בתשובה לברקת, 13/01/11 11:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעבר לבישול ביתי, ההתמצאות שלי באוכל, אופנות ומסעדנות היא לא רחבה, כך שלא אתווכח עם העניינים ה"מחפירים". כללית, זה נשמע לי כהכללה הרחוקה מן הדיוק. הדיו של דימוי שנוצר לדב"א בעיקר לאחר מותו עולים חזק מדברייך, ונדמה לי שהם-הם שנותנים את הטון, יותר מהדפדופים של אז. אם כי עלי להודות שאת העניין המוזר של הסועד-הממוצע-לחם-מרגרינה-ריבה לא הצלחתי לשייך לשום דבר שהוא כתב או שכתבו או אמרו עליו, לא לשום דבר מן הסיפור האמיתי וגם לא לשום חלקים מהדימוי. כמה אוכלי לחם-מרגרינה-ריבה היו, לדעתך, בין משתתפי הארוחות ומשבחי בישוליו, שהיו בד"כ ידידיו הקרובים? זה נשמע מצחיק. כן, הוא היה הדוניסט, אם כי מדוייק יותר יהיה לומר שכישראלי הוא הקדים את זמנו, ואלמנטים מחייו שהיו אז יוצאי דופן, הם חלק טבעי בחייהם של רבים כיום. בסך הכל, הוא היה בנאדם שקם בבוקר והיה עובד שעות ארוכות ביום, וזאת רק מתוך משמעת עצמית - הוא לא היה פקיד או פועל של איזה בוס. לא הכרתי אותו אישית אבל הכרתי-אנשים-שהכירו, ונראה לי שיותר משהיה הדוניסט, רצה להיות כזה, ואולי אפילו יותר משרצה להיות - קיננה בו תשוקה לטפח תדמית כזו - ורק בנקודה הזאת יש השקה מסויימת בין מה שיצר הוא עצמו למה שיצרו לו לאחר מותו. ונדמה לי שאת אומרת "הדוניסט" לא משום שהיה ולא משום שרצה להיות, אלא משום שהיה ידוע ככזה. מוזר - הרי את, העיתונאית, יודעת יותר טוב מרבים אחרים שאין הרבה בין האדם עצמו לבין הדימוי הפומבי - בודאי לא כזה שנוצר במידה רבה ע"י ידיים מכוונות לאחר מותו. חוץ מאוכל-שתיה-גבר-אישה, הוא אהב גם מוסיקה קלאסית בהשפעת אחד המורים בבן-שמן, והעריץ את קתלין פרייר. השפעת ראנד לא היתה ישירה אלא נבעה מהערצתו לקרוי, וזו נמשכה בפועל אולי שלוש-ארבע שנים, אם כי הכיתוב "ספריות ההשאלה שודדות..." הודפס עוד זמן רב על הספרים. מוזר לי, מוזר ומפתיע, תפקיד הסנגוריה הזה על דב"א, ואסיים בזאת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זהו שהוא עבד לא אומר שלא היה הדוניסט. אם הוא דגל באוכל טוב, מין מרובה, מוזיקה ט ושאר תענוגות חושים, בדרגה שהופכת אותם לאידיאולוגיה שחיים לפיה, ואמנם כך עשה, אז במילון שלי הוא הדוניסט. מעבר לזאת, מדוע את מניחה שאני קטגורית שלו? האם הדוניסט זו קללה בעיניך? נכון, לא בטוח שחוג ידידיו הקרוב חי על מרגרינה וריבה תוצרת הארץ. אבל אלה היו הסטנדרטים של אוכל אז בארץ. ומכל מקום, גם הבוהמיינים האנינים ביותר אכלו לחם אחיד, כי זה מה שהיה פה אז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במכולת של דלין היה גם פומפרניקל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה גם לחם שחור, ולחם חי. לחם חי כמו פעם שיווקו עד לפני שנה-שנתיים, שאז החליטו להחליף את הנוסחא או משהו, כי הטעם השתנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי, אני יודעת (נתתי דוגמא רטורית), אבל כ-ל שלושת הסוגים היו באותה רמה בינונית. לא היו פוקצ'ות, באגטים, לחמי שאור, לחמי דגנים מעורבים או בכלל דגנים מלאים (השחור האחיד לא מלא), לחמניות אישיות כנ"ל ועוד עשרות תת-סוגים שיש היום בכל סופר או במאפיות גורמה (או לצורך העניין, שאנשים מכירים ויודעים להכין בבית). היתה גם פיצה בשנות השבעים - את באמת רוצה להשוות בין רימיני לטוני וספה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן השפע הזה לא היה. אם כי - פיתות היו, לחמניות גם (שוקו ולחמניה בקייטנה, זוכרת?), בגטים אני זוכרת מילדותי, והלחם החי, היה עשוי מחיטה מלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מילדותך" = 10 שנים אחרי ילדותי. זו לא אותה תקופה. אני לא זוכרת בגטים בשנות השבעים המוקדמות. זוכרת חצי לחם במכולת בהקפה, ושוקו בבקבוקי זכוכית אישיים (רק אח"כ נכנסו השקיות האישיות מפלסטיק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ. כן. אני מקפידה לשכוח שיש לך איזה עשור עלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לתקן כאן איזו תקנה איילית חדשה, שמי שאומר "אסיים בזאת" - לא מושכים אותו בכוונה להמשיך הלאה. לא, לא הבנתי שמדובר בהדוניסט מהמילון הרגיל שלך. לפי תגובה 561546 חשבתי שמדובר באיזשהו זן מיוחד של הדוניסטים שהטקסונומיה עוד לא הספיקה לקטלג. מסכנים, אגב, כל הבוהמיינים ההם. בזמן שהם נאלצו להתענות עם לחם אחיד ומים לחץ, אני, בילדותי שבבית שניצל-פירה יקי-סטנדרטי, אכלתי ביפו, באבולעפיה, כמה דברים טובים. ופה ושם נהניתי מלחם צרפתי של אופים יהודים (סליחה) שהיה בכלל לא רע, ופיתות דרוזיות דקיקות ענקיות ונפלאות במקומות שאפילו אין לי מושג מהם אבל הם היו בסביבות חיפה, ליתר דיוק בדליה, ונדמה לי שאפילו הבר-מינן כתב עליהם משהו טוב או שניים. אגב, בעיני גם לחם אחיד הוא טעים כשהוא טרי או קלוי (בעיקר בשני המצבים האלה, לא במצבי ביניים), למרות שבזמן האחרון מישהו כבר הספיק להעליב אותו לפנייך, תגובה 559905. יאללה, עכשיו היאבקות בבוץ או שאפשר ללכת לנמנם קמעא? פייסטה או סייסטה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאחת האפשרויות היא סייסטה, האפשרות הנכונה היא סייסטה. _____________ העלמה העפרונית, מקנאה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התקבלת! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון הזה לצנימים בעיניי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניכר שאינו מבין דבר, היה צריך לדגול באוכל מרובה ומין טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אוכל שתיה גבר אישה?" בוא נדייק: אוכל שתיה וילדות קטנות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |