בתשובה לאפופידס, 13/02/11 14:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כך גם אני חושב. מי שלא משתתף בפעילות פוליטית (מעבר להצבעה) אינו מיוצג פוליטית בצורה הולמת. כמו כן עני מרוד קל יותר לשחד, כי מחיר השיחוד שלו הוא מחיר נמוך (טיפול שיניים: הטריק של ליצמן והטריק של פלטו שרון). כמו כן. עניים מרודים חוששים מכל שינוי דרסטי בשלטון, כי אובדן הכנסה עבורם יכול להיות חורבן גמור, הם הופכים להיות צמיתים של גוף שמנצל אותם פוליטית. דוגמא לצמיתות של עניים: החרדים האשכנזים בישראל הם צמיתים של המפלגות החרדיות. המיפלגות החרדיות מונעות הכנסת לימודי ליבה ללימוד התורני, כדי שצאן מרעיתם לא יפרשו מהעדה ברגע שיוכלו להתפרנס מעבודות בשוק המודרני (טכנולוגיה, כלכלה, שירותי מדינה לציבור). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עניים מרודים חוששים מכל שינוי דרסטי בשלטון משעשע: זה היפוך העמדה של מארקס ("הפרולטוריון אינו יכול לאבד דבר זולת כבליו"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרקס היה תיאורטיקן (לפי זכרוני, מרקס היה גם עני מרוד שחי מהלוואות של ידידיו). הסיסמא על ''איבוד הכבלים'' מומשה רק לעיתים רחוקות , במסגרת מהפכה אלימה וגם אז הכוח היוזם לא היה העניים המרודים אלא מעמדות מבוססים יותר. המהפכות מנוהלות ברובן על ידי אנשים שיש להם קצת כסף (לכן רכשו השכלה, או השתלבו בצבא, או השתלבו במוקדי כוח). עניים מרודים יכולים להצטרף למהפכות בתור ''חיילים'' כי גם זה מקור פרנסה. במהלך עניינים לא אלים העניים המרודים לא רוצים לחולל שינויים גדולים, מנסים להפיק מקסימום מהמערכות הקיימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ששינה את המציאות עליה כתב מרקס, היתה יציאתם של עניים מרודים רבים ממעגל העוני המעמיק שאותו ראה מול עיניו. העבודה המאורגנת שיפרה את מצבם של פועלי התעשיה באירופה המערבית, וגם השלטון תרם את חלקו בחקיקה שחלקה נבעה מעצמת האגודים וחלקה מהפחד מפני המצב בו אין לאנשים מה להפסיד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |