בתשובה להעלמה עפרונית, 14/01/11 17:27
מה סופרמנים/יות יש? 561714
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה להעלמה עפרונית יום ו', 14/1/2011, 17:30
ממתי שאפשר למדוד אותם.

לא היה לך קורס באוניברסיטה שחלק מציונו נקבע לפי ציוני תרגילי הבית?

באוניברסיטה לפעמים הבעיה היא שאם לא מתחשבים בציון של תרגיל, סטודנטים לא מתייחסים אליו ברצינות, לא עושים אותו, והתוצאה היא שהם לא מתרגלים את החומר.
מה סופרמנים/יות יש? 561716
העלמה עפרונית • בתשובה לצפריר כהן יום ו', 14/1/2011, 17:40
יהונתן הציע קטיגוריה נפרדת של "הכנת שיעורי בית" בתעודה. בקורסים בהם חלק מהציון נקבע לפי תרגילי הבית, התרגילים היו חלק מבחינת ההבנה/יכולת היישום שלי, בדיוק כמו שמבחן בוחן הבנה, ידע או יכולת יישום. לא היה לי ציון בתעודה על עצם העובדה שניגשתי למבחן.

יותר מזה, נקודת המוצא (התיאורטית, לפחות) היא שלתרגילים יש חלק במידת ההכנה של התלמיד (או הסטודנט) והם נדרשים כדי שיכיר את החומר אותו הוא צריך להכיר. אם אתה לא מתייחס ברצינות לתרגיל, ולא מתרגל את החומר, תיאורטית זה אמור להשפיע על מידת ההצלחה שלך במבחן (או העבודה המסכמת, או-מה-שזה-לא-יהיה שלפיו מחליטים איזה מספר לתת כדי לשקף את רמת הידע שלך). במילים אחרות, אם א' צריכה לפתור 10 תרגילי חשבון כדי לקלוט את החומר, וב' צריכה לפתור 50 תרגילים כדי לקלוט את החומר, האם אתה חושב ששתיהן צריכות לקבל כמטלה לפתור 30 תרגילים? שתיהן 50? אפשר לתת פטור לא' מארבעים הנוספים? ואם ניקח את זה ללימודים מתקדמים - האם נראה לך שיש משהו פגום במטלות רשות (למשל, כאלה שיחזרו אל הסטודנט עם הערות והערכה - מספרית או מילולית - אבל לא יכללו במסגרת הציון) ושהחומר הנובע מהן יהיה כלול במבחן הסופי?
מה סופרמנים/יות יש? 561718
ירון • בתשובה להעלמה עפרונית יום ו', 14/1/2011, 18:18
אני לא יכול להעלות בדעתי סטודנט בטכניון‏1, במיוחד לתואר ראשון, מזיז אצבע שלא על מנת לקבל ציון. הסטודנט מבחינתו, משחק במשחק אסטרטגיה שמטרתו למקסם את הציונים שלו, מול הטכניון שמנסה להכשיל אותו. במשחק הזה, כמו בכל משחק אסטרטגיה, חשוב להשקיע את המשאבים בצורה האפקטיבית ביותר, וזה מה שרוב הסטודנטים משתדלים לעשות.
___
‏1 הייתי מוציא אולי מהכלל קורסים קטנים, או סמינרים שבהם המרצה מסוגל לזהות ואולי לזכור את הסטודנט.
מה סופרמנים/יות יש? 561719
העלמה עפרונית • בתשובה לירון יום ו', 14/1/2011, 18:28
ואז השאלה, ואני שוב חוזרת לעולם תיאורטי מעט יותר, היא מה המטרה של מטלות בקורס. אם הן אמורות לגרום לך לדעת ולהבין טוב יותר את החומר הנלמד, אז ה"סנקציה" על כך שלא תלמד בבית היא שבמבחן סוף השנה תצליח פחות. ואם תצליח ללמוד את החומר שהיית אמור ללמוד בצורה מפוזרת לאורך הסמסטר בשלושה ימים או שבוע, ובאותה רמה, מה רע בכך? ואם לא הצלחת באותה רמה ולכן הציון שלך במבחן הסופי יהיה נמוך יותר, הרי שהוא משקף את הידע שלך, לא?
מה סופרמנים/יות יש? 561720
ירון • בתשובה להעלמה עפרונית יום ו', 14/1/2011, 18:40
אספר לך סיפור. תרגלתי בקורס "מבוא לתיכנות" (או אולי "תיכנות 1"). בא אלי סטודנט וביקש דחיה בהגשת אחד מתרגילי התיכנות. הבחור היה במילואים, זה היה כבר לפני סוף הסימסטר, והיה לו חומר להשלים בקורסים אחרים. הצעתי לו לעשות חשבון אם כדאי לו להגיש תרגיל שמישקלו נניח נקודה אחת, ולבזבז על זה יום או יומיים, או אולי כדאי לו להקדיש את הזמן להתכונן יותר לאחד מהקורסים המתמטיים. באופן תאורטי אפשר ללמוד לתכנת רק ע"י תירגול, אבל באופן מעשי זו לא תמיד ההשקעה הכדאית ביותר.
לא הבנתי מה הסיפור אמור להדגים 561722
העלמה עפרונית • בתשובה לירון יום ו', 14/1/2011, 18:56
לא הבנתי מה הסיפור אמור להדגים 561729
ירון • בתשובה להעלמה עפרונית יום ו', 14/1/2011, 22:17
הבחינה היא נסיון לדגום את הידע והמיומנות של הנבחן בעלות נמוכה - אוסף של אינדיקטורים היוריסטים שצריכים להעיד על ידע. בגלל מגבלות הבחינה, יהיה פער בין מה שצריך לעשות כדי לדעת, ובין מה שצריך לעשות כדי לקבל ציון טוב בבחינה. המעשה הנכון בסיפור הוא לתכנת כמה שיותר, אבל לא ברור אם זה המעשה האפקטיבי ביותר כדי להצליח אפילו בבחינה בתיכנות אם הזמן מוגבל.

לכן כדאי אולי לתגמל גם את עצם העשיה שמאמינים שהיא אכן מועילה לרכישת המיומנות והידע, כאילו היא ערך העומד בפני עצמו.
מה סופרמנים/יות יש? 561735
צחי בר • בתשובה לירון שבת, 15/1/2011, 9:57
התופעה שאתה מציג היא שגיאה גדולה שהרבה סטודנטים נדחפים לעשות בגלל שגיאה של המרצים שלהם.
בקורס טוב הלימוד וההערכה ידרשו מהסטודנט מגוון דרגות הלימוד, כולל הגבוהות שבהן. בקורס טוב סטודנט ילמד לזהות את הקשרים הלוגיים בין פיסות המידע החדשות שרכש (סינתזה), יחבר את הידע והקישורים הלוגיים החדשים לידע ולקישורים הישנים שקיימים אצלו, ידע לפתור באמצעות מה שלמד זה עתה בעיות ואולי אפילו ינסח קשרים לוגיים חדשים ויתן תחזיות קדימה. בקורס כזה יש משמעות רבה לציון. סטודנט עם ציון גבוה אכן רכש ידע וכישורים שימושיים בתחום.

לצערנו לא כל הקורסים כאלו. בקורס לא טוב הסטודנט ידרש רק לרמות לימוד נמוכות, גם אם בהיקף גדול, ואז הקורס יראה קשה מאוד. קורס שבו תלמיד לומד ומוערך רק על שינון וידע לא ישאיר אצל התלמיד הרבה אם התלמיד לא ימשיך להשתמש בידע החדש ברציפות. בקורס כזה לציון אין משמעות של ממש להמשך החיים המקצועיים של הבוגר.

הציונים באוניברסיטה אומנם חשובים לקבלה לתארים מתקדמים (לא בכל מקום נדרשים ציונים גבוהיים במיוחד, ולא לכל חוקר), וגם קצת לקבלה למקום העבודה הראשון, אבל הגישה ללימודים הרבה יותר חשובה מהציונים. מי שלא רכש את המיומנות של לימוד לעומק, לא בנה גוף של ידע וקשרים לוגיים בתחום העיסוק שלו, אבל הצליח לגרד ציונים טובים בגלל שהמרצים שלו בנו את הקורס באופן לקוי, יתקשה ליצר תואר מתקדם ראוי לשמו, ויתקשה גם בעבודה.

מצד שני, סטודנט שלמד לעומק רכש כלים וידע שימושיים שיעזרו לו גם בהמשך. במקרה הטוב לסטודנט כזה יהיו גם ציונים טובים, אבל זה לא מחייב.

למרות שהאשמה היא ברובה של המרצה שבנה את הקורס, סטודנט עם גישה בריאה ורצון כן ללמוד יכול ללמוד לעומק גם אם הוא לא נבחן על כך. זה דורש יותר זמן, ואולי הוא לא יכסה כך את כל החומר, אבל שני יתרונות ברורים יזקפו לו. הראשון, הוא תירגל ושיפר את יכולות הלימוד שלו (וזה לדעתי הדבר הכי חשוב שאפשר וצריך ללמוד באוניברסיטה), והשני, הוא יוכל להשתמש בידע ובכישורים שרכש באופן טוב יותר במקומות אחרים.

הכשל של המרצים בבנית קורסים ובהערכת ביצועי הסטודנטים, ואחרי המרצים, גם שגיאה של הסטודנטים, פוגע בבוגרים ואחר כך במי שהם עובדים עבורו. חבל. בשבדייה זיהו את הכשל הזה ובאוניברסיטה שלמדתי בה מחייבים כל פרופסור ללמוד איך ללמד (תעודת הוראה באוניברסיטה). אני מקווה שיום יבוא והדרישה הזאת תחלחל גם לאוניברסיטאות בארץ.
מה סופרמנים/יות יש? 561744
איציק ש. • בתשובה לצחי בר שבת, 15/1/2011, 14:36
הסטודנטים מגיעים לטכניון כבר ''אפויים'' מהתיכון.
מה סופרמנים/יות יש? 561751
ירון • בתשובה לצחי בר שבת, 15/1/2011, 16:13
לפני זמן מה שורבב (יובל נוב?) לתוך דיוני האייל עניינו של סיני אחד שהצליח לשנן את המספר פאי בדיוק "על אנושי". כמו הרבה אומני זיכרון, לסיני הייתה שיטה. כנראה שהוא מקודד קבוצות של ספרות לסמלים או מושגים, וקושר אותם ביחד בסיפור או דימוי ויזואלי כלשהו.

האמת היא שהסיפור שהסיני המציא לעצמו (אולי) הוא תאוריה המסבירה את המספר פאי. מבחינת הסיפור של הסיני, הגיוני וצפוי שסיפרה מסויימת, מתוך עשרות האלפים שהתאוריה שלו מסבירה אותן, תופיע דווקא במקומה ולא במקום אחר. אנחנו מתייחסים לתאוריה הסינית הזו כלא נכונה מפני שיש לנו תאוריה מתמטית אחרת שמסבירה גם את המספר פאי, אבל בנוסף גם הרבה דברים אחרים, ולכן מבחינת תערו של אוקאם התאוריה המקובלת עדיפה על התאוריה הסינית.

בסרט "המורה אירנה", שג'וד הכניסה לדיון ודובי המציא קישורית אליו, הייתה תמונה שבה המורה הציגה לתלמיד את התרגיל 60 + 30. התלמיד התקשה לענות, והמורה רמזה לו להסתייע בתרגיל 6 + 3. עכשיו התלמיד ענה תשובה נכונה. האם התלמיד למד את התאוריה "הנכונה", או אולי פיתח לעצמו תאוריה סינית כדלקמן: בצע טרנספורמציה על הצלילים שמבטאת המורה כך שיתקבל תרגיל שאת פתרונו הצלחת כבר לשנן, ואז בצע טרנספורמציה הפוכה על הפתרון כדי לקבל את פתרונו של התרגיל שהציגה המורה.

עכשיו נחזור לטכניון. כל סטודנט חדש נתקל מייד בהתחלה בתבניות הבאות: "לכל N קיים n גדול מאפס כך ש... כך ש.. כך ש...", "לכל אפסילון גדול מאפס קיימת דלתא גדולה מאפס כך ש... ", "יהי אפסילון גדול מאפס. אז לפי משפט... מתקיים.... נגדיר דלתא...." אפשר לזכור את הניסוחים והצלילים האלה בנוסטלגיה. אבל כפי שטענתי קודם שאני לא מעלה בדעתי סטודנט מזיז אצבע שלא לשם קבלת ציון, אני לא מעלה בדעתי סטודנט משנן טענות והוכחות בשיטות סיניות ומצליח לעבור בחינות.

האבחנות שלך בין רמות ידע, ידע בלי לוגיקה, ידע עם לוגיקה... נשמע הגיוני לכאורה, אבל לא מתחבר לנסיון שלי. אין אפשרות לשנן בלי להבין. אי אפשר ללמוד "לא לעומק" ולקבל ציון טוב. במקרה הגרוע ההבנה היא הבנה סינית, וגם האפשרות הזאת בלתי אפשרית. (ויסלחו לי הסינים על השם הרע והלא מוצדק לחלוטין שאני מוציא להם)

אולי הסטודנטים לא מצליחים להפנים את כל ההשלכות והמשמעויות של התאוריה שהם לומדים. אולי הם זקוקים לזמן נוסף כדי לעכל, לפתח אינטואיציה, דימויים שמאפשרים חשיבה יצירתית על סמך התאוריה שלמדו, בטחון עצמי בתאוריה. הסיבה היא שהאתגר האינטלקטואלי גדול והזמו קצר, ולא שמישהו החליט ללמוד באופן שיטחי. אין לכך פתרון. הזמן יקר, הסטודנטים צריכים להמשיך בדרכם, וכבר אמר מישהו שעד שלא מלמדים משהו, לא לומדים אותו כמו שצריך. ברור ששוכחים, אבל אבני הבניין נשארות, ולימוד מחדש הוא קל ואפקטיבי הרבה יותר מלימוד בפעם הראשונה.

הרשה לי הערה אישית מבודחת. יש לך רקע במדע מדוייק, אבל אתה מדבר כמו איש מדעי הרוח. לא טוב! (תודה על המאמר, ובהצלחה בשליחותך החינוכית!)
מה סופרמנים/יות יש? 561756
צחי בר • בתשובה לירון שבת, 15/1/2011, 17:35
אתחיל דווקא מהסוף. אני רואה בהערה האישית והמבודחת שלך מחמאה גדולה. אם אני יכול להמשיך לעבוד במדעים מדוייקים (הפרסום האחרון שלי הוא מלפני פחות משנה, מיעץ באופן קבוע בתעשייה/אקדמיה) ועדיין לדבר כאיש מדעי הרוח סימן שלא נאטמתי לחלוטין לצורת חשיבה שונה. תודה!

לעניינו, אם כל הקורסים שאתה מכיר מחייבים לימוד לעומק אז אתה נמצא במקום מדהים. או שלימוד לעומק נתפס על ידנו באופנים שונים.

סיפור קצר: כשלימדתי באחת המחלקות להנדסה כימית בארץ אמרו לי הסטודנטים פעם ברגע של גילוי לב "אתה מבקש מאיתנו דבר שמעולם לא נדרשנו לעשות - לחשוב ולחבר ידע מקורסים שונים". ראש המחלקה, אדם מקסים ומבריק, אמר לי בשיחה אישית דברים דומים, הרבה מהסטודנטים במחלקה שלנו, וגם במוסד אקדמי אחר מאוד מכובד,שהוא מלמד בו, לא יודעים לחשוב וזה כנראה בגלל שהם לא נדרשים מספיק לעשות את זה.
מה סופרמנים/יות יש? 561759
MRP • בתשובה לירון שבת, 15/1/2011, 18:05
משהו שבדיוק נתקלתי בו:
... ואולי יגרום לך לפקפק בהנחה שבפסקה המתחילה ב-"האבחנות שלך בין..."
וגם אם לא, לעניות דעתי, הצפיה מומלצת.
מה סופרמנים/יות יש? 561760
יובל נוב  (אתר) • בתשובה לMRP שבת, 15/1/2011, 18:11
אלון עמית כבר קישר פעם, בתגובה 532940, לסרט הזה, שגרם לי לחשוב הרבה.
מה סופרמנים/יות יש? 561767
MRP • בתשובה ליובל נוב שבת, 15/1/2011, 19:08
לעזאזל, ידעתי שאי-קריאת *כל* התגובות באייל תתנקם בי יום אחד.
מה סופרמנים/יות יש? 561791
ירון • בתשובה לMRP יום א', 16/1/2011, 0:12
תודה על הקישורית, והצפיה אכן מומלצת.

הצפיה בהרצאה אכן גרמה לי למחשבה שניה, אבל רק ביחס לקורסים בפיזיקה. אני מבקש להתייחס אלי בסלחנות מפני שכמעט כל הנסיון שלי הוא בקורסים של הפקולטה למדעי המחשב והפקולטה למתימטיקה. בקורסים של פקולטות אלה אין פער משמעותי בין תאוריה ופרקטיקה.

קורסי החובה בפיזיקה, ובמיוחד פיזיקה 1מ, הם ממש קורסים קשים. אצטט את מה שכתבתי: "אולי הסטודנטים לא מצליחים להפנים את כל ההשלכות והמשמעויות של התאוריה שהם לומדים. אולי הם זקוקים לזמן נוסף כדי לעכל, לפתח אינטואיציה, דימויים שמאפשרים חשיבה יצירתית על סמך התאוריה שלמדו, בטחון עצמי בתאוריה. הסיבה היא שהאתגר האינטלקטואלי גדול והזמו קצר, ולא שמישהו החליט ללמוד באופן שיטחי."

אין הצלחה גדולה בקורס פיזיקה 1מ. אני זוכר שבמחזור שלי כמחצית מהסטודנטים נכשלו במועד א'. אז יתכן שבגלל שקיים פער בין המיומנות הדרושה לפתור בעיות חישוביות, ובין הקושי להבין את התאוריה, חלק מהסטודנטים מצליח להתמודד עם הבעיות המעשיות למרות שלא הפנים את התאוריה. צריך גם להבין את הפסיכולוגיה של הסטודנט. כאשר הסטודנט מקבל בבחינה שאלה שפתרונה נחזה להיות טריוויאלי, מייד נדלקות אצלו נורות האזעקה: "סכנה, מלכודת!", "סכנה, שאלה מכשילה!". ההדגמות שהסטודנט קיבל בכיתה על כל מיני ג'ירוסקופים שמתנהגים בניגוד לאינטואיציה, כל מיני כוחות קוריאוליס מוזרים וכיוצא באלה פוגעות בביטחונו העצמי בשכל הישר שלו. כאשר הביטחון הזה נפגע, טבעי שהסטודנט ינסה להאחז בהצבה בנוסחאות, פשוט כדי לעמוד על קרקע בטוחה.

עיקר הרפורמה של פרופ' מזור היא להעביר את ההיבט האינפורמטיבי של תהליך ההוראה ללימוד עצמי מספר הלימוד, במקום בשיעור פרונטלי, ולהשאיר לעצמו את ההסברים וסגירת הפערים שנשארו. הוא משתמש גם בpeer support. הרפורמה שלו מזכירה לי חלקים ממה שהצעתי בדיון זה. אצטט מתגובותי: "מה הפתרונות האפשריים? ... 3. אוטומציה - Intelligent_tutoring_system [Wikipedia], ורשתות חברתיות שמספקות Peer support [Wikipedia] ללמידה. כלומר להחליף את המורים בתפקידים היותר טכניים של ההוראה, ולמקד אותם בהיבטים החינוכיים של התפתחות התלמיד." וגם "החזון הוא שהתלמידים לא ישבו רוב זמנם בכיתה בבית הספר, וילמדו בשיעור פרונטלי. רוב זמנם התלמידים צריכים לעבוד באופן עצמאי מול לומדות, רשתות חברתיות או בלימוד עצמי, בחברותות וכדומה....".

ההבדלים בין הצעותי ובין הרפורמה של פרופ' מזור הם שהמוטיבציה שלי הייתה להקטין את מספר המורים, והמוטיבציה שלו לשפר את רמת ההוראה, וכן שההצעה שלי היא אוטופיסטית, עתירת טכנולוגיה והשקעה כספית, והרפורמה שלו מעשית בתנאים של אוניברסיטה. צפריר תיקן את הערכתי שאוטומציה תקטין את מספר המורים, עכשיו פרופ' מזור סיפק לי מוטיבציה מחודשת לתמוך בהצעות האוטופיסטיות שלי. אני מרוצה מפרופ' מזור.

הערה אחרונה. מההרצאה ברור שפרופ' מזור מסכים איתי שסטודנט לא ינקוף אצבע ללא תגמול בצורה של ציון.
מה סופרמנים/יות יש? 561804
MRP • בתשובה לירון יום א', 16/1/2011, 9:12
האמת היא שגם אני מסכים עם חלק גדול מכל מה שאמרת (הכנסת אוטומציה לתהליך הלמידה וכו').

בכל זאת כמה הערות, בלי סדר או חשיבות מיוחדים:
1. גם בפקולטות שהתייחסת אליהן, נדמה לי שאפשר למצוא בדיוק את אותו הפער בין תאוריה לפרקטיקה. למשל בקורס הראשוני ביותר, באינפי 1 – חומר הלימוד הוא בסופו של דבר משפטים (תאוריה), הבעיות שאתה נדרש לפתור (למשל במבחן) דומות, בחלקן הגדול, לבעיות "האינטואיטיביות" מההרצאה של פרופ' מזור. אז כן, יש איזה חלק טכני של למצוא אח"כ את ה-דלטות והאפסילונים הנכונים. אבל כמעט תמיד יש רכיב בסיסי שדורש הפנמה של החומר, ולא רק שינון שלו (או אימון בפתרון בעיות). גם במדמ"ח אני בטוח שאפשר למצוא המון דוגמאות, למשל אחת שקופצת ישר לראש היא מתורת האינפורמציה (אני מקווה שזה לא בגלל הקירבה הקונספטואלית לפיזיקה), שבה לפחות כל הקורס הבסיסי בנוי על מספר מאד מצומצם של משפטים והגדרות; וגם שם קיים להבנתי פער ניכר בינם לבין יישומם הפרקטי. אבל כל זה נאמר במאמר יחסית מוסגר, ואני לא בטוח שאני רוצה להכנס לדיון פרטני פר-דיסציפלינה.

2. נכון, *כרגע* רב התלמידים לא ינקפו אצבע ללא תגמול בצורת ציון, אבל אני לא בטוח שההנחה הזאת נכונה למערכת חינוך שעברה רפורמה. במיוחד ברשתות חברתיות, נראה שאנשים עוסקים כל הזמן בפעילויות ללא קבלת תגמול בצורת ציון (או כסף). עצם הפיכת חווית הלמידה לפעילות חברתית עשויה לתרום למוטיבציה של תלמידים להשתתף בה.
מה סופרמנים/יות יש? 561808
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לMRP יום א', 16/1/2011, 11:16
יש אנשים שעוסקים בפעילות שלא למטרת תגמול. יש מי שלא ינקפו אצבע אם לא ישלמו להם.

ברור שגם כיום האחרונים אינם 100%. הבעיה היא שהם חלק מספיק גדול מכלל התלמידים. מעבר לכך, הם משפיעים על שאר התלמידים.

אתה יכול לנסות לנמק ולפרט מה ברפורמה יגרום להשפעה הזו לפחות?
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות