בתשובה לרון בן-יעקב, 09/02/02 21:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מכיוון שהלוואתי את כל ספרי ליבוביץ' (שלו ועליו) לחבר, אינני יכול להבטיח, אך נדמה לי שהיה מאמר דומה פחות משלושה חודשים לאחר הכיבוש. ובכל-זאת, ליבוביץ' דיבר על הסרבנות (בעניין לבנון) ישירות, וזה היה יכול להיות רלוונטי יותר. אבל לא חשוב. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה עדה אושפיז (הארץ) הביאה ביום שישי את הציטוט הבא "...מכאן השיפוט על 140 הסרבנים לפעולות בלבנון ההופכות את צבא ההגנה לישראל לצבא כיבוש לישראל, המקבלים עליהם לשאת בתוצאות של סירובם זה, הללו הם גיבורי ישראל במובנה של הגבורה האמורה בסימן הראשון של שולחן ערוך: 'שלא להתיירא מפני המלעיגים'... אם תהיה לתופעה קיבוצית, אפילו של מיעוט בלבד, היא עשויה לערער את הקונסנסוס הלאומי-פאשיסטי בקרב הציבור כולו ולהיות ראשית הדרך לחזרה מן החייתיות אל תכנים אנושיים ויהודיים של קיומנו הלאומי". ישעיהו ליבוביץ, "האדם הלוחם ומדינתו", נובמבר 1985. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |