בחולה שלך אל תחקור 565093
למה בעצם רופאים בבתי חולים צריכים(?) לעסוק גם במחקר? אי אפשר היה לחתור להפרדת רשויות, רופאים לחוד וחוקרים לחוד? (כמו רוב המהנדסים, שרק מיישמים ידע ושמשאירים את מחקרי ההנדסה לחוקרים באקדמיה.) חוקרים יכולים לקבל גישה לפציינטים בעזרת רצון טוב של צוותי המחלקות (ואפשר גם למסד את הגישה בצורה יותר ממוסדת). זה יקל על חייהם הקשים של הרופאים; יתן מקום לחוקרים טובים שאינם טובים כרופאים, וההפך; ואולי, אם יש הטיות מחקריות שנובעות ממחויבות רגשית של החוקרים לשפני הניסיון, שהם גם פציינטים שלהם, ההטיות האלו תפחתנה.

רופא שרוצה לעסוק גם במחקר מוזמן, כמובן, לעשות זאת, כמו שהוא מוזמן לעשות כל דבר "פרא-רפואי" אחר כמו לנהל פורום רפואה אינטרנטי. ד"ר אורון חושבת שזה הופך את הרופא לטוב יותר, אבל לא ברור לי על פניו למה.
בחולה שלך אל תחקור 565097
הרושם הלא-מבוסס שלי הוא שחלק לא מבוטל מהפרסומים ברפואה הוא תיאורי מקרים. רופאים נתקלים בבעיות רפואיות ייחודיות, או מנסים שיטות טיפול לא נפוצות במענה לבעיה, ומדווחים על התוצאות במאמרים רפואיים. אם זה נכון, אז זה קורה כמעט רק בבתי חולים בגלל שרופאים בקהילה שולחים פציינטים עם בעיות קשות או מיוחדות לבתי-החולים. ולחוקרים מחוץ לצוות ביה''ח יש מעט מה לתרום לתהליך.
בחולה שלך אל תחקור 565100
לא כל הרופאים עוסקים באופן פעיל גם במחקר, אבל יש מחקר שלא יכול להעשות אלא בבתי חולים. הרופא הוא במקרים רבים זה שמבין טוב מכולם מה הצורך של הפציינט ואיך אפשר לעזור לו. למשל ניתוחים חדשניים, יכולים להעשות רק ע''י רופא בתחום. בחלק מהמקרים רופאים באמת רק תומכים במחקר (למשל במחקרים גדולים על תרופות, לא רק שהרכב ומינון התרופה אינם לשיקול דעתו של הרופא, אסור לרופא לדעת האם החולה מקבל תרופה או פלסבו).
בחולה שלך אל תחקור 565107
תודה לך וליהונתן, הגיוני מה שאתם כותבים. נראה אם כך שלא מדובר בפעילות שגוזלת זמן כמו ניהול מחקר (מה שאקדמאים עושים), אבל אני מניח (וגם מכיר מנסיוני בתחום אחר) שגם מטלות פעוטות-יחסית כמו השתתפות בכתיבה, אינטראקציות עם השותפים האחרים למחקר, ואינטאראקציות עם אכסניות הפרסום, יראו יקרות להחריד למי שממילא נמצא באוברדראפט של זמן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים