בתשובה לLG, 20/03/11 12:12
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565969
עוד נקודה קטנה: העובדה שחלק משמעותי מהפנאי בחברה המערבית מוקדש לצריכה פסיבית (הדוגמה הקלאסית: "בילוי" בקניון) נעוצה בהבנה של בעלי ההון שניתן לספק להמונים פנאי ובו זמנית לגרום להם לצרוך "מוצרי פנאי", וזאת מתוך שכנוע הממשלה שמצב עניינים כזה מועיל לכלכלה, מפני שכך נוצרות משרות למוכרי בגדים, מסעדנים וכו'. אבל הסיבה האמיתית היא שקל לבעלי ההון להעסיק מספר גדול של אנשים בלתי מקצועיים כמוכרים בחנויות, ולגרוף רווחי עתק על גבם. קשה להם הרבה יותר לנצל אנשים משכילים, שנוטים להיות מודעים לזכויותיהם, והקשה מכל הוא להרוויח מאינטראקציות חברתיות שאין בהן יתרון לגודל, כלומר כאלו שהן במהותן אישיות ודורשות התאמה ספציפית בין הנותן והמקבל, כגון שיחה קרובה בין חברים או הקשר בין רופא משפחה לפציינט.

ככל שאנשים יהיו משכילים יותר, בעיקר בתחום מדעי הרוח, כך גם ייעשה טעמם בענייני פנאי למובחן ואישי יותר, וכך גם יבחרו להעביר יותר משעות הפנאי שלהם בגפם או בחיק המשפחה, או באינטראקציות חברתיות שהן ספציפיות להם ואינן ניתנות למסחור בקלות. זו תהיה בעיה קשה לבעלי ההון, אבל לא לבורגנים, שייהנו מהשכלה רחבה יותר ויתפרנסו בעיקר ממתן שירותים זה לזה כעוסקים קטנים. מצב עניינים כזה יקל מאד על השילוב בין בורגנות כסף לבורגנות זמן.

ניצנים לכך אפשר לראות במדינות סקנדינביה, שבהן הפער בין עשירים לעניים קטן יחסית. יש בהן גם חינוך ברמה גבוהה ומשכורות הנשים (העובדות במשרה מלאה) נמוכות בממוצע ב- 20% מאלו של הגברים - פער קטן יותר מאשר ברוב העולם המפותח.

לסיכום: אני טוען שהקטנת אי השוויון בין עשירים לעניים בחברה תוביל גם להקטנת אי השוויון בתוך הבית, בין המינים.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565971
יש לך במקרה את הפרוטוקולים מהישיבות של בעלי ההון?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565978
למרבה ההפתעה, הם כלל לא סודיים:
שים לב כיצד המילים education ו- skills משמשות כמילים נרדפות במסמכים שמוציא ה- European Round Table of Industrialists.

והנה עוד פרוטוקול של קבוצה-אחות:
והוא נפתח כך:
From a business point of view the most important issues regarding the education of young people are still: the employability of graduates, and ensuring the high quality of study programmes and higher education institutions.

כידוע, קיימת גם גישה הומניסטית לחינוך, הרואה בו כלי המשרת את היחיד, ולא רק את אנשי העסקים. למשל, בערך Education בוויקיפדיה האנגלית, נכתב:

By many, education is understood to be a means of overcoming handicaps, achieving greater equality and acquiring wealth and status for all (Sargent 1994). Learners may be motivated by aspirations for progress and betterment. Education is perceived as a place where children can develop according to their unique needs and potentialities.‏36 The purpose of education can be to develop every individual to their full potential.

ההבדלים התמימים-לכאורה במינוח בין שתי הגישות האלו לחינוך (Education לעומת Skills)מכסים על תהום רעיונית, שעיקרה השאלה מה (או אולי מי) צריך להיות ה-"תוצר" של מערכת החינוך באירופה.

ונעבור לארה"ב. קצת היסטוריה לגבי המטרה המוצהרת של בעלי ההון לחנך אנשים לצריכה ללא צורך (הלינק כבר ניתן קודם באייל, אבל לא מצאתי היכן):
נראה כי לפחות בארה"ב המטרה הזו הופנמה היטב. למשל, בערך Consumerism בוויקיפדיה, נכתב כי:
Beginning in the 1990s, the most frequent reason given for attending college had changed to making a lot of money, outranking reasons such as becoming an authority in a field or helping others in difficulty.

לטענה הזו לא ניתן מקור, אבל היא נשמעת לי סבירה ביותר גם עפ"י היכרותי עם ישראלים צעירים. אם תסתכל במורד אותו ערך, תראה ציטטות נוספות של אנשי עסקים מובילים בארה"ב של שנות ה- 20 וה- 30, המעידות על כך שיש יד מכוונת מאחורי תהליך ה"הינדוס" של הצרכן הבורגני.

לבסוף, בכרך הראשון של ה-"קפיטל" של מרקס מובאים מקורות בעניין התהליך שהוביל לקיצור שעות העבודה לילדים בתקופת המהפכה התעשייתית, אאז"נ בעיקר עפ"י פרוטוקולי דיונים בפרלמנט הבריטי.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565977
האם מסקנה מהפסקה השנייה אמורה להיות שתכניות כגון "האח הגדול" לא יהיו מקובלות על הציבור המשכיל?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565979
לא כל כך הבנתי מה הקשר. תוכל להסביר?
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565982
אי־אפשר לקנות אותם בקלות עם מלכודת מסרונים ממוסחרת כמו האח הגדול. בשבילם צריך משהו אינטליגנטי יותר והמוני פחות. כמו סנדוויץ' בלחם ארז.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 565984
אה, אתה בוודאי מתכוון לזה:
או, אולי, לזה:
"מעמד ביניים לא נבחן בפאסדה של החיים שלו, אלא בשאלה אם הוא מצליח לתת לילדים שלו נקודת זינוק שווה לשלו, שזה חינוך ודירה", מסביר בשן. "עד 1995 זוגות ממעמד הביניים הצליחו משתי משכורות לרכוש בכוחות עצמם דירה. הם גם הצליחו לחסוך די כסף להשכלה גבוהה לילדיהם. כל תופעת המכללות נבנתה הרי על היכולת שלהם לשלם. היום מעמד הביניים לא שומר על המאפיינים האלה. הוא לא מצליח לרכוש דירה בכוחות עצמו, וכמעט שלא חוסך, מה שאומר שהילדים, כשיגיעו ללמוד ב-‏2015, לא יוכלו כלכלית ללמוד מה שהם רוצים. זה נכון שמעמד הביניים שותה לפעמים קפה הפוך ולא שחור, ומדי פעם אוכל לחם ארז ולא לחם אחיד, אבל בסופו של דבר הוא שורד את היום, ולא חוסך למחר".

מתוך:
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566038
מה זה הקשקוש הזה? שיפקידו את קצבת הילדים שהם מקבלים כל חודש לתכנית חיסכון ועד גיל 21 זה יממן לילד את הלימודים. הלימודים בארץ, אפילו במכללה, זה לא סיפור כל כך יקר.
אינטרמצו מרקסיסטי קצר 566054
אני מודה שבתוך הצמד ''חינוך ודירה'' שמתי לב בעיקר לחלק הנדל''ני...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים