בתשובה לאינקוגניטו, 27/01/11 23:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפסקה הראשונה שלך בסה"כ מתארת חלוקת תפקידים שונה בין בני הזוג. זה ממש לא "כל משפחה" (= יחידניות, יחידנים, הורות של זוג הומוסקסואלים, חוזי הורות משותפת, לידת בן לאדם אחרי מותו לבקשת הוריו, וכולי). העיקרון שניסחת בפסקה האחרונה פשוט לא נכון. יש מקבלי הטבות בגלל מגורים באזור מסוים. יש מקבלי הטבות בגלל עיסוק שהמדינה הגדירה כמועדף. יש מקבלי הטבות בגלל חזרה לארץ ארחי שהות ארוכה. יש המון סוגי הטבות, תמריצים וקצבאות. אני לא חושבת ש"אסון" (איפה אתה גר? במאה ה-19?) הוא הרציונל מאחורי מתן הטבות מס ליחידניות. יותר הגיוני שחישבו שליחידנית יהיה קשה יותר לפרנס ילדים כיוון שהיא מביאה רק משכורת אחת הביתה. אני מבינה שקשה לך ולתמסחך עם זה שהיא ילדה ילדים והמדינה תסייע לה בפרנסתם. ובכן, באסה! המחלוקת שלנו היא אם כך על העיקרון הבסיסי של מדינת הרווחה, ומדיוני שו"ח כאלה יש לי פטור עם פתק מהרופא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל העקרון נכון במובן הזה שאני מסכים איתו. לגבי שאר העולם מקבלי הטבות בגלל מגורים או עיסוק מועדף זאת דוגמה לתמורה . גם עליה לארץ זאת סוג של תמורה אם כי לפי דעתי גם ההטבה הזאת קיימת בגלל שהיא קיימת, לולי הייתה קיימת והיו מציעים אותה היום לא היו נותנים אותה. לו הייתי תש"חיסט הייתי מתנגד לקצבאות ילדים ולחד הוריות גם שלא מבחירה אולם זה אכן אפשרי שאני נגד העיקרון הבסיסי של מדינת הרווחה, מהו לדעתך אותו עקרון? (ואם התכוונת להגיד שאני מדינת רווחה ככלל אזי זה לא נכון, כפי שכבר אמרתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל המשפט הראשון שלך משעשע מאוד. שנית, ההטבות הללו אינן תמורה. מקום מגורים ניתן לבחירה, ואם אתה גר בעיירת פיתוח או באזור ספר רוב הסיכויים שתוכל למצוא מקום מגורים אחר בארץ. אם אתה מנסה לגרום לי להתחיל לנסח עקרונות של מדינת הרווחה, אין סיכוי. הם כתובים מן הסתם בוויקיפדיה או משהו. אנחנו מדברים על עניין נקודתי - אתה בעד עזרה למי שכבר ככה קשה לו, אבל לא למי שהחליט מראש שאולי יהיה לו קצת קשה אבל הוא בוחר בזה כדי להקים משפחה. לא ברור לי למה, ואם תמצא לזה נימוק הגיוני, אנא הבא אותו לכאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההטבות אינן תמורה, הן ניתנות בתמורה. כלומר יש לאדם אפשרות בחירה והמדינה1 הייתה מעוניינת שהוא יבחר דווקא אפשרות מסוימת לכן היא נותנת לו דברים שיעודדו אותו לבחור באפשרות המועדפת. לא חסרים נימוקים אבל אני אנסה את המציאותי כדי לא להתברבר. ניתן להניח שתקציב הרווחה קבוע, הוא אמנם משתנה עקב שינויים בקונסטלציה הפוליטית וכל מיני באגים ביורוקרטיים אבל הוא כמעט ולא מושפע מדברים שוליים כמו מצב הרווחה. כאשר קבוצה מספיק גדולה של אנשים בוחרים במצב שבו הם יקבלו קצבאות אזי מישהו אחר יקבל פחות תקציב, כלומר בשביל החופש של קבוצה אחת גרמתי לקבוצה אחרת סבל וזה פשוט סותר את מושג החופש. __________ 1 או מפלגה או קבוצת לחץ. זה באמת לא משנה לדיון הנוכחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לשיטתך, אם המדינה רוצה לעודד ילודה (אתה יודע, מטעמים דמוגרפים, וכאלה, הגדלת מחזורי הגיוס, מי יודע למה) ולכן אומרת לנשים ללא בן זוג: "תולידו ילדים אפילו שזה קשה יותר ללא בן זוג, ובתמורה ניתן לכן קצבה מוגדלת כי חבל לבזבז רחם פעיל רק כי לא מצאתן מישהו לחיות איתו" זה בסדר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיטה הזאת מובילה להמון קצבאות לא מוצלחות. המדינה לא יכולה לבחור באמהות שבניהים יתגייסו ולא יכולה להעריך האם ללא הקצבה האישה לא היתה מקימה משפחה דו הורית. המדינה פשוט גדולה מדי. בכל מקרה בסך הכל שינית טיפה את הנושא. במקום אישה שלא מצאה גבר אנחנו נדבר על נשים שמצאו גבר אבל בכל זאת היו מעדיפות להקים משפחה לבד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |