בתשובה לצפריר כהן, 18/01/11 22:20
יאק 562123
לא הבנתי מה קשורות שתי השאלות הראשונות שלך.

מה ששוקי בעצם אומר: להיות מנהיג זה גועל נפש של תפקיד, זה ג'וב כפוי טובה, ולכן נניח להם לפחות ליהנות מהון ותפנוקים בשבתם בשלטון.
זה בעייתי, כי בעצם ההון והתפנוקים הופכים להיות מה שמושך אנשים לתפקיד הזה, ולכן אין פלא שהמשרה עצמה הופכת לטפל, לגועל נפש של תפקיד, שעושים אותו כלאחר יד וממהרים לאירוע הנוצץ הבא.

אבל אני עדיין עייפה. שנת הלילה לא עזרה בכלום, רק תרמה לאינרציה.
יאק 562127
מנהיג הוא מישהו שיש לו השפעה. זה מה שמושך אנשים.

בגלל זה מפריעה לי הנטיה למשפט השדה של כל מי שקצת טועה בהנהגה. אני רוצה לתת להם להנות מהספק.
יאק 562163
אשמח מאד אם בכ"ז תנסי.
אני אפילו לא בטוח שאני צודק. אני בהחלט מתייצב מאחורי הניסוח שלך "להיות מנהיג זה גועל נפש של תפקיד, זה ג'וב כפוי טובה, ולכן נניח להם לפחות ליהנות מהון ותפנוקים בשבתם בשלטון."
הסיפור הוא שלבעיה הזו יש שני צדדים. מצד אחד, כפי שאת ואחרים ציינתם, בין הנבחרים יש יותר מדי מאלו המתעניינים יותר בכופתאות ובפינוקים הנלווים מאשר בתפקיד עצמו ואצל ברק יש איזשהו אוטיזם הגורם לו להפריז (מה שנקרא "להשתין מהמקפצה").
מצד שני, אנו חיים בחברה המקדשת את אי השיוויון ואת התגמול של המעטים והמובחרים משורות המון צופי ה"אח הגדול". הכל טוב ויפה עד שמגיעים לשנואי נפשנו - אלו שבחרנו להוביל אותנו. הסיפור הזה מעלה בי שתי תהיות:
א. מדוע צריך לחשוב שרוה"מ או שר הביטחון צריכים לחיות ברמת חיים פחותה מזו של ארנון מוזס או אחיותיו. לדעתי זו דמגוגיה, כאשר מעמידים את תלוש המשכורת של נתניהו מול תלוש המשכורת של עובדי קבלן וכיוב'.
ב. האם אין בהיטפלות הזו, שמינית של תיעוב עצמי ורצון להעניש את עצמנו על מגבלותינו וכשלינו הגורמים לנו לבחור את האנשים הללו?
יאק 562170
מדוע צריך ראש הממשלה רמת שכר של מוזס?

המדינה צריכה למלא את כל מחסורו ולאפשר לו להתעסק בענייני מדינה, ולא בענייני שיפוץ מרפסת. אבל למה הוא חייב להנות מתפנוקים?

השאלה החשובה יותר היא: למה התפנוקים (אלפי, עשרות אלפי, או במקרה הטוב: מאות אלפי שקלים) מעניינים את המועמד יותר מהיכולת לנתב מליארדי שקלים?
יאק 562175
המשחק הפוליטי הוא משחק של כוח ושליטה. בני האדם, כל בני האדם, רודפים אחר הכוח ורוצים להתקדם במדרג השליטה והחשיבות. מנהיגים, הם אלו המצטיינים במשחק הזה. התפנוקים הם סממן של חלוקת ודירוג הכוח (כמו הסדר של פליית הכינים והפשפשים בלהקות של קופים). לכן אין זה חריג או בלתי טבעי שמנהיגים אוהבים את סממני הכוח. מאחר והם רודפים את הכח, ברור שהם מחפשים את סימניו. אצל חלק מהם, הסימנים מחליפים את מה שהם היו אמורים לסמן. בפוליטיקה מודרנית (ואולי לאו דוקא) זוהי הבעיה החמורה באמת: מאחר ובמערך פוליטי מורכב ורב-פנים קשה מאוד להשיג ולהפעיל כוח השפעה של ממש, יש הטייה לטובת אלו המסתפקים בסימניו החיצוניים, ע"ח הדבר עצמו. אדם כמו ליברמן, נראה לי כאחד שלא ממש חשוב לו להשיג את הדברים להם הוא מטיף. מה שחשוב לו הוא שכולנו נדע שהוא "מהנדס" ואשתו היא "אשת מהנדס". מה בדיוק עשה ליברמן כדי לקדם את הצהרת הנאמנות המצוצה מן האצבע שלו?
יאק 562178
אבל בדיוק על זה אני מדבר. הכוח הפוליטי צריך להיות מכשיר למימוש היעדים. אני הייתי‏1 מצפה שתהיה להם מספיק השפעה למימוש יעדיהם.

ולכן מפריעה לי הקטנוניות. אין פוליטיקאי שלא ייתקל בחומה הצינית.

1 במילה הזו אני מתכוון למה שהייתי רוצה שיהיה ולא למה שקיים בפועל.
יאק 562186
ברור. בעניין זה אנו באותו צד של הויכוח.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים