מי יודע, 569120
למה הכוונה, "יהיה קשה מאוד לשכנע אותי שארבע קריאות פחמן-‏14 ישנו את התמונה מול 400 קריאות קיימות. האתר של חירבת קייאפה חשוב מאוד, אבל בוויכוח על הכרונולוגיה אין לו אמירה"?
מי יודע, 569160
הכוונה שלמול 4 קריאות שהניבו תוצאות התומכות בכרונולוגיה הגבוהה נערכו 400 בדיקות שתוצאותיהם תומכות בכרונולוגיה הנמוכה. (המספרים לקוחים מהציטוט שלך, ועל אחריות המקור)
מי יודע, 569181
תודה.
אבל הציטוט לקוח מהכתבה, ודבריך סתומים בעיני בדיוק כמוהו.
מי יודע, 569203
מה לא מובן? הכרונולוגיה הנמוכה לא מבוססת על תחושות בטן, על קריאה בקפה או על ספרות עתיקה. היא מבוססת (בין היתר) על מחקר מקיף של תארוך בפחמן14 בשורה שלמה של אתרים רלוונטיים. תארוך זה הוא זה שהגדיר את התקופות הנטענות במסגרת הכרונולוגיה הנמוכה (ולא כמו הטעות הנפוצה - שתאריכים אלו נקבעו רק כדי להשמיט ממצאים שעלולים לתמוך בגרסאות מקראיות).

אז אם שורה שלמה של בדיקות באתרים רבים ושונים (ולאו דווקא בישראל, בכל מרחב הים התיכון, כולל אפריקה ואירופה המערבית) תומכים בכרונולוגיה הנמוכה - אז אתר אחד שהניב תוצאה אחרת (חריגה) לא יכול למוטט תזה שלימה.

והתזה היא שמגמת העיור התרחשה בישראל וביהודה (כמו גם בכל חופי הים התיכון) רק במאה התשיעית. ומשום כך - תיאורים על ממשל עירוני אינם אמינים אם הם מסופרים על תקופה קודמת. ומשוםכך סיפורי המקרא על תקופת שופטים מאפיינים היטב את המצופה, אולם סיפורי הממלכה המאוחדת אינם עולים בקנה אחד עם הממצא הארכאולוגי.

-------------------
על הדרך, למי שמתעניין, הנה קישור למאמר שטען אף הוא על תוצאות בדיקות פחמן14 שתומכים הפעם בכרונולוגיה הגבוהה (שנערכו ב-‏9 אתרים מחופי הים התיכון, 2 מהם בישראל. שוב - לא אתר אחד!). למאמר מגיב פילקינשטיין ועמיתיו, ולדבריהם משיבים חזרה עורכי המאמר.

קרדיט לפורום ארכיאולוגיה בתפוז
מי יודע, 569217
תודה. לא זה בכלל לא היה מובן מהכתבה.

עוד שאלה אם לא קשה לך:
למה בדיוק הכוונה כשאומרים מגמת העיור? ממשל עירוני? שלא היו ערים לפני זה?
אני זוכר שבשנה שעברה ציינו 10000 שנה לייסוד יריחו.
מי יודע, 569227
בייסוד יריחו הכוונה היא בנית מאגר מים אדיר, מה שמצריך כוח אדם רב, סיבות ויכולת לקבץ אותו ולנהל אותו, הספקה ושאר הלוגיסטיקות הדורשות שיטת ממשל ריכוזית חזקה, ייחודה הגיאוגרפי של יריחו מסביר את ראשוניותה.
מי יודע, 569246
שלא תטעה. לא קריתי ולא שניתי ארכאולוגיה מימי, רק בינותי באינטרנט.

לגבי העיור - אני חושב שהיה דווקא כן עיור קודם לכן, אבל אז באלף השני לפני הספירה התמוטטו כאן כמה אימפריות מרכזיות, והממצא הארכאולוגי מראה על ישוב מדולדל למדי ("ימי ביניים") בכל המרחב הכנעני, (לא נמצא נניח נקודת יישוב בת מעל איקס בתים, משהו שחורג מכפר קטן). במאה ה-‏12 עד המאה ה-‏10 מתרבים עשרות(!) נקודות יישוב חדשות כפטריות אחר הגשם, הם מתחילים מכמה נקודות (בצפון, בהר) ומתפשטות מערבה (התנחלות?) העיור חוזר רק בתקופה שציינתי.
מי יודע, 569222
אולי אתה יודע להסביר כיצד פועלת שיטת התיארוך בפחמן?
מי יודע, 569224
בשביל זה יש דודה
תיארוך פחמן-‏14 [ויקיפדיה]
מי יודע, 570375
בלי להתייחס לתוכנם של המאמרים, מעניינת האינטרדיסיפלנריות שבהם:

אצל פינקלשטיין המאמר הוא מאת שני ארכאולוגים (אחד מהם הוא המחבר הראשי) ופיזיקאי אחד. בצד השני יש שלושה ארכאולוגים, אבל אחד מהם (המחבר הראשי) גם פיזיקאי. במאמר מ-‏2009 המחבר הראשי מופיע ראשון ואילו במאמר מ-‏2011 (באותו בטאון?) הסדר הוא אלפבתי.

ובחזרה לענייננו: מה הקשר בין עיור בישראל לעיור ביוון, איטליה וספרד (כל עוד לא מדובר על תרבויות מספיק מפותחות)?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים