 |
מה שאני הבנתי מהמאמר - קצת שונה ממה שאחרים הדגישו:
השורה התחתונה של לנייר היא שהאינדיבידואל מאבד מהכוח היחסי שהיה לו בעבר: כיום כוח פוליטי וכלכלי נובעים במידה רבה מאוד ממידע, מתוכנה ומכוח מיחשוב, אבל אינדיבידואלים מוותרים על השליטה עליהם לטובת חברות גדולות כגוגל ופייסבוק.
כידוע, קל מאוד לוותר על השליטה; הרי מבחינת נוחות השימוש, כמעט ואין הבדל אם אני מחזיק מסמך אצלי על המחשב או על השרתים של גוגל. ואולי גוגל עדיפים, כי הם נגישים מכל מקום והם מגבים את המידע יותר טוב מרובנו. במקרה זה, לגוגל יש גישה למסמכים שלנו - מידע - וגם אנו תלויים בהם בשביל להשתמש במעבד התמלילים - תוכנה וכוח מיחשוב.
אני מסכים שלוותר על השליטה על המשאבים החשובים האלו זו טעות, אבל אני מאמין שזו טעות שתתוקן (וכבר מתוקנת) מאליה, ואין מקום לפסימיות שעולה מהכתבה; ככל שגדל חלקה של האינטרנט בחיינו, כך מקבלים יותר תשומת לב מושגים כמו פרטיות, אבטחת מידע, קוד פתוח וביזור של כוח מיחשוב, והשליטה לא מתרחקת מאיתנו יותר מדי (להיפך ממה שנרמז בכתבה, דווקא הקוד הפתוח נותן לאינדיבידואלים יותר כוח בגלל שהוא נותן גישה לתוכנה ברמה שכמעט ולא נופלת מזו שיש לחברות הגדולות).
כמה מהפרוייקטים המוכרים שמנסים לבזר את הכוח חזרה לאינדיבידואלים (חלק כבר אוזכרו פה ע"י אחרים):
identi.ca: רשת מבוזרת הדומה לטוויטר, אבל לא תלויה באף חברה אחת או שרת אחד
Diaspora: כמו פייסבוק, אבל מבוזר, בדומה ל-identi.ca
FreedomBox: פרוייקט שמטרתו לאפשר לכל אחד מאיתנו להחזיק מחשב שינהל דברים שכיום אנחנו מאצילים לחברות הגדולות, כמו אימייל, תקשורת מאובטחת וגיבויים
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש