 |
''מה שהיא מתארת הרבה יותר בוהמייני, עירוני, אירופי, מאולתר, אינטלקטואלי, צעיר, פוליטי. הוא בא מתוך, או לפחות עם, הפניית גב לכסף, ולא מתוך ביטחון כלכלי (שסיסמתו ''כסף זה לא הכול בחיים'').''
הרושם שאני מקבלת מהאנשים שקרן התייחסה אליהם זה שכן מדובר במי שגדל וחי בבטחון כלכלי (ממשי) וחי בתחושת בטחון כלכלי (להבדיל). הפניית הגב לכסף דורשת שיהיה כסף להפנות אליו גב. בצורה מודעת או לא מודעת - כסף שעדיין שם, או שאתה מאמין שאמור להיות שם, כדי לתמוך בך בזמן שאתה משקיע את זמנך בצבירת הון סימבולי. מי ששילמו לו את שכר הלימוד באוניברסיטה ותמכו בו באותה תקופה כך שלא הצטברו לו חובות, יכול להרשות לעצמו להמשיך לחיות על בסיס מקג'ובס (ולצורך העניין - גם משרה אולטרא חלקית כמתרגל, בהתחשב בשכרה ובאפשרויות הקידום שלה, היא מקג'וב, אפילו שתפיסתית מדובר בדבר והיפוכו). מי שלא נסמך על אחרים (ולא משנה אם ''האחר'' היא אמא או ''האחר'' הוא בן זוג מבוסס) לא יכול להרשות לעצמו את העבודות האלה. מי שרואה את עצמו צעיר אורבני מערבי גלובלי, רוצה גם לפעמים סוף שבוע בברלין או לנסוע לפסטיבל אינדי בסקוטלנד (שלא להגיד - גם את הסמארטפון, הלפטופ והדירה השכורה במרכז תל אביב צריך לשלם איכשהו).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש