחיי בכמה וכמה דוגמאות של אנשים שעבדו במקומות אכולי ביורוקרטיה באופן שאולי לא התאים במיוחד לנורמות ולצורות העבודה המקובלות, ופעולותיהם לא הזיקו לאיש. למען האמת, היה מזל גדול למצוא כאלה. 2. לי נראה שיש מנהיגים משני הסוגים שציינת, אבל אלה אינם הסוגים היחידים. ייתכנו גם מנהיגים שיש להם, פשוט, שכנוע פנימי עמוק ברעיונותיהם וביכולתם לבצע את אותם רעיונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שיש סוגים שונים של מנהיגים. ואגב, גם בירוקרטים יכולים להיות מנהיגים טובים בעיתות שלום ושלווה. אבל יש אנשים שיש להם ''תכונת מנהיגות'' מיוחדת, שמגיעה בד''כ עם הנכונות להכפיף את האמצעים וההשלכות של מעשיהם לטובת השגת המטרה. זה נראה לי עניין של מבנה נפשי ולא של תחשיב רציונאלי. עכשיו זאת כבר שאלה של צירוף נסיבות היסטורי. יש מצבים בהיסטוריה שאנשים כאלה מביאים רק נזק, ויש מצבים שבהם אנחנו זקוקים לאנשים כאלה. ויכול להיות שישראל, שלוקה בסטגנציה בכל הקשור לשטחים ולנושאים נוספים, צריכה אדם כזה. שרון היה יכול לבצע פינוי התנחלויות אך ורק בכוח מנהיגותו - בלי לעשות חשבון לבני בריתו הוותיקים, בלי לספק הסבר רציונאלי לפינוי וללא התחשבות בהשלכות של הפינוי על המתיישבים. אני חושב שנתניהו לא מסוגל לעשות דבר דומה, וגם לא אחרים במערכת הפוליטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בהחלט יכולה להעלות בדעתי רופאה מבריקה שמצאה דרכי טיפול חדשניות, עורכת דין חדה שכותבת כתבי תביעה בלתי קונבנציונלים, מנהלת בית ספר שמעודדת את המורים והתלמידים לפעול מעבר לנדרש שאינן גונבות מהקופה הציבורית (או מבכלל), לא לוקחות שוחד, לא מטרידות ומאיימות על הכפופים להן ולא חוצות באור אדום את הכביש. יצירתיות ומנהיגות לא חייבת לעמוד בסתירה למוסריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זה מה שאמרתי. טענתי שיש דפוס מסוים למנהיגים שמובילים שינויים גדולים. שינויים כאלה הם תמיד לא-רציונאלים, כי אין דרך לחזות מה יקרה כשאנחנו שוברים את כללי המערכת (ובשינויים גדולים, אנחנו שוברים אותם). כדי לשבור את הכללים, דרוש אדם שלא מתחשב בכללי המערכת. ואם יש לנו אדם כזה - סביר שהוא לא חווה את מגבלות המערכת עליו בצורה שאנשים נורמטיביים חווים אותם. ממילא, יש סיכוי לא רע שאותו אדם לא ישמע לכללים של המערכת החוקית או המוסרית. תלוי בתשוקות שלו ובהזדמנויות שנקרות לפניו. מנהיגים יכולים להיות גם טיפוסים אחרים, אבל הם בד''כ לא אלה שיוזמים שינויים גדולים. ואותה רופאה, עו''ד ומנהלת יכולות להיות יצירתיות ולא-קונפורמיסטיות, אבל המעשים שלהן נעשים בהתייחס למערכת נתונה. הן משפרות אותה ''בקטן'' ובאופן מדורג, ולכן פועלות בתחומי הרציונאליות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |