תשובתו של מופז 569718
נזכרתי בראיון ברדיו ששמעתי עם שאול מופז לפני יומים או שלושה. האיש נשאל שאלה שהפכה לפופולרית לאחרונה ונידונה אתמול גם בתכנית פוליטיקה בערוץ אחד: איך זה שהאמריקאים הצליחו לפגוע בבן לאדן ואנו לא מצליחים לשחרר את גלעד שליט במבצע צבאי.
השאלה כשלעצמה, איני חושב אותה לשאלה כל כך אינטליגנטית, ואפשר להתייחס אליה בכמה אופנים. למשל:
קודם כל לאמריקאים זה לקח עשר שנים. יש לנו עוד חמש שנים. תנו לנו צ'אנס.
המבצע הצבאי בפקיסטן נעשה בתוך מדינה ידידותית, דבר שהקטין את הסיכון בו.
לא דומה מבצע לשחרור שבויים, כשצריך לעשותו מבלי לסכנם, למבצע של חיסול ממוקד. סיכולים ממוקדים כבר עשינו כמה, ובהצלחה. במבצע לשחרור וקסמן אולי פתרנו איזה בעיית כאב ראש לרבין שהיה אז אחראי לו, אבל האם באמת זו התוצאה שאנו מחפשים ?
כמה שבויים שלהם שחררו עד כה האמריקאים במבצע צבאי ? (ראיתי לאחרונה בטלויזיה סרטון מבעית בו מסירים כמה ערבים את ראשו של חייל אמריקאי שנפל לידיהם בעיראק באמצעות סכין, תוך דקלום פסוקים מספרי הקודש שלהם, תמונה שעולה ללא הרף בראשי ואיני יכול להשתחרר ממנה).

איך בחר מופז להתמודד עם השאלה הזאת ?
אני תמיד אמרתי שאם אי אפשר לשחרר את שליט צריך לשלם את המחיר ולבצע עיסקה לשיחרורו. אני אני אני. הממשלה לא בסדר וכו' וכו'
כששמעתי את התשובה הזאת חשבתי לעצמי: פוליטיקאי קטן וקשקשן. נציג מאד מייצג של המפלגה המטופשת שבה הוא חבר.
תשובתו של מופז 569719
בנוגע לוקסמן, אני חושב שרבין עשה בדיוק מה שהיה צריך לעשות. הוא לא הפקיר את וקסמן, ולא הקריב אזרחים תמורתו. הפעולה גם הפחיתה את המוטיבציה לחטיפות-כופר נוספות.
תשובתו של מופז 569729
לעניין הניסיון לשחרר את וקסמן, יש לי ביקורת שאינה לעצם הצורך בפעולת חילוץ, אלא יותר טכנית. ממה שאני יודע אפשר היה לעשות את המבצע עם סיכויי הצלחמה גבוהים יותר, אך הדבר נעשה בחיפזון, היו שיקולי יוקרה (הימ"מ שהיו בידיו אמצעים יותר מתאימים לפריצת דלת הברזל לעומת סיירת מטכ"ל), ועל פניו נראה המבצע כאילו הוחלט לסגור את העניין כמה שיותר מהר, יהיה מה שיהיה. הייתה שם, לדעתי, טעות בשיקול הדעת, שנבעה מבהילות מיותרת. אבל אולי אני קצת מגזים ומתאים כאן הביטוי: "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו".
תשובתו של מופז 585449
צפי לבני שברה שתיקה וביקרה את העיסקה לשחרור שליט. זה צעד צפוי ומקובל בפוליטיקת השלוליות שלנו. ראש האופוזיציה מסתכלת מה עושה הממשלה ואומרת שצריך לעשות משהו אחר.
לעומת זה, צעדו של מופז היה בלתי צפוי. חשבתי שישתוק. אבל הוא הפגין עקביות, והוסיף לעצמו כמה נקודות בהערכתי אותו. אבל בגלל העומק שבו הוא נמצא אין די בכך.
תשובתו של מופז 585461
אני רואה זאת הפוך. לבני התנגדה לעיסקאות כאלו גם בממשלת קדימה ואינה מהססת לבטא עמדה לא פופולרית, שלא לומר שנואה זו - בוודאי בקרב מצביעי קדימה‏1. זה מזכיר גם את חוסר נכונותה לשלם לחרדים מחיר מופרז, מה שמנע ממנה ראשות ממשלה לפני כמה שנים.
מופז לעומת זאת מנסה כל הזמן לבנות את עצמו כאלטרנטיבה ללבני.

1 אם כי היא עיכבה את הדברים לבקשת נעם שליט.
תשובתו של מופז 585504
האמת היא שלא נתקלתי בעמדות קודמות של לבני בנושא, ולכן ייתכן שבאמת טעיתי.
יש לך קישוריות שמצביעות על עמדות קודמות של לבני ?
תשובתו של מופז 585506
יולי 2011: יו"ר האופוזיציה, ציפי לבני (קדימה), נפגשה היום (ד') עם אביבה ונועם שליט וסירבה לחתום על מכתב המיועד לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו קריאה להגיע לעסקה מיידית עם חמאס בנוגע לשחרור בנם, גלעד. - Ynet

דצמבר 2008: כמה עשרות פעילים מהמטה לשחרור גלעד שליט הפגינו מול ביתה של יו"ר קדימה, השרה ציפי לבני, בתל-אביב. היא זימנה את נציגי המטה, ואמרה להם שאינה חוזרת מדבריה, ש"לא תמיד אפשרי להחזיר את כולם הביתה"..."השאלה היא לא אם רוצים או לא, אלא אם אפשר או אי אפשר". לבני סיכמה עם המפגינים כי תיפגש איתם שוב. - Ynet
תשובתו של מופז 585526
אפשר לראות זאת גם כך:
הקישור השני הוא מזמנים שבהם לבני עדיין לא הייתה "ראש האופוזיציה" ובטח לא חלמה שתהיה פעם כזאת. לנוכח אי יכולתה של הממשלה שבה הייתה חברה ושבעת כהונתה נשבה שליט, לשחרר אותו בעסקה, אפשר לראות בדבריה הגנה טבעית על ממשלתה, ודבריה אז כשלעצמם אינם מלמדים אותנו הרבה על נושא הדיון, שהוא התנהגות באופוזיציה. הקישור הראשון שבו לא מובעת עמדה כל כך ברורה שלה, מתחיל להיות כבר בעייתי. אין כאן חזרה על הדברים הנחרצים שאמרה בעת שהייתה חברה בממשלה אלא איזה שהוא גמגום ("ככלל, היא אינה חותמת על עצומות, מחאות וכדומה. . ."). ברור שלנוכח דבריה הנחרצים בעת כהונתה בממשלה שיוכל מישהו להציגם בפניה, אין היא יכולה לחתום על עצומה עם תוכן כזה.
רק עכשיו, כשממשלת נתניהו שחררה את שליט בעסקה, ורבים רואים זאת השג, היא חוזרת לנחרצותה מימי היותה בממשלה.
תשובתו של מופז 585535
אפשר לבדוק את הטענה הזו: מה אמר ברק באותה הזדמנות? ברק, אמר בעבר דברים נגד הפעולות למען שחרור שליט. אולם מאז הוא חזר בו מדבריו.
תשובתו של מופז 585536
נשאר חלוקים בעניין זה.
תשובתו של מופז 585589
תגובה 570545 את טעמו של כובעי לא יזדמן לי לבדוק עכשיו (הכוונה היתה לתסריט שבו לבני נבחרת לראשות הממשלה), אבל ברור שדיברתי שטויות. אני מעריך את לבני על נכונותה לנקוט עמדה לא-פופולרית (אפילו כעת), ומצר על שבחרה שלא להתבטא בחריפות כשהשאלה עמדה על הפרק.
תשובתו של מופז 590777
ראיתי את האיש שוב בטלויזיה, לפני כמה ימים, מוחה כנגד העברת החיילים לנסיעה באוטובוסים במעט שעות העומס בבוקר יום ראשון, וטבעו של האיש הובלט שוב.
בכלל, כל נושא "המחאה הציבורית" החדשה הזאת מתמיה אותי יותר ממעט. סוף סוף עושים משהו טוב כדי לפתור את שערוריית הצפיפות בשעות העומס ביום ראשון ברכבת. טכנית אי אפשר להוסיף קרונות מהר. אוטובוסים אפשר. החיילים שנוסעים על חשבון המדינה מופנים לאוטובוסים במקום שישכבו על הקיטבקים שלהם במעברי הקרונות. מה הבעייה כאן ? מישהו צריך לקבל צלש על ההעזה לעשות משהו מעשי בעניין.
אבל מופז, כצפוי, בצד הלא נכון. העיקר הפופוליזים.
תשובתו של מופז 590780
ואולי כדאי לציין שאם מופז, בהיותו שר תחבורה, היה דואג לשפר את הצפיפות ברכבות ואת התחבורה הציבורית באופן כללי, אולי ה''תקלה'' הזו הייתה נמנעת כיום.
תשובתו של מופז 590785
בכלל, הגדלת מצבת הקרונות ב-‏50% כדי לפרנס שלוש שעות בשבוע היתה מעשה חלמאות של ממש (אני מסתמך על הפרסום לפיו ירדה התפוסה מ-‏200% ל-‏130%).
תשובתו של מופז 590786
והוספת אוטובוסים במקום קרונות בשעת השיא של השימוש באוטובוסים (הסעות בבוקר)?

מה בדבר הזמנת קרונות נוספים, שיכנסו לשרות החל מסוף 2012?
תשובתו של מופז 590859
את האוטובוסים אפשר לשכור ליום ראשון, כך שהם ישמשו בשאר השבוע לצרכים אחרים, עם הקרונות אין מה לעשות בשאר השבוע (לכאורה, לפי דברי ידידיה).
תשובתו של מופז 590865
באותה מידה האוטובוסים הללו עומדים ללא שימוש כל היום ואולי במשך שאר השבוע אצל בעליהם (בהנחה ששעות הבוקר: 7–8, הן שעות שיא בביקוש לאוטובוסים. זכור לי במעומעם שזה המצב אבל לא בדקתי), מישהו צריך לשלם גם עליהם את אותה העלות. לא מן הנמנע שהעלות תגולם לעלות שכירות גבוהה (אבל לא בדקתי כמה הם משלמים. מישהו בדק?)

הנקודה היא שהנהלת הרכבת כבר טרחה להזמין את הקרונות האמורים. צריך גם לבדוק מה הפרש המחירים (עלות התפעול) בין תוספת של קרון לרכבת קיימת לבין שליחת אוטובוס נפרד במסלול מקביל (בנרמול למספר הנוסעים, כמובן). אינטואיטיבית נראה לי שזה יותר זול, אבל אין לי מושג, וגם לא ברורות לי העלויות הנוספות מעבר לעלויות התפעול.
תשובתו של מופז 590873
במקרה של האוטובוסים אולי, במקרה של הרכבות - בטוח.
תשובתו של מופז 590883
אני לא יודעת לגבי "שאר השבוע", אבל אם יהיו יותר קרונות אולי אפשר יהיה לדאוג שתצא יותר מרכבת אחת(!) במוצאי שבת מבאר שבע לכיוון צפון.
תשובתו של מופז 590885
גם עם אותו מספר קרונות (אבל, עם יותר קטרים) אפשר לדאוג שתצא יותר מרכבת אחת(!) במוצאי שבת מבאר שבע לכיוון צפון.
תשובתו של מופז 590888
מצדי שיהיו יותר סוסים.
תשובתו של מופז 590896
סוסים אני לא יודע, אבל עושה רושם שבחמורים אין מחסור.
ופקק חוסך זעה 590938
מה שגאוני כאן הוא שחיילים, לפחות אלו שמפקדיהם לא מתמנייקים אליהם, הם בדיוק האוכלוסיה שלא אכפת לה לבזבז זמן בפקקים, אדרבא.
תשובתו של מופז 590957
אם הדבר הזה נעשה נכון אני משער שבמרבית קווי הרכבת, ביום ראשון בבוקר, יותר מהיר לנסוע באוטובוס מקביל (בהנחה שאין בעיית מקום, שהאוטובוס אינו מאסף ושלא צריך להחליף כלי תחבורה).

מהנסיון שלי, קו מתל אביב לבאר שבע (נסיעות רבות לפני כ-‏4 שנים), לוקח בערך שעתיים ורבע (מהרגע שהרכבת הייתה אמורה להגיע לתחנה בתל אביב ועד הירידה בב"ש) ביום ראשון בבוקר, האוטובוס הזהה לקח משהו כמו שעה וחצי, מהרגע שאתה מבין את זה, אתה לא נוסע יותר ברכבת...
תשובתו של מופז 595134
זה מעניין שעד אתמול כל עניין הבחירות המוקדמות די עצבן אותי כי לא הבנתי מה קרה פתאום שמחייב את הקדמת הבחירות. אבל הפתרון שנמצא היום בדמותה של מפלגת קדימה המיותרת שנולדה בחטא והגיעה זמנה להיעלם, ומופז שדבריו ''לא עוזבים בית'' טרם עזב את הליכוד לטובת קדימה, ו''לא אצטרף לממשלת נתניהו הרעה'' מזמן הבחירות בקדימה, עדיין מהדהדים, מעצבן אותי עוד יותר.
נתניהו אוסף ומתחזק כל מיני פגרים פוליטיים כמו מופז וברק כדי להאריך את כהונת ממשלתו. הוא לא עושה זאת לטובת המדינה אלא לצרכיו הפוליטיים האישיים, וזה לא מוסיף לו נקודות בעיני.
תשובתו של מופז 595136
למה? לפחות באופן תיאורטי הוא יכול עכשיו לבצע רפורמה בשיטת הבחירות ולחוקק בעזרת העבודה חוקה.
תשובתו של מופז 595138
אני לא רואה את הצורך בשום אחד משני הפריטים האלה, ואני מניח שלנתניהו זה איכפת כקליפת השום, אלא אם כן זה יקדם איך שהוא משהו שחשוב לו באופן פרטי.
תשובתו של מופז 595156
הוא לא דיבר על חוקה אלא על "שינוי שיטת הממשל". לא רוצה לדמיין אפילו מה זה אומר (מן הסתם עוקפי בג"צ למיניהם ומחזקי סמכות של הרשות המחוקקת על חשבון האחרות‏1).

1 בכל זאת דמיינתי, אם כך.
תשובתו של מופז 595181
בכוונה כתבתי חוקה כי השתמשתי במילים ''באופן תיאורטי''. גם אני לא מסמפט את ''שינוי שיטת המימשל''. אינני יודע מה מופז חושב על זה, אבל אני יודע מה ליברמן חושב על זה-ממשל נשיאותי.
תשובתו של מופז 595202
הדבר היחיד שמופז חושב עליו הוא מופז, לא שיטת מימשל ולא בטיח.
אגב, וכאן אני חוזר על דברים שאמרתי המון פעמים, שינוי הממשל היחיד שבאמת יכול להביא, לדעתי, לתוצאה חיובית, הוא הוספת מוסד של משאל עם, שהחלטותיו תגברנה על החלטות בג''ץ. זה אולי יחזיר את מדינת ישראל שנשלטת ע''י אוליגרכית בית המשפט העליון להיות מדינה דמוקרטית.
תשובתו של מופז 595272
אני מסכים שאפשר להוסיף את מוסד משאל העם אבל הוא צריך להיות דמוקראטי. משאל עם שיערך לגבי השלטון על יהודה ושומרון בלי לשאול גם את התושבים שם, לא רק שאיננו דמוקראטי אלא הוא אנטי דמוקראטי בעליל. כשנעשו משאלי עם לגבי בעיות טריטוריאליות, משאלים שגם קיבלו תוקף מוסרי, הם שאלו את כל התושבים. כמדומני משאל העם לגבי חבל אלכסנדרטה.
תשובתו של מופז 595284
בודאי. היינו גם צריכים לשאול אותם במלחמת ששת הימים אם הם בעד שנכבוש את יש''ע. זה היה ממש לא דמוקרטי להשתלט על האזור ללא רשותם.
תשובתו של מופז 595294
תגובתך איננה לעניין. יש הבדל בין מלחמה והשתלטות על שטח ובין ניהול החיים שם במשך 40 שנה על ידי מדינה המתיימרת להקרא דמוקרטיה.
תשובתו של מופז 595296
אני חושב שתגובתך שלך אינה לעניין. אתה יכול לומר מה שאתה רוצה על שליטתנו ביו''ש, אבל מוסד משאל העם אינו קשור בכך. כשם שכל עוד ערביי יו''ש אינם אזרחי ישראל, אין נציגים שלהם בכנסת, כך יהיה נטול הגיון לחלוטין לשתפם במוסד של משאל עם שאמור להיות מעין ''כנסת על''.
תשובתו של מופז 595366
אתה יותר עורך דין מדמוקראט למרות שזה איננו המקצוע שלך.
תשובתו של מופז 595373
לידידיי תמיד נהגתי ואני נוהג לומר שבשני מקצועות אקדמיים בשום פנים ואופן לא הייתי בוחר לעסוק. האחד רפואה והשני עורכות דין. לכן קצת מוזר לי שאתה מדביק לי את המקצוע הזה הכל כך לא אהוד עלי (יותר לא אהוד עליי מרפואה).
אבל נעזוב זאת, ונסטה מהנושא בצורה אחרת, כיוון שממילא כבר עשינו זאת. אני מתכוון לנושא הסכסוך עם השכנים ומה שנקרא: "הכיבוש".
בעניין זה ברצוני לשאלך שאלה היפותטית: נניח שקיימת מדינה דמוקרטית (עזוב את ישראל. אנחנו מדברים על מדינה היפותטית), ויש לה שכנה ששואפת להשתלט על שטחה ולגרש את תושביה, ועד אז היא עוסקת כל הזמן בפעולות תוקפניות כנגד השכנה הדמוקרטית כמו ירי טילים ופעולות טרור כנגד תושבי המדינה הדמוקרטית, ונניח שהדרך היחידה שיש למדינה הדמוקרטית להפסיק את ההטרדות ולסכל את הסיכון לעצם קיומה היא להשתלט על שטחה של השכנה המסוכנת, וכל נסיגה וחזרה למצב הקודם תחזיר חזרה את המצב המסוכן והבלתי אפשרי, ונניח שיום בהיר אחד השכנה מנסה לממש את רצונותיה הרעים ופותחת במלחמה כנגד המדינה הדמוקרטית והתוצאה היא שהמדינה הדמוקרטית מנצחת ומשתלטת על שטח השכנה.
איך על המדינה הדמוקרטית לנהוג ? האם את ההחלטה אם להמשיך במצב השליטה או לחזור למצב הקודם עליה לתת בידי תושבי אותה שכנה רעה ?
ובחייך, אל תגיד שאני שואל שאלות "עורכדיניות". תאמין לי שזה סתם קשקוש.
תשובתו של מופז 595383
השאלה באמת היפותטית עם הנחות שאינן מקובלות עלי.
תשובתו של מופז 595386
הרעיון בהצגת שאלה היפותטית הוא שמותר להניח איזה הנחות שרוצים. אפילו אם אחת ההנחות הייתה שההנחות האחרות מקובלות עליך גם אז זה היה מותר. . .

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים