בתשובה לארז לנדוור, 25/01/11 16:17
תגובה דמגוגית. 562735
'
אתה מקפץ בהתמדה בין ענפי השיח תוך היטפלות לשולי הדברים.

נניח שיוזמת ג'נבה הייתה מקובלת על יותר מהוגיה מחוגי ביילין ושות'. אז מה? זו לא מדיניות ממשלת ישראל (והרשות הפלסטינית) ולא אושרה במבחן הדמוקרטיה האולטימטיבי בקלפי. עוד נייר עמדה.
תגובה דמגוגית. 562759
ממשלת אולמרט התקרבה ליישום הסכם ז'נבה כפי שהתגלה ע''י אל-ג'זירה. הסגם מדיני לא עומד לבחינה בקלפי כשלעצמו אלא הוא חלק מתהליך של קבלת ויישום החלטות בידי ממשלה. כל ממשלה שתגיע להסכם עם הפלסטינים לא תסטה בהרבה מיוזמת ז'נבה כי זוהי תוצאה של המצב בשטח.
תגובה דמגוגית. 562771
'
שוב נתלית באילן מטאפורי הנקרא 'כמעט'. ממשלת אולמרט 'התקרבה'. אבו מאזן 'כאילו' הסכים. הצדדים 'גילו' הבנות במו''מ. בפועל, שום דבר ממשי לא הושג ולא יושג בטווח הנראה לעין. מלבד רגיעה בטחונית בגדה בחסות פעילות צה''ל והשב''כ.
תגובה דמגוגית. 563448
אם לשפוט לפי הצעת משלת שרון לתוואי הגדר ההפרדה, אותה הגדירה ציפי ליבני (כשהיתה בממשלת אולמרט) "גבולה העתידי של מדינת ישראל", גם הוא התקרב למתווה ז'נבה. ההבדלים העיקריים היו באצבע אריאל-קדומים ומעלה אדומים. בסופו של דבר, המתווה משאיר למעלה מ 92% מהשטחים מחוץ לגדר (בדומה להצעה שהוגשה בטאבה).
תגובה דמגוגית. 563495
הבעיה במתווה ז'נבה איננה קו הגבול, אלא זכויות הפלשתינים בצד הישראלי שלו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים