בתשובה לארז לנדוור, 26/04/11 9:32
אין חדש תחת השמש. 569069
נראה שאנו נמצאים בעיצומה של מתקפה ימנית שמטרתה לעקור ולעקר את שורשי האידיאולוגיה הישראלית חילונית מיסודם. האיסטרטגיה של המתקפה הזו, כפי שהיא מתבטאת לצערי גם בכתבה למעלה הפותחת את הדיון הזה היא אסטרטגיית הדחליל. תחילה מקצינים ומצמצמים את עמדת הצד שמנגד אל השוליים הקיצוניים שלו, אח"כ חושפים את האבסורדיות והקנאות של העמדה הזו ואז נותנים את ה-Coup de Grace: מאחר ועמדת הצד השני נחשפת בקיצוניותה האוילית, הרי שהעמדה הקיצונית של הצד שלי היא הנכונה.
כל זה נכתב ביחס למילים הבאות: "אני מסכים לתפיסת הממלכה המאוחדת". נראה שאפילו אתה נכנעת כאן לצונמי חבוש הכיפה של הימין. החלוקה למינימליסטים ולמקסימליסטים יאה לפולמסנים ימנים חסרי כל עניין בארכיאולוגיה והיסטוריה שעניינם היחיד הוא לחשוף את נוולותו חוסר השורשים ובוגדנותו של מחנה השמאל החילוני. פרופ' פינקלשטיין המתואר כמנהיג החבורה המינימליסטית כנראה שלא יחתום על אמירות נוסח "המצאה מאוחרת של מחברי המקרא ובעצם ירושלים היתה ישוב חסר חשיבות באותה תקופה" משום שאלו הן יותר תאורים חיצוניים של עמדת המחנה בידי פובליציסטים של המחנה הנגדי.
העמדה של המחנה ה"מינימליסטי" שמבוססת לא רק על ממצאים ומחקר ארכיאולוגי אלא גם ובעיקר על קריאה חילונית של המקור התנ"כי מדברת על נאראטיב שנכתב כ-‏400 שנה לאחר ימי דוד ושלמה ומשרת אג'נדה יהודאית אחדנית ברורה של ימי חזקיהו ויאשיהו ולאו דוקא את הדיוק ההיסטורי. לכל בר בי רב ברור שהנארטיב הזה מוטה מאד בגלל האג'נדה שלו. טענה זו אינה שוות ערך לטענה של "המצאה מאוחרת". כל מה שאנו יודעים על טבע האדם אומר לנו שאי אפשר למכור לבני אדם המצאות חסרות שחר אפילו אם מרחיקים עדות אחורה 400 שנה. מצד שני המין האנושי ידוע בנהייתו אחרי מיתוסים מוטי אג'נדה.
פרופ' פינקלשטיין אינו טוען שדוד ושלמה לא היו ונבראו. הוא אפילו לא טוען ששלמה לא בנה במגידו, חצור וגזר. לעומת זאת הוא בהחלט טוען ששיאה של הממלכה הקדומה היה בימי בית עומרי והם אלו שבנו את השערים הכפולים בערים הנ"ל. דוד ושלמה ככל הנראה הם שמות היסטוריים אלא שהמקורות החיצוניים מתארים את כנען של המאות ה-‏12-10 כאזור הנתון לשליטה פוליטית של מצריים (לפעמים באמצעות באי כח מקומיים כמו גויי הים, לפעמים באמצעות חילות מצב קטנטנים ולפעמים באמצעות שליטים עצמאיים פחות או יותר). יותר מכך, תאור דברים זה מתאשר גם ע"י קריאה זהירה של התנ"ך עצמו. נא לקרוא שוב את פרשת מלכות שאול (שלא היה מבית דוד כמו יאשיהו ולכן לכותבי/עורכי התנ"ך בימי הממלכה המאוחדת האמיתית בימי יאשיהו לא היה עניין לפאר ולרומם אותו) או "מלחמות" דוד בפלישתים או את פרשת שבע בן בכרי. המקורות המצריים מספרים לנו על מסע פרעה שושנק (שישק) בכנען, פרשה שהתנ"ך מזכיר בימי רחבעם בן שלמה. אין שום דרך לישב את התיאור הכפול הזה ע"פ הגרסה המקסימליסטית ואילו בגרסה המינימליסטית הסתירה בתאורים מובנת מאליה.
המחלוקת המדעית היא יותר כמותית מאשר איכותית. המחלוקת עוסקת בהיקפה וגבולותיה של ממלכת דוד ושלמה ולא בעצם קיומה. מבחינה כמותית שום אדם לא פונדמנטליסטי לא מקבל את התאור המקראי על כיבוש ממלכות הארמים והממלכה מן היאור ועד הפרת ולכן אין גם שום צורך לקבל את תזת הממלכה המאוחדת. בין שזו לא היתה קיימת (כפי שאפשר אולי להבין מן הכתוב) ובין שזו התקיימה במשך שני דורות (ע"פ פשט המקרא), אין בכך להכריע בשאלת גבולותיה של ממלכת דוד. אם דוד היה ואסאל או בן ברית של הפלישתים, השאלה אם היתה לו השפעה גם בשומרון ומעבר לירדן מקבלת את משמעותה הנכונה.
ובכלל לשאלה אם ממלכת יהודאית מאוחדת התקיימה רק במאה ה-‏7 או גם במאה ה-‏10 לפנה"ס, יש חשיבות מאד מאד שולית בשאלת הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לארץ ישראל. מי שמעמיד היסטוריה של 3000 שנה על חוד התער בגלל פער של 400 שנה, אינו צריך להיתפס כטוען רציני בדיון הזה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים