בתשובה לש''ק ריש, 12/02/02 15:13
מי ישמור על השומרים? 56819
שביתות רופאים הן עסק בזוי, ובדרך כלל הפעלת נשק השביתה על ידי רופאים היא פסולה. אגב, דעתי על רוב השביתות במשק היא שהן מופעלות ללא צורך אמיתי.

מובן שהצהרה כלשהי על ידי שובת קשורה למטרותיו, ובדרך כלל אין לקבלה כפשוטה. ועתה - למספר נקודות זכות: גם בזמן שביתות רופאים עובדים כסדרם חדרי המיון, הפגיות, המכונים האונקולוגיים ויחידות הדיאליזה. הסבל האמיתי הוא של החולים במרפאות. גם סבל זה הוא מיותר, אך קשה להוכיח סכנת חיים.

בזמן שביתות קיצוניות יותר או לאחר תקיפת רופא פועל בית החולים ב"מתכונת שבת". מתכונת שבת היא מצב שבו החולים נפגעים. בסופי שבוע אנו נותנים למטופלים טיפולים מיותרים בשל חוסר האפשרות לבצע איבחונים סבירים. אנחנו עובדים בהיקף כוח אדם מצומצם ונמנעים מפעולות רבות ומשיחרורי חולים. בדיקות חיוניות ניתנות להשגה, אך יש לעבוד קשה כדי להשיגן, למשל: יצירת קשר עם כונן בביתו, המתנה להגעתו ואז ביצוע הפרוצדורה.

לסיכום - נוהל העבודה הרגיל מסכן חולים בכל סוף שבוע. מדי פעם אנו מרחיבים את הסיכון גם לימים אחרים, שיהיה מעניין.
מי ישמור על השומרים? 56846
תודה על המידע.

מחשבה נוגה אגב תנאי השכר של הרופאים, לפחות הצעירים: זו דוגמה מובהקת לכך שאידיאליזם משמש כגורם בעל ערך כלכלי. לולא האידיאלים, מי היה בוחר להיות רופא צעיר, כאשר כושר ההשתכרות שלו הוא כפול בכל מקצוע אחר. כך שניתן לומר ששכרם של הרופאים משולם 50% בסיפוק וביוקרה ו-‏50% בכסף.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים