בתשובה לאייל עם פתיל קצר, 10/04/11 21:32
בלי בכי ובלי נהי 567685
לכן אני אומר, שמעניין יהיה לברר מה תהיינה תוצאותיו של מחקר השוואתי שיבחן את האלימות המילולית במדגם מייצג של התבטאויות אישי ציבור למיניהם כלפי קבוצות אחרות. אני לא יודע מה תהיינה תוצאות כאלה, אבל הצדקנות של השמאל לבוא ולומר -אנחנו לא אלימים- משמע הם כן אלימים, היא שמובילה אותו בסופו של דבר לכדי בידוד. מתנחבלים, פשיסטים, קלגסים, קופים הם רק חלק מהז'רגון שבו משתמש השמאל חדשות לבקרים כלפי חלקי הציבור האחרים. האם באמת תוכל לומר שהשמאל בישראל מייצג סובלנות ופלורליזם? כל עוד ימשיך השמאל להבין ולומר על עצמו- אנחנו שקטים, נעימים, סובלנים, נאורים, משכילים, שפויים, ליברלים- משמע הם אלימים, קיצוניים, בורים רודפי אמונות הבל, משוגעים ובלתי ליברלים הוא ימשיך לבדל ולבודד את עצמו. במקום לנהל דיאלוג כלשהי על הזהות הישראלית, השמאל לקח כל דבר מתון והפך אותו לאנטי. אנטי דת. אנטי לאום. ההתנהגות של השמאל אינה מודרכת מליצור חלופות, אלא מלהאשים. אז כנראה שזה נכון שדימוי הבריון מסתדר לך טוב לגבי טיפוס בעל השקפות ימניות, וכנראה שזה נכון שלתרבות ימין של זיקה מהותית למושג הכוח, אבל השאלה היא מה יהיה עם השמאל.
בלי בכי ובלי נהי 567704
אין טעם להטות את הנושא ולהוביל את הדיון למחוזות כל כך רחוקים ובלתי קשורים לחלוטין. אתה מדבר על התנשאות ואליטיזם אצל אנשי שמאל. בהרבה מקרים זה נכון, אבל התנשאות ואליטיזם הם לא אלימות, והם רחוקים מרחק שנות אור מן האלימות הימנית העדרית והנבערת (סליחה, האמת מעליבה, מה לעשות).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים