בתשובה לאיציק ש., 29/01/11 12:32
הסכים בשתיקה למען ''דמוקרטיזציה'', לא תמך בשאח בשעת צרה 563055
קרטר לא לחץ על השאה להסכים לחזרתו אל חומייני לאירן?
הסכים בשתיקה למען ''דמוקרטיזציה'', לא תמך בשאח בשעת צרה 563056
חומייני שב לאירן שבועיים לאחר שהשאה כבר עזב. הלחץ של קרטר הוא שמנע (כנראה) ניסיון של כוחות הביטחון לדכא באופן אלים את ההפגנות בשלב מוקדם. קשה, לפחות לי, לקבוע מה היה קורה אם ארה''ב היתה נוהגת אז אחרת.
הסכים בשתיקה למען ''דמוקרטיזציה'', לא תמך בשאח בשעת צרה 563061
קשה, אבל אפשר לנחש...

מה למשל היה קורה אם בוש היה ראש ממשלה במקום קרטר יפה הנפש. הוא בטח היה נכנס אם הצבא האמריקאי מגרש את הדיקטטור, ומשליט במקומו משטר דמוקרטי (שהיה בוחר בבחירות חופשיות בחומייני).

רייגן, לעומתו, בטח היה עושה איזה עסקה סיבובית שבעזרתה הוא היה מממן את חומייני על מנת שילחם בקומניסטים מדומים בעזרת מורדים מניקרגואה, סוחרי נשק ישראלים, אנשי עסקים יפאנים ופעילים ניאונאצים מדרום אפריקה.

(למה באמת האמריקאים הטפשים בוחרים בדמוקרטים יפי נפש ולא ברפובליקאים אמיצים וחסרי פשרות?)
הסכים בשתיקה למען ''דמוקרטיזציה'', לא תמך בשאח בשעת צרה 563069
לקרטר היו שתי אופציות, והוא בחר בשלישית. הוא יכול היה לתמוך בשאח בדיכוי ברוטלי במיוחד*, או שהוא יכול היה להאיץ בו להגיע לפשרה עם גורמי אופוזיציה שונים ומשונים, והיו כמה חוץ מחומייני. הוא לא עשה אף אחד מהדברים האלה, ובחר להפעיל לחץ אקראי-כמעט, לצד תמיכה מפוזרת, לצד דרישות לרפורמות - בקיצור, העדר מדיניות. כמו שאמר פעם ג'ורג' גאדיס-סמית', שכתב ספר על הדיפלומטיה האמריקאית בשנות קרטר: ביחס לאירן, קרטר קיבל מצב בלתי אפשרי, והוציא ממנו את המירע.

*השאח לא היה קוטל קנים בפני עצמו גם בלי זה, ואנשיו רצחו לא מעט בשנים האחרונות לשלטונו. אם כי ייאמר שהשריפה המפורסמת בקולנוע 'רקס' באבאדאן, שבה נהרגו מאות אנשים ובה הואשמה משטרת הביטחון של השאה (גם מרג'אן סטראפי בקומיקס שלה חוזרת על הגרסה הזו) נגרמה למעשה בידי שיעים קיצונים שביקשו ליצור פרובוקציה נגד שלטון השאח ועל הדרך לפגוע במודרנים האלה, ובהחלט הצליחו בשתי המשימות.
הסכים בשתיקה למען ''דמוקרטיזציה'', לא תמך בשאח בשעת צרה 563096
כשיוסי בנאי כתב "וגם קולנוע רקס כבר לא קיים" הוא התכוון לאיראן?
הסכים בשתיקה למען ''דמוקרטיזציה'', לא תמך בשאח בשעת צרה 563154
קולנוע רקס [ויקיפדיה]
הסכים בשתיקה למען ''דמוקרטיזציה'', לא תמך בשאח בשעת צרה 563057
המיליונים ברחובות לחצו.
הסכים בשתיקה למען ''דמוקרטיזציה'', לא תמך בשאח בשעת צרה 563065
קרטר התערב ולחץ על השאה לא מעט *לפני* שלב ההמונים ברחובות.
הסכים בשתיקה למען ''דמוקרטיזציה'', לא תמך בשאח בשעת צרה 563068
גם במצרים פרצו המהומות בגלל שאובמה לחץ? תבין דבר אחד בסיסי-לפחות לגבי מצרים. הטעות הבסיסית של האמריקאים בהתייחסות למדינות העולם השלישי היא לשפוט אותן על פי אמות מידה ותפיסת עולם שלהם. כבר אלפי שנים קיים במצרים התנאי הבסיסי לקיומו של משטר שתמיד היה עריץ: שלא יהיה רעב. כשהמשטר לא היה יכול למנוע רעב הוא נפל. לכן גם ארה"ב וגם מצרים לא היו צריכות להיות דבקות בקונסנסוס וושינגטון, אלא להבין את עובדת היסוד הזאת. לכן כבסיס היו צריכים המצרים בעזרת האמריקאים להשקיע בחקלאות השקעות מאסיביות: השקעות שיגדילו את השטחים והמדינה היתה צריכה לתכנן ולווסת את החקלאות. אם זאת היתה מדיניות הבסיס המצרית, לא היו מיליונים נוהרים לקהיר ואלכסנדריה אלא רק מאות אלפים. כמובן שצריך לפעול לתיעוש מצרים אבל לא ליצור תהליכי טרנספורמציה שמפרקים את המדינה.
הסכים בשתיקה למען ''דמוקרטיזציה'', לא תמך בשאח בשעת צרה 563072
נו, ואז? ודאי לא קשור לטענה על אודות איראן וקרטר.

(אגב, יש לי חשד סביר שכבודו קצת מגזים בטענתו לגבי 'אלפי שנים התנאי הבסיסי'.).
כי כבד הרעב מאד 563091
אלוהים אדירים

אין משפט אחד בכל התגובה שלך שהוא נכון

מצריים השקיעה המון בפיתוח החקלאות ואחת התוצאות של פיתוח כזה היא שצריך הרבה פחות כח אדם חקלאי

בכל מקרה אין אפשרות להרחיב את השטח החקלאי של מצריים

אפילו בלי פיתוח חקלאי תהליכי עיור הם אוניברסליים ואין עליהם שליטה

והכי חשוב אין כרגע רעב בארץ מצריים והמהומות הן לא מהומות לחם ,המהומות תוכננו והן מובלות ע"י שכבה של צעירים עירוניים משכילים ומובטלים שאין להם שום עניין לקטוף כותנה גם אם הייתה עבודה בתחום הזה

ובבקשה תחשוב קצת לפני שאתה קופץ ואומר שאם רק היו מקימים יותר קולחוזים לפני 20 שנה אז הצעירים האלה לא היו קיימים
כי כבד הרעב מאד 563100
אין אפשרות להרחיב את השטח החקלאי של מצרים? למה אתה אומר את זה? כשאתה קורא מה כתבו שליטים קדומים בארצות שחיו והתקיימו על נהרות (סביבה מדברית וללא גשמים), ההתפארות הראשית היא חפירת תעלות חדשות והגדלת השטח החקלאי. יציבות השלטונות העריצים בארצות הללו היתה תלויה באפשרות לתחזק את המערכות הללו. כשהשלטון לא היה מסוגל לעשות את זה, השושלת היתה נופלת (השיטה ההידראולית על פי ויטפוגל).
אינני כופר בעובדה שתהליכי עיור הם אוניברסליים; השאלה היא קצב התהליך וממה מתפרנסים ה"מתעיירים". תהליכי התיעוש של מצריים מאד חשובים אבל הבסיס החקלאי צריך להיות תחת פיקוח הממשלה ולא נתון לכל מיני זרמים בין לאומיים.
כי כבד הרעב מאד 563117
השטח החקלאי של מצריים מורחב. אבל לא מספיק. גם האוכלוסייה מורחבת.
כי כבד הרעב מאד 563132
כי זה הקטע שמסיבה לא ברורה נכשלים בו, ונכשלים בו בגדול גם בארץ.
עיר אפשר לעשות בכל מקום, גם במדבר - אם רק תספק לאנשים תעסוקה, חינוך ובריאות (ההנחה כמובן שאספקה תגיע כי יש דרישה מצד הציבור, ותרבות תגיע כי אם יש ציבור גדול מספיק, הוא יזמין תרבות, או ייצור תרבות). אבל חקלאות אפשר ליצור רק במקומות המתאימים לזה. אפשר, כמובן, להתאמץ וליצר חקלאות במקומות קשים. אבל לא עדיף להעביר תעשיה למדבר, ולהשאיר את החקלאות באזור הפורה?
כי כבד הרעב מאד 563133
תעשיה יותר נוח לעשות איפה שיש כבר הרבה אנשים (בערים). בשביל חקלאות צריכים שטחי אדמה נרחבים.

אם את רוצה לגרור הרבה אנשים למדבר כדי לתמוך בתעשיה שם, את צריכה לספק להם תשתית (ובפרט: מים והובלת מזון).
כי כבד הרעב מאד 563139
זה נכון. אבל במצב הקיים מפשירים שטחי חקלאות באיזורים שהפכו עירוניים, כי הקרקע שווה כסף. אבל במדבר מנסים לגדל בציפורניים. לא עדיף להיפך?

ונכון. צריך להוביל מים ומזון. זה נכון לגבי כל התיישבות. פרט למודלים של עיר שיש עדיין כפרים סביבה, והמזון מגיע מקרוב, מזון לעיתים קרובות יש לשנע. המזון שאתה אוכל גדל ליד הבית שלך?
כי כבד הרעב מאד 563122
מצריים היא דיקטטורה סוציאליסטית והחקלאות המצרית,בדיוק כמו שאר הכלכלה המצרית. היא בפיקוח ממשלתי חונק

מה שקרה בימי קדם היה הגדלה של השטח המעובד בתוך השטחים הפוריים של עמקי הנהרות ולא יציאה אל המדבר (חוץ מזה להיסטוריונים/סוציולוגים גרמניים יש נטייה להעדיף תאוריות יפות על המציאות)
צריך הרבה יותר ממיים כדי להפוך אדמת מדבר לאדמה פוריה ואחרי אלפי שנים כל האדמה הפוריה במצריים מעובדת

ואפילו אם זה היה אפשרי כלכלית והיית מכפיל או משלש את השטח המעובד עדיין כמות האנשים שאתה צריך בחקלאות מודרנית היא אפסית וזה לא היה משפיע על המעבר של האוכלוסיה לערים או על האבטלה בקרב הצעירים
כי כבד הרעב מאד 563135
הפוך בדיוק. יש פלישה של המדבר בתקופות של התערערות ואי תפקוד השלטון. כשמביאים מים למדבר אפשר לגדל בו גידולים- מדבר איננו רק דיונות.
מצרים איננה דיקטטורה סוציאליסטית. היא דיקטטורה אך לא סוציאליסטית. אצלך כל דיקטטורה בה יש ממשלה ריכוזית היא בהכרח סוציאליסטית. אתה בטח מאלה שגם לאובמה קוראים סוציאליסט.
כי כבד הרעב מאד 563136
לא רק אובמה. הוא מאלו שקוראים להוגו צ'אבס סוציאליסט. מגוחך.
כי כבד הרעב מאד 563103
מה שטוב אצלך הוא הבטחון העצמי המרשים בידע שלך ובאי הנכונות של דברי. במיוחד המשפט האחרון שלך על הקולחוזים. אתה ממש מדייק כשאתה טוען שאמרתי שאם היו יותר קולחוזים...ממש כתבתי את זה. אם קונשטוק כתב אז הוא יודע. אז בבקשה, תחשוב קצת לפני שאתה קופץ עם הקלישאות שלך.
הסכים בשתיקה למען ''דמוקרטיזציה'', לא תמך בשאח בשעת צרה 563107
נכון לקרטר כמו גם לקודמיו (כמעט שכחתי מזה). אפילו התייחסתי לזה פעם - "לכשחזר השאה הפעילו עליו בריטניה וארה"ב לחץ כבד בנושא זכויות האדם, לחץ שאולי הביא בסופו של דבר לנפילתו." (תגובה 202348).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים