בתשובה ליהונתן אורן, 07/02/11 6:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מפקדים שמקבלים מינוי בזכות קשרים פוליטיים או לחליפין מפקדים שמקבלים החלטות לפי שיקולים פוליטיים במקום צבאיים זו בעייה שקיימת קצת יותר מ100 שנים ופייגלין העלה את זה כמאמר מוסגר (לדעתו גלנט לא היה מינוי מוצלח) ולא כחלק מהטענה המרכזית (למרות שגלנט אולי לא היה הבחירה הכי טובה בכל זאת העברת הסמכות לבחירת רמטכ"ל לידי המערכת המשפטית היא לא דבר טוב) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי זוהי הטענה המרכזית של פייגלין. אסור לזהם את ''הערכים הצבאיים'' בערכים מתחום המערכת האזרחית - משפט ופוליטיקה - ויש לשמור עליהם טהורים. טענה פשיסטית קלאסית. כל המאמר, ששזורים בו הרבה טענות נכונות (לדעתי), מוביל לנקודה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שהמאמר של פייגלין מדבר בשם עצמו כל מה שיש לי להגיד על הטענה שלך זה שכל הפוסל במומו הוא פוסל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענת-מראה שאינה פאשיסטית קלאסית, אלא אוליגרכית קלאסית[*], היא שאסור לזהם את הערכים המקצועיים בפוליטיקה: "ראוי לפזר את ההרכב הנוכחי שלה ולצרף ליו"ר אישים נטולי רקע פוליטי, בעלי מעמד מקצועי וציבורי" [*] אולי ראוי לקרוא לה טענה "יותר ליברלית מדמוקרטית". למדתי היטב, יהונתן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזה דומה. אני לא מכחיש שיש כזה דבר "מקצוענות" שלא תלויה בפוליטיקה, או שזה יהיה חיובי אם החלטות יהיו נגועות פחות בשיקולים פוליטיים. אבל יחד עם זה אני מבין שבמציאות פוליטיקה היא חלק מטבעם של ארגונים. פייגלין, לעומת זאת, לא מעוניין להפחית את הפוליטיקה לטובת מקצוענות או ארגון. הוא מציע "לקחת את מפקד חטיבת החי"ר המוצלח ביותר, הקרבי ביותר, השש אלי קרב, הערכי ביותר, המוערך ביותר...". הוא רוצה ערכים. הוא רוצה גיבור. הוא רוצה את זיגפריד "השש אלי קרב" שיהרוג את הדרקון וירחץ בדמו הקסום. [*] קבל כוכבית: *. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט שציטטת מפייגלין נשמע לי כחיפוש אחר מקצוענות א-פוליטית - במקצוע החיילות כמובן - וחשבתי שלכך כיוונת בהערתך על הפאשיזם שבו. אם התכוונת לתשוקה המשתמעת לגיבור, אכן אין כל דמיון לדברי אמיר אורן[*]. [*] יש קרבת משפחה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חשבתי שלכך כיוונתי, עד שקראתי את התגובה שלך. [*] כולנו יהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה אם הבנתי אותך נכון אתה חושב שזה שפייגלין מציע למנות לרמטכ"ל את המפקד הזוטר הכי מוצלח שאפשר למצוא זה מוכיח שהוא לא רוצה למנות את הרמטכ"ל הכי טוב מבחינה צבאית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אני חושב שזה מעיד על התפיסה שלו על מה זה ''הכי טוב מבחינה צבאית''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"שש אלי קרב" שלך הזכיר לי מה שקראתי על הנשיא לינקולן בזמן מלחמת האזחים. לינקולן היה נתון באובססיה למצוא גנרלים שמוכנים להילחם, ונהג להאיץ בגנרלים שלו לא להשתהות ולתקוף. הפאשיסטים אולי מעריצים אומץ והעזה בקרב, אבל הם לא לבד בעניין הזה. האם מצאת אצל פייגלין גלוריפיקציה של המלחמה, או דעה שהמלחמה "מחשלת את רוח העם", או המלחמה נחוצה לצורך חינוך העם? אני חושב שאז יחוס הפאשיזם היה מבוסס יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפשיסטים לא רק מעריצים אומץ והעזה בשדה הקרב. הם גם חושבים שהפוליטיקה והמערכות האזרחיות מחלישות את רוח הלחימה ואת רוח העם. בערך מה שפייגלין אומר במאמר שלו. בנוגע לשאר הדברים, אני חושב שאכן ראיתי אותם בעבר את פייגלין. אבל אני חושש שאתמהמה במסירת מראי המקום המדוייקים עד שארכוש את המהדורה החדשה של ''כל כתבי'' שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בערך'' זו מילה ממש חמודה למשל אפשר להגיד בערך שאתה בערך תומך בפוליטיזציה של השירות הציבורי בערך מה שפייגלין כתב בדיוק ולא בערך זה שמינוי מפקדים צבאיים לפי שיקולים פוליטיים מוביל לתבוסות בשדה הקרב ושאפשר לעקוף את הבעייה הזאת ע''י בחירת רמטכ''ל מהדרגים הנמוכים שבהם יכולת צבאית עדיין יותר חשובה מקשרים פוליטיים (אפשר להגיע להיות מח''ט על סמך יכולת בלבד לעומת זאת אי אפשר להיות אלוף פיקוד בלי פטרונים פוליטיים) כל השאר הדברים ש''קראת'' במאמר של פייגלין זה דחלילים פנימיים שלך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל את דעתך על השקפתי כבר כתבת (תגובה 563830). האין זה מעייף לחזור עליה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזו, כמובן, דעה מצחיקה. אם הרמטכ"ל היה נבחר מבין מפקדי החטיבות, הרי שתוך חמש שנים היו נדרשים1 מרפקים כדי להיות מפקד חטיבה. שלא לדבר על העובדה שלרמטכ"ל חסר ניסיון לא תהיה הסמכות המתאימה (ע"ע גורודיש). 1 בהנחה שהיום חייבים פטרונים פוליטיים בשביל להפוך להיות רמטכ"ל מסיבות לא ענייניות. צריכים מרפקים דווקא בגלל ההשפעה שיש לתפקיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
5 שנים ? חודשיים מקסימום בכל מקרה אני קראתי את ההצעה כדבר חד פעמי ולא כנוהל קבוע |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערת אגב. הדמוי הזה של זיגפריד הוא די שגוי. זיגפריד לא ''שש אלי קרב'', הוא היה בחור טהר-לבב שלא ידע פחד לא במובן של גיבור ואמיץ אלא במובן המילולי של אי-ידיעה. דווקא על בחורים כאלה - תמימים, יפי בלורית וטוהר ובעלי מחויבות חברתית חזקה - בנוי האתוס והמיתוס הציוני והצהלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכן ראית שסמכות בחירת הרמטכ"ל הועברה לידי המערכת המשפטית? אמנע מלומר מהי האמירה שאמרת; אמת היא לא. איזו מערכת משפטית ראיינה מועמדים שונים והחליטה מי יהיה הרמטכ"ל? המערכת המשפטית או ביקורת המדינה מוכנסת כשממשלה מקדיחה את תבשילה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |