בתשובה לאיציק ש., 14/02/11 22:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בוא ננסה לספר את הסיפור שלך מזווית אחרת: כשאיציק היה צעיר סוכר עלה לצרכן X דרכמות, אבל היום הסוכר הרבה יותר זול - ואת אדמות המדינה שהוקצו לחקלאות סוכר וכותנה והמים המסובסדים יקרי המציאות אפשר להפנות למטרות אחרות. כהערת אגב אפשר לציין שהסוכר האירופאי לא הוזל בגלל מים זולים, אדמות פוריות, או עליונות טכנולוגית (חלילה וחס) אילא בגלל שהפריאירים מסבסדים אותנו. בראיה כוללת, האם מצב הישראלים הורע או הוטב בעקבות השינוי הזה? -- ושאלת אגב (אולי לפתיל נפרד), האם התקופה בה לא ייבאו סוכר אירופאי חפפה לתקופת הסובסידיות למצרכי יסוד (כולל סוכר) במדינת ישראל? אם כן, אזי המדיניות הכלכלית של התקופה היא... איך לומר בנימוס? אפילו לא מוטעית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה בסיפור שלך ובדוגמה של איציק היא שהחקלאים לא היו רוב אוכלוסיית המדינה באותו שלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם באירופה החקלאים לא היו רוב אוכלוסיית המדינה; למדינות היה חשוב לא להרוס את הענף. הפסקת גידול סלק הסוכר, כולל סגירת בית החרושת בעפולה, החלה מגמה של החלשות החקלאות. האוצר דחף למה שהוא קרא "ראציונליזציה של החקלאות"- חיבורה לשוק והפחתת הסובסידיות והאשראי המכוון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |