אילו הכרנו בישראל ב-‏48' 567809
עבד אל-לטיף אל-מולחים, קצין בדימוס בצי הסעודי מתייחס למצב היפותטי הדומה במידה רבה לזה המדומה בסקר.
"לו הערבים היו מכירים בישראל ב-‏1948, לא היה צורך ליזום הפיכה במצרים ב-‏1952 נגד המלך פארוק, ומצרים לא היתה מותקפת ב-‏1956 [...] לא היתה מתחוללת מלחמה ביוני 1967.[...] המצוקה הפלסטינית נוצלה להפלת מלוכה יציבה נוספת, הפעם בעיראק, ולהחלפתה ברודנות עקובה מדם, באחת המדינות העשירות ביותר בעולם. עיראק עשירה באוצרות טבע, אדמתה פורייה ויש בה מים בשפע ואתרים ארכיאולוגיים רבים. שפיכות הדמים בעיראק נמשכה, והתחוללו בה הפיכות אלימות רבות, אחת מהן, בשנות ה-‏60, ביוזמת חטיבה שהיתה אמורה להישלח לסייע בשחרור פלסטין. במקום זאת, היא שבה על עקבותיה והשתלטה על בגדאד [...] לא היתה מתרחשת גם הפיכה ב-‏1968 [...] נגד המלך אידריס בלוב, ומועמר קדאפי לא היה עולה לשלטון. גם בהפיכות צבאיות נוספות בעולם הערבי, כמו בסוריה, תימן וסודאן, נוצלו הפלסטינים כתירוץ." - הארץ

הייתי גם מוסיף את זה, אלא שזה לא קשור, וחבל. בכל אופן, התשובה של אל-מולחים לשאלות שבסקר הן כנראה שמזה"ת היה מקום יציב יותר ללא התנועה הציונית. מי שסבור שללא התירוץ הציוני היו העוינויות וכוחות ההרס המקומיים מסרבים, או לפחות ממעטים להיאחז בעילות אחרות, עשוי להסכים עם הטענה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים