בתשובה לאור, 18/01/11 18:15
תוצר קלאסי של המערכת 562089
ברור לי שיש תלמידים שבתי ספר כאלו יצילו אותם וכנראה יש גם כאלו שבתי ספר כאלו יחסמו אותם מלהתפתח במסלול שיותר יתאים להם בעתיד. הפיתרון כנראה נמצא במיון חכם של המועמדים ללימודים בבתי ספר כאלו ובבניית מסלולי הכשרה שיאפשרו לתלמידים להמשיך ולהתפתח גם אחרי סיום בית הספר המקצועי.
תוצר קלאסי של המערכת 562095
הפתרון הכי חכם לדעתי מעמיד בראש סדרי העדיפויות את טובת החברה, ולא את טובת התלמיד. וטובת החברה ניכרת ביחס שבין השקעה לתוצאה. לא שולחים איש לעבוד במכרות, אבל בנקודה מסוימת המדינה צריכה להבין שמהזרע הזה כבר לא יצמח פרי והגיע הזמן להפסיק לדשן. איך קובעים את הנקודה הזו, זו השאלה.
תוצר קלאסי של המערכת 562099
תלמיד שינשור מכל המערכות לא ישרת בצבא, יחיה על הבטחת הכנסה במקרה הטוב (1300 ש"ח), במקרה הרע יפשע יגרום לנזקים פיננסיים לקורבנות ולביטוח ויגמור בכלא (2000$ לחודש).
כדאי להשקיע בתלמידים, הבעיה היא למצוא את הדרכים הנכונות.
תוצר קלאסי של המערכת 562103
קודם כול, רבים ממשלימי 12 שנות לימוד מגיעים לשם בכל מקרה. ואני לא רואה איך מי ששימש טפט על קיר הכיתה 12 שנה יצליח יותר ממי ששימש טפט כזה 10 שנים, חוץ מאותן שנתיים הבדל. שנית, אני לא מציע להנשיר אנשים מכל המערכות אלא להפך, לנתב אנשים למערכות שמתאימות להם. זה יצריך כמובן, להקים מערכות כאלה. אבל ניתן לסדר את ההתלבטות הזו די בקלות. הרי כל איש חינוך יאמר לכם שהמפתח להצלחה טמון בחינוך המוקדם. לכן אני מציע שאת הכסף שיחסכו ממימון תלמידי תיכון חסרי פוטנציאל לימודי ישקיעו בילדי הגן וכך ישפרו את הפוטנציאל של המחזורים הבאים. מי שגם לאחר ההשקעה המורחבת לא יעמוד בדרישות מינימום של תלמידי תיכון. נו, פה כבר אין מה לעשות במסגרת חינוך ממשלתי. מה שלא מונע מן הפרט לממן השלמת לימודים לעצמו ולהפוך לפרופסור.
תוצר קלאסי של המערכת 562108
"רבים ממשלימי 12 שנות לימוד מגיעים לשם בכל מקרה". כי כיום המטרה היא בגרויות, ומי שלא מצליח נופל.
לשיטתי, ילמדו כדי לדעת קרוא וכתוב אנגלית וחשבון (בי"ס יסודי). הגמול יהיה מיידי וההצלחה תהיה יחסית, לא כמו בבגרות, ששם הצלחת או נכשלת. עוד שנתיים ילמדו מקצועות, שוב, אין פחד ולחץ ממבחני סיום. למדת חשמלאות שנתיים? לך ועבוד כשוליה, רכוש נסיון ולך להשתלמות כחשמלאי בכיר (קורסים של משרד העבודה).לא רוצה? לך ללמודים עיוניים והמשך לאונ' אם אתה מתאים.
"כל איש חינוך וגו"'? ראינו את אנשי החינוך. הגיע הזמן לומר להם: תודה אבל טעיתם, שלום. ואת ילדי הגן עזוב במנוחה.
אין לי ספק שהיסודי חשוב מאוד, אבל הבעיה היא לא תקציבית. נראה לי שהתהפכו היוצרות. חוק החינוך חינם/חובה נועד בהתחלה לפתור בעיות חברתיות כלכליות של פלח גדול מההורים, שלא ראו את החינוך היסודי כנחוץ ולא היו בעלי יכולת כלכלית לממנו. מאז זה צמח למפלצת. החובה השתלטה על החינם, והגענו למצב האבסורדי שמחזיקים תלמידים בכפיה בבית הספר, על אף שהם לא מקבלים שם מאומה.
בקיצור, להוריד את החובה לשמונה שנות לימוד ולהשאיר את החינם לשאר זמן הלימודים וההשתלמויות.
תוצר קלאסי של המערכת 562110
אני לא בטוח אם הדברים שכתבת נועדו להסכים אתי או לסתור את דבריי, אבל אני מאמץ בחום את ההצעה לצמצם את שנות לימוד חובה. אגב, זה גם ישפר את אחוז הממשיכים ללימודי תיכון. ברגע שהורים ותלמידים ידעו שמסננים לאחר שמונה שנים, יתחזק התמריץ להצליח בסינון, כלומר ללמוד היטב. כיום אחת הבעיות היא שכבר אין סינון בכניסה לחטיבה ואפילו לתיכון אין סינון של ממש - תמיד יהיה תיכון שיקבל בסופו של דבר. אין סינון - אין תמריץ ללמוד. אני מבטיח לך שאם היו מסננים בכניסה לחטיבה, תלמידים היו לומדים היטב שנה ושנתיים קודם.
תוצר קלאסי של המערכת 562111
בעיקר אנחנו מסכימים, אני חולק על כמה דברים לא מהותיים, בעיקרון אני דואג פחות לאיכותם של אלו שהולכים לתיכון כדי להמשיך לאונ' ויותר לאלו שנמצאים שם בניגוד לרצונם ולכישוריהם.
אתה אותו אור שאני קורא את תגובותיו בדיון על השיר "קולה ומכנסיים מ 2004?
תוצר קלאסי של המערכת 562112
זה אפשרי, בזמנו נהגתי להתדיין רבות במדור השירה, אם כי דווקא את השיר הזה איני זוכר. בכל מקרה, 2004 הייתה כבר לקראת גסיסתו של מדור השירה, או לפחות לקראת סוף תקופת ההתדיינות שלי בו. נדמה לי שאז גם נסגר דג אנונימי ולא הגיעו עוד שירים משם.
תוצר קלאסי של המערכת 562182
אני רוצה להזכיר לכם שחלק מהביקורת על בת"ס מקצועיים הייתה שהם היו כלי לאפליה כנגד האוכלוסיה המזרחית. אני לא יודע אם הייתה באמת אפליה מכוונת (למרות שקל להאמין שהייתה), אבל אין ספק שאפליה מבנית הייתה גם הייתה. סינון שכזה בשלב מוקדם יוביל בוודאות גבוהה להנצחת והרחבת פערים - הורים אמידים ו/או כאלו שרואים חשיבות גבוהה להשכלה עיונית ידאגו שהילד יעבור לתיכון עיוני, בין אם באמצעות קשרים, דחיפה ולחץ עודף על הילד, מימון שיעורים פרטיים בתקופה הרגישה וכן הלאה. לעומת זאת, הורים שאינם רואים חשיבות גבוהה לדבר, או הורים שאין להם האמצעים (זמן וכסף) כדי לסייע לילד להגיע לתיכון העיוני, יגרמו לכך שילדיהם יגיעו לתיכון מקצועי (בדיוק אותו דבר שקורה עם אישורים על ליקויי למידה). גם שיקולים חברתיים עשויים להכנס לתמונה (ילד משכונת עוני ירצה להמשיך לתיכון עם חבריו, ורובם כנראה יגיעו לתיכון מקצועי, גם אם נתוניו שלו עשויים לאפשר לו להכנס לבי"ס עיוני). מרגע שהתיכונים המקצועיים בין כה וכה משרתים אוכלוסיות חלשות, אין סיבה לחשוב שההשקעה בהם תלך ותפחת, ומעמדם של הלומדים בהם ילך וישקע. זה יהיה מצויין עבור אלו שלומדים בתיכון העיוני - המוניטין של תעודת הבגרות העיונית יעלה ותהיה פחות תחרות על משרות שדורשות תעודת בגרות או השכלה אוניברסיטאית. אבל הדבר יעשה במחיר חברתי משמעותי.

אחת ההצדקות של ניתוב מירב התלמידים לחינוך העיוני היא מניעת הנצחת פערים שכזו. אי אפשר להטיל על ילד בגיל 13 אחריות שכזו לשאר חייו. האחריות תיפול, מניה וביה, על ההורים. זה בדיוק מה שהמדינה רוצה למנוע. תפקידה של המדינה הוא לאפשר מקסימום של שיוויון הזדמנויות לכל אדם, גם אם הוריו הם חסרי אחריות או סתם חסרים את האמצעים הדרושים כדי לסייע לילדיהם ולדחוף אותם ללמוד.

ומאידך, אני מסכים עם הטענה שלימודים עיוניים אינם לכולם. אני חושב שאף אחד לא מרוויח מהירידה ב"שווי" של תעודת הבגרות, ורבים רבים מפסידים. אבל הפתרון לא יכול להיות חזרה לשיטה הישנה. אסור שתהיה נקודת אל-חזור, ובכל נקודה המדינה חייבת לתת סיוע למי שמעוניין לעבור ממערכת אחת לאחרת. כמו כן, המדינה חייבת להבטיח, באמצעים שאינני יודע כעת מה הם, את המשך ההשקעה בבתי ספר מקצועיים (רעיון רבע-אפוי - לתמרץ בתי ספר מקצועיים על פי אחוז התלמידים שבהם שמצליחים לעבור למערכת העיונית; משכורות גבוהות יותר למורים של מקצועות עיוניים בבתי ספר מקצועיים על פני חבריהם בבתי הספר העיוניים).
תוצר קלאסי של המערכת 562185
הפתרון לבעיה החברתית הוא פשוט מאוד. לבטל את ההפרדה הגיאוגרפית-מבנית, בתי הספר יאוחדו ולא יהיו מקצועיים או עיוניים, אלא בתי ספר תיכוניים. בשעור היסטוריה ישבו תלמידים שבשעור הבא ילכו האחד למעבדה לכימיה וחברו למוסך הלימודי האחד למטמתיקה והשני לחשמליה בשעור ספורט שוב יפגשו.
תוצר קלאסי של המערכת 562202
אינך מתייחס לעובדה שחלק מהתלמידים אינם מתאימים ללימוד המקצועות העיוניים ברמה של בית ספר תיכוני. היסטוריה למשל הוא מקצוע קשה מדי לחלק מהתלמידים שהיום הולכים לבגרות. נדמה לי שהם כלל אינם מגיעים לשלב הפורמאלי במקצוע הזה על פי שלבי ההתפתחות של פיאז'ה.
תוצר קלאסי של המערכת 562210
החלף היסטוריה באזרחות,דיני מס הכנסה לשכיר ולזעיר או ''הבנת הכתוב בעיתון''.
תוצר קלאסי של המערכת 562207
הצחקתם אותי.
בזמני בין בתי הספר היוקרתיים היו (גם) בתי ספר עיוניים, מקצועיים ומקיפים‏1, בהם המגמות היוקרתיות היו מגמות מקצועיות.
אבל הרבה יותר זול ללמד מקצועות עיוניים (בין אם מדובר במתמטיקה, פיסיקה, תנ"ך, ספרות‏2 או סוציולוגיה) מאשר מקצועות "מעשיים", בין אם זה ספרות‏3, מכונאות רכב, אלקטרוניקה או קרור ומזוג אויר.
אז למה שמישהו יטרח?

___
1 כאלו שהיו בהם גם מגמות עיוניות וגם מקצועיות.
2 מלשון סיפור‏4
3 מלשון מספריים
4 עולה לי בדם להוסיף את היו"ד
תוצר קלאסי של המערכת 562211
גם בזמני (שנתיים אחריך?), בחבר'ה שלי היו תלמידים מעיוני, עירוני ט' ובורוכוב, מאורט סינגלובסקי היוקרתי וממקס פיין הנמוך מאקסטרני ומתלמה ילין (אמנות), כולנו אגב היינו בתנועת נוער.
תוצר קלאסי של המערכת 562293
אני חושבת שעלית כאן על נקודה חשובה מאוד!
תראה כמה מכללות פרטיות מלמדות עריכת דין ומנהל עסקים, המקבילים למקצועות עיוניים, וכמה מעט מלמדות דברים-שדורשים-מעבדות.

עוד נקודה באותו כיוון, היא הרלוונטיות של לימודי מקצוע בתיכון. אחד הגיסים שלי סיים בהצלחה בי"ס מקצועי במגמת דפוס, ועד שהוא השתחרר מהצבא התחום עבר מהפך טכנולוגי. תיאורטית הוא היה יכול ללמוד את המקצוע מחדש, אבל הוא בחר ללמוד מקצוע אחר.

מעניין אם מישהו בדק פעם את הקשר בין לימודי מקצוע בתיכון לבין תעסוקה בהמשך.
תוצר קלאסי של המערכת 562495
אבל האם זה עבד? כלומר, האם ביטול ההפרדה בין תיכון מקצועי לעיוני אכן הביאה לביטול האפליה? אני מניח כי הפער בין קבוצות אוכלוסיה הצטמצם משהו בזמן התיכון עצמו, בכל זאת, אותו בית ספר, אבל האם זה קרה בטווח הרחוק? אין לי הנתונים אבל לוגית, אין סיבה שהפער יצטמצם כי הרי הפער נשאר בתוך התיכון עצמו. אלה שהלכו ללמוד מתמטיקה-פיזיקה ואלה שהלכו ללמוד משהו קל יותר. למי שהיו אמצעים התקבל למגמות החזקות ולמי שלא, נשאר בכיתה "בגרותית" או "לקראת בגרות" או משהו כזה. כך שהפער מוסתר אבל קיים. בסופו של דבר, החלש נשאר חלש וילדיו גדלים חלשים. לעומת זאת, אפשר שמי שנשלח להכשרה מקצועית והצליח לרכוש מקצוע, יהיו לו האמצעים לקדם את ילדיו מעבר להשגיו התיכוניים שלו, וכך לצמצם את הפער. וחוץ מזה, פערים חברתיים הוא בעיה אמתית אבל אולי לא הכי גדולה בעניין הזה. אחוזי אבטלה גבוהים הם בעיה גדולה יותר, אם או בלי פערים.
תוצר קלאסי של המערכת 562497
במחקר של OCED יצאה ישראל כמדינה אם הקשר הנמוך ביותר בין מצב הרקע של של ההורים להצלחה של הילדים בלימודים.
תוצר קלאסי של המערכת 562546
כלומר במקום הראשון במוביליות האינטלקטואלית?
תוצר קלאסי של המערכת 562552
כן.
תוצר קלאסי של המערכת 562102
אולי זאת השעה המאוחרת, אבל לא לגמרי הבנתי איך הגעת מכך שלדעתי יש תלמידים שיפיקו תועלת רבה מבית ספר מקצועי לתשובה עם מאפיינים שמזכירים שלטון טוטליטרי (החברה מעל הפרט).
תוצר קלאסי של המערכת 562104
השרשור הוא לשוני. אתה דיברת על מיון חכם ואני דיברתי על פתרון חכם. מה שאני מציע אולי מזכיר שלטון טוטליטרי אבל הרבה דברים מזכירים הרבה דברים וזה לא מה שחשוב. מה שחשוב זה מבחן המציאות. ואני חושב שהצבת החברה מעל הפרט, בגבולות מסוימים כמובן, הוא עיקרון שמנחה של כל חברה חפצת חיים. אני לא מציע לנתב אנשים לעבודה ולימודים לפי מוצאם כבר בשלב הגנון, כפי שעושים למשל בטורקיה (שם בכיתה א' דומני), אלא אני מציע לתת להם בערך 15 שנים להוכיח את עצמם. זה נראה לי די והותר. אבל מה שאמור לקבוע, הכי חשוב, הוא שיעור ההצלחה התעסוקתית וההכנסתית של בוגרי חינוך מקצועי. זה מה שיקבע הכול. קח בחשבון שנגר בור ועשיר יכול להעניק לבנו חינוך לא פחות טוב משיכול להעניק בוגר אוניברסיטה מובטל, אם לא יותר טוב.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים