 |
גם הציירים חשבו ככה?
כשאני למדתי שם, את הדוגמא ל"לאן מגיע אמן" הדגימו לנו המורים שלנו, שלימדו כפרנסה.
מצד שני, הם בזו לכל תת-ענף או קרוב משפחה פרקטי של האמנות, כגון עיצוב (אפנה / טקסטיל / תעשייתי / גרפי) או איור.
לאדריכלות דווקא התייחסו בכבוד, מסיבה שקשה לי להבינה.
אבל זה באמנות הפלסטית. כמדומני במגמות האחרות יש אחוזים יותר גדולים של דבקות במקצוע הנלמד, ומצד שני הם מתחילים ליישם כמעט מיד.
מחולניקיות יכולות להתחיל מיד לאחר התיכון (תשכח מצבא. זה לא חשוב). ואאל"ט גם בתיאטרון יש שמתחילים לשחק לאחר בית הספר (ובמקביל לבית הספר, מה שמכונה "חלטורות" והמורים מתייחסים לזה בבוז). כנ"ל מוזיקה.
בוגרי אמנות פלסטית עדיין לא יודעים למי צריך ללקק אחרי התיכון, ולכן אלה שחושבים שהם רוצים להיות אמנים הולכים למדרשה (הרוב1) או לבצלאל, על מנת ללמוד שם את תורת הליקוק.
ממי שלמדו איתי בתיכון, יש כמה וכמה שהצליחו ועוסקים בכך היום - כולם בתיאטרון-מחול-מוזיקה קלאסית-ג'אז. היחידה שאמנית, למדה שנתיים מעלי, אבל גם היא עוסקת בעיצוב בנוסף. כל הבוגרים מאמנות פלסטית שקשורים איכשהו לתחום, עוסקים בענפים הבזויים ובאדריכלות.
1 כל מורי בתיכון היו בוגרי המדרשה, ולכן הם המליצו בחום על המדרשה. אאל"ט המדרשה "יותר נחשבת" בכל הקשור לאמנות טהורה, וגם מוציאה אותך עם תעודה הוראה, מה שמאוד חשוב למי שעוסק באמנות טהורה ולא מטנף את ידיו בענפים הפרקטיים הקרובים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש