אפילו שני צעדים קודם הייתי עוצר 569
מדוע אם העולם כולו הוא פרי הדמיון של ה"אני" הקרטזי של דקארט - הדמיון צריך להיות נתון לשליטתו?

אסור לשכוח לרגע שבמאמר הדוחייני שלו הגיע דקארט גם להוכחת קיומו של האלוהים.

אתה יודע מה, תן לי להמשיך רגע את דקארט.
אם אני לא יכול לשלוט על הדמיון שלי, הרי שחיי משולים לחלום, הכל פרי דמיוני - אבל אינני יכול לשלוט בדבר.
הה, אבל הרי כולנו מכירים את המקרים המעטים בהם במהלך החלום אנחנו מבינים שאנחנו חולמים ועושים (בחלום) כל מה שבא לנו.
אם העולם כולו הוא פרי דמיוני, מדוע כשאני מכיר בזה אינני יכול לשלוט בו?

אולי אני משוגע?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים