במבט קליל, לא נראה נוח במיוחד 562398
לא היה מזיק אם היה שם קטע טקסט של כמה פסקאות כדי להתרשם. כך או אחרת, הניחוש שלי הוא שמו"לים לא יראו שום סיבה להחליף את מה שעובד עשרות שנים ושנתפש אצל הקהל כ-"כך נראה ספר", ומצד שני - בעתיד הלא רחוק, חלק גדול מהקריאה תהיה באמצעים אלקטרוניים שבהם יוכל כל קורא לבחור בעצמו את הגופן. כל גופן חדש הוא מבורך, אבל נראה לי שהגופן הזה קצת אחר את זמנו.

אגב, חידת טריוויה קטנה: הכותרת "פונט רץ (וֶסְפֶר עברי): פונט טקסט חדש" כתובה שם בגופן אחר, ולא בגופן החדש (לפחות כך זה מופיע אצלי). כיצד ניתן לראות שבניגוד לגופן החדש, הגופן של הכותרת (ושל המלים "סמליל, ברנדינג בעברית") אינו מבוסס על חקר כתבי-יד עבריים עתיקים?
במבט קליל, לא נראה נוח במיוחד 562793
כיצד?
במבט קליל, לא נראה נוח במיוחד 562826
אם תתבונן בגופן של "ברנדינג בעברית", תוכל לראות שהפינות של האותיות הן חדות ולא מעוגלות. בכתבי יד עתיקים יש הבחנה בין אותיות שהפינות שלהן חדות לכאלה שהפינות שלהן מעוגלות. אינני מומחה לכת"י עתיקים, אבל אני יוצא מהנחה שבענין הזה רובם המוחלט פועל בהתאם לכללי הכתיבה של הטקסט העברי - המקרא, ובפרט התורה; ההלכות של כתיבת סת"ם הן, ביסודו של דבר, שיקוף של מסורת כתיבה, וכתבי יד אחרים רואים אותן כדגם קאנוני של מה שראוי להיות.

על פי ההלכה, כאשר כותבים ספר תורה יש להקפיד על כך שהפינות של אותיות כמו ר', ו', י', כ' ואחרות תהיינה מעוגלות. לעומת זאת, הפינה של האות ד' והפינה התחתונה של האות ב', למשל, חייבות להיות חדות. מבחינה הלכתית טהורה, ההבדל היחיד הנדרש בין כ' ל-ב', בין ד' ל-ר' או בין ו' ל-ז' הוא בנקודה הזו; הסריפים הקטנים של ב', ד' ו-ז' באים להדגיש את ההבדל ולהפוך אותו למובהק (כזה שלא נעלם ברגע שהספר קצת נשחק, למשל) אבל הם לא הכרחיים. לכן, אם בגופן של "ברנדינג בעברית" הפינה של ה-ר' היא חדה, הוא מעיד על עצמו שהוא לא עיצב את הגופן מתוך התיחסות למסורת הכתיבה הזו.

אנקדוטה מענינת היא שגם אליהו קורן, מעצבו של גופן "קורן" המשמש את תנ"ך קורן הנפוץ, לא הקפיד על ההבחנה הזו ועל כן הוא ספג בקורת ממדקדקים שמצאו טעם לפגם בכך שדווקא לתנ"ך הוא עיצב גופן שאינו מותאם לכללים.
במבט קליל, לא נראה נוח במיוחד 562831
מסורת שנוצרה בזמן כתיבה עם דיו על קלף, ושרדה מספר מהפכות טכנולוגיות (ללא סיבה טובה).

עכשיו רק צריך לבדוק מה היה רוחבה של הבהמה שממנה נלקח הקלף :-)
במבט קליל, לא נראה נוח במיוחד 562864
בדיוק כרוחב הפפירוס שעל גדות הנהר הסמוך.
במבט קליל, לא נראה נוח במיוחד 562975
אני סבור שגופנים עם פינות מעוגלות נוחים יותר לעין, אבל אולי זו רק העדפה אישית. אין חובה, כמובן, לעצב גופן דווקא בהתיחסות למסורות כתיבה עתיקות; אני לא משוכנע שהעצוב של הגופן החדש, למשל, נזקק לזה באמת. מצד שני, כשאתה עוסק בשפה עתיקה כמו העברית, הנסיון לשמור על רצף תרבותי ראוי להערכה.

אגב, דיו על קלף כבר מייצגת שלב מאוחר בהתפתחות הכתיבה של העברית ואחיותיה; הסיבה לכך שהשפות השמיות נכתבות מימין לשמאל היא שבתחילת דרכן הן נכתבו בסיתות על אבן. כשאתה חורת באבן או מסתת אותה, אתה מחזיק את הפטיש בימינך וכך אתה מתקדם שמאלה. שפות שנכתבות משמאל לימין התחילו להכתב בשלב מאוחר יותר - שלב הדיו על הקלף, או הפפירוס. כשאתה כותב בדיו (ומחזיק את הקולמוס בימינך) אתה מתקדם ימינה כדי לא למרוח את מה שכבר כתבת.
במבט קליל, לא נראה נוח במיוחד 562980
דיו על קלף או פפירוס זה לא המצאה מאוחרת כ''כ. המצרים כתבו על פפירוס כבר באלף השלישי לפנה''ס. נדמה לי שהם כתבו בעיקר מימין לשמאל.
במבט קליל, לא נראה נוח במיוחד 562993
גם על פפירוס נוח יותר לכתוב מימין לשמאל.
הרומאים, אגב, קראו פפירוסים אבל לא כתבו אותם. מי שכתב היו עבדים, שנוח או לא - נאלצו לכתוב משמאל לימין על פפירוס.
תודה! 562839
במבט קליל, לא נראה נוח במיוחד 562802
לא קשור ישירות לחידתך: כמעט עניתי לך כאן שזה כתוב בגופן סאן־סריפי, כמו שכתוב בדף במפורש:
font-family: 'Shalvata_OELight',Helvetica,Arial,sans-serif;

ואז החלטתי לבטל את noscript זמנית לאותו שרת, וראיתי שהגופן אכן משתנה שם. זה נעשה באמצעות גופנים בפורמט שעליו דיברתי בתגובה 562438. אז כך אפשר להדגים בקלות גופן. לפחות גופן שלא כ"כ חוששים מהעתקתו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים