בתשובה לשחרור יונים, 20/04/11 23:39
פטה 568640
קשה לי לתת שמות ספיציפים, כי זה לא חלק מהעולם שלי, אבל יש לא מעט אמניות שמוכרות את יצירותיהן ברשת ומתפרנסות מכך (באטסי ובאתרים עצמאיים), כותבים (בעיקר מהעולם, דבורית שרגל ואביעד קדרון כדוגמאות מקומיות) שמתפרנסים מכתיבת בלוגים, והרבה מאד אמנים שמתפרנסים ממקורות שונים - לרבות הרשת. הדיסק החדש (המעולה!) של ברי סחרוף נמכר גם בצורה מקוונת כקבצי מוזיקה וגם בחנויות; יוני בלוך זכה לחוזה בחברת התקליטים לאחר שהיה מגה-פופלרי ב"במה חדשה"; אתמול הייתה כתבה בערוץ 10 על מתופפת ישראלית שגרה בארצות הברית, התפרסמה דרך יוטיוב ומתפרנסת ממכירת מרצ'דייז - אלו רק דוגמאות בשלוף.
האם מישהו מהם בקליבר של מוצרט? לא. אבל כמה אמנים בקליבר של מוצרט יש?
פטה 568645
אוסיף לרשימה את הצמד Pomplamoose המגה-מגניבים.
פטה 568655
אני מדבר על אנשים שצמחו מתוך המדיום וממשיכים למצוא בו את פרנסתם.
אם אם נרד מהמוצרט ונשווה לקלאסיקות רוק או פופ אין דוגמא לאומן שכזה.
לפחות לא בקנה מידה ראוי שקשישים קירחים ובלי שיניים כמונו יזהו את השם.

זה שמישהו מוכר ב 2,000$ בחודש זה נחמד אבל מה הסיכוי שלו להפוך ל"מישהו"...וליצירה שלו להפוך לפופולארית באמת.
ברי לא צמח מהרשת הוא משווק דרכה, על שלום גד שכן מנסה אף אחד לא שמע:
ויש עוד רבים אחרים...

אני בכוונה מותח קו בין היכולות של בודדים (גם לא פרומיל) להתפרס לבין פריצה לקהל הרחב.
פטה 568661
בלי להתעמק ברלוונטיות של השאלות שלך, יוני בלוך (בארץ) ולילי אלן (בכל מקום) הן דוגמאות לאמני-פופ שפרצו באינטרנט והגיעו לקהל הרחב.
פטה 568688
שמח שמצאת.
מה כבודו מצא לא רלוונטי בשאלה שלי ולמה אתה חושב שכדאי שנדע מזה ?
פטה 568662
אני לא יודעת בן כמה אדוני הקשיש הקירח, אבל האינטרנט, כמדיום להמונים, לא נמצא בסביבה יותר מדי זמן. ומה לעשות שלביטלס, לקוסטלו, לאום כולת'ום ואפילו לאואזיס היה קושי טכני מסוים לפרוץ באמצעותו.

(במקרה אתה מדבר עם מישהי שדווקא כן שמעה על שלום גד. אבל שלום גד הוא אמן אינדי. צריך להשוות אותו לאמני אינדי שלא משתמשים ברשת‏1, לא לאחד מזמרי הרוק הפעילים הכי ותיקים בשטח.

1יש כאלה?
פטה 568663
אבל למה יוצר רוק או פופ צריך להפוך ל"מישהו"? כל עניין הכוכבות הוא המצאה של הגורמים השיווקיים. שריד לעולם שבו כולם ראו את אותן תוכניות בטלוויזיה.

ובינינו, מה בדיוק מצדיק את הכוכבות של אמני רוק בימינו? אני מבין מדוע פורצי הדרך ברוק זכו להערצה, ואני בטוח שגם בעתיד פריצות דרך יזכו את יוצריהן בהערצה מיוחדת. אבל קשה לי לראות סיבה שנרצה להגן על האפשרות של אמני רוק טובים אבל רגילים להפוך ל"מישהו" יותר ממשוררים, סופרים או אמנים פלסטיים.
פטה 568672
הרוב המוחלט של האומנים לא נהפכים ל"מישהו". הרוב לא מצליחים להתפרנס כ"כ טוב מהמקצוע. צריכים לא רק כשרון אלא גם הרבה מזל. ליתר דיוק: השמועה אומרת שאם יש מזל, לא צריך כשרון.

המעט שעוד מצליחים צריכים לשלם אחוזים ניכרים מהכנסותיהם למנגנון ההפצה. אם אני לא טועה הם מקבלים סדר גודל של אחוזים בודדים מההכנסות.

לשם השוואה, מישהו מוכן למצוא את התגובה על רווחי המפיונר הממוצע בשיקגו?
פטנט 568690
עפרונית, את צודקת לגבי שלום גד, אבל אם יש תחום שבו לאומנים יש סיכוי לפרוץ, זה דווקא זירת האינדי. פחות כסף גדול בתחרות- יותר סיכוי.
יש הרבה גופים שעושים חיל באינטרנט- אני חושב שהם לאו דווקא האומנים ויצרני התוכן.

יהונתן, אני מסכים איתך שהסגידה לאנשים שיוצרים רוק או פופ תמוהה ושווה מחקר אנתרופולוגי מקיף על התרבות שלנו.
מקרה קיצון: http://www.youtube.com/watch?v=hSAHHd7q8BU
התכוונתי למישהו בהיקף הפרסום אבל התכוונתי לעקומת ההכנסות, ויש קשר.

צפריר, אני מסכים לגמרי. ובתחום האינטרנט שכביכול היה אמור להנגיש את האומן ויצירתו להמונים בקלות לא נראה לי שזה שונה בהרבה.

כתבתי ב- תגובה 568515 שהאינטרנט פוגע ביצרני תוכן, והאומנים בתוכם.
פטנט 568692
ה-Thunderstruck הזה באמת מטופש. אבל אפילו אם היית מביא את Thunder Road, הייתי חושב שהוא לא מצדיק את משטרת האינטרנט.
פטנט 568724
למה הכוונה "זה לא שונה בהרבה"? מי מרוויח במקום האומן?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים