 |
אני לא השוויתי אף אחד לנאצים, אבל אתה בשאלתך הראשונה עשית זאת ובגדול. התשובה היא שחייל גרמני שהיה מסרב לשתף פעולה עם הכיבוש הנאצי היה כנראה מושלך לכלא. נו, אז?
נעזוב את הנאצים. מסתבר שיש שלושה סוגים של חיילים בצה"ל: כאלה שחושבים שזה בסדר גמור לעכב אמבולנס במחסום במשך שעות ארוכות (עליהם לא נדבר הפעם), כאלה שחושבים שעיכוב של אמבולנס במחסום הוא פקודה שדגל שחור מתנוסס מעליה, וכאלה שמאמינים שמעל המחסום בעצמו מתנוסס הדגל השחור. אני כרגע מתלבט אם אני עדיין חייל מהסוג השני או שהגעתי כבר לסוג השלישי.
חיילים מהסוג השלישי לא רואים אפשרות לסרב לפקודות נקודתיות כי הם רואים את הדגל השחור מתנוסס מעל כל פעולה שהם נדרשים לבצע בשטחים. החיילים האלה לא מאמינים שבעצם ישיבתם במחסומים הם מגנים על אזרחי ישראל מפני פגיעה. החיילים האלה רואים את מה שהאזרחים כנראה לא כל כך רואים: איך בכל מחסום כזה נולדים השהידים הבאים, ואיך מהרגע שהם נולדו שום מחסום כבר לא יעצור אותם. הממשלה, שתמיד חשבנו שתפקידה לראות דברים כאלה ולהפיק לקחים בהתאם, פועלת הפוך מההגיון כשהיא יוזמת עוד ועוד חיסולים וכיתורים וסגרים וחישופים אפילו בידיעה שכל אלה יביאו עוד ועוד פיגועים, ולקצינים זוטרים כמוני נראה שאת מה שאנחנו רואים בשטח הדרגים הבכירים פשוט מכחישים. באופן טבעי מגיע השלב בו כמעט כל חייל אומר לעצמו שהוא לא מוכן לקחת חלק בעסק הזה ולא משנה מה יעשו לו. אנחנו מתחילים לחשוב שעדיף לשבת בכלא כבר עכשיו מאשר לקחת חלק בפשעי מלחמה שעליהם נצטרך לתת את הדין בעתיד, לא רק לבתי משפט בינלאומיים למיניהם, אלא לעצמנו, לילדינו ולנכדינו.
ולמה שנחשוב אחרת? מישהו בכלל מנסה לדבר אלינו בגובה העיניים? אל תצחיק אותי. כמו כל בעיה בצבא, גם את הבעיה הזאת הצבא מנסה כרגיל לפתור בשיטת האיומים והכוח. כשהיה מדובר בקומץ קטן של אנשים, נהגו להתייחס אליהם בזלזול, לזרוק אותם כמה חודשים לכלא ואז להעיף אותם החוצה מהצבא שלא יהיו דוגמה רעה לאחרים. עכשיו כשיש כבר מאתיים שחתמו ומאחורי כל אחד מהמאתיים האלה יש לפחות עוד עשרים שמתלבטים אם לחתום (ואני אחד מהם), הגיע הזמן למצוא נימוקים קצת יותר משכנעים כדי לגרום לי ולתשעה עשר האחרים להסכים לשרת בשטחים ולא ללכת בעקבות אלה שכבר חתמו על מכתב הסירוב. איומיו המגוחכים של הרמטכ"ל ורמיזותיו לגבי הפוליטיקאים שעומדים מאחורי היוזמה הם בדיוק הדבר הכי מטומטם שאפשר לעשות במצב כזה, כי אחרי הכל, לא נעים להגיד אבל הרמטכ"ל צריך אותי ואת חבריי הרבה יותר מאשר אנחנו צריכים אותו ואת שכמותו. גם האיומים שאתה השמעת על חורבן המדינה לא לעניין, ותאמין לי שהם לא ישכנעו אף מתלבט ללכת לשבת במחסום. באיומים לא תשיגו את המטרה, אלא להפך, רק תרחיקו מכם את אלה שעדיין מתנדנדים.
נשאר רק לראות כמה מאות (או אלפי?) חיילים צריכים לחתום על מכתב כזה כדי שגם למופז, גם לפואד וגם לשרון ירד סוף סוף האסימון. ההימור שלי הוא שאצל מופז זה יקרה ביום בו יודיעו לו שנגמר המקום בכל בתי הכלא הצבאיים ויש עוד איזה עשרים חיילים וקצינים שנשפטו הבוקר למאסר על סירוב לשרת בשטחים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש