בתשובה לדב אנשלוביץ, 10/02/02 20:59
על העקרוני והמעשי 56470
כנראה שלא הובנתי. בסך הכל ניסתי להסביר מדוע אנשים מוותרים על ה"טבעיות" שעליה אתה מדבר. דעתי לא רלוונטית כאן.
אשר ל"מה יאמרו אותם אנשים לגבי התגובה שצריכה ארה"ב להגיב?". לא יודע, כל איש לגופו. ייתכן וחלק ימשיכו לטעון כי "אל לה לרדת לרמתה של רוסיה", יתכן ואחרים יטענו את זה, אבל בבוא יום פקודה יסוגו ממה שאמרו ויתמכו במכת מנע או במכת נגד. כמו שאמרתי, כל איש לגופו. חשוב לי אבל להבהיר שלכל עמדה אפשר למצוא הצדקות כאלו או אחרות ואין כאן מקום להכרעה רציונלית כיוון שהשאלה היא ערכית בבסיסה.

דובי, בתגובה שמתחתנו, רומז (לאחר שהבהיר לי זאת, ואם ירצה יפרט יותר) לאותו ניסוי בו הורו לאנשים לחנך אנשים אחרים לבצע מטלה כלשהי וכאשר הם לא ביצעו אותה כשורה היה על ה"מחנך" להענישם על ידי מכות חשמל (בפועל, התלמידים היו שחקנים ששחקו כאילו הם מקבלים מכות חשמל). הניסוי הראה שאנשים היו דווקא מוכנים ללכת רחוק מאוד לאחר שקיבלו הוראות ולתת לתלמידיהם מכות חשמל בעוצמות שהיו הורגות אותם. אבל כל זה שוב, אינו רלוונטי כיוון שאני ניסיתי להסביר את מקור *התחושה* של אנשים שבעקבותיה הם נוקטים עמדה מסויימת, לא האם הם בפועל ינהגו לפי עמדתם המוצהרת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים