בתשובה לדב אנשלוביץ, 08/05/11 12:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההנחה שלארגוני המודיעין האמריקאיים יש רשימות של אנשים החשודים כפעילים של אל קאעידה המשמשים כיעדים של איסוף מידע במשך שנים (תנועות, ארועים משפחתיים, טלפונים, דואר, העברות כספיות וכל דבר שאפשר לשים את היד עליו), נראית לי לא ממש מופרזת. הפרט החסר בפאזל של איתור UBL, נראה לי, היא העובדה ש-UBL הסתתר בבית שהיה בבעלותם של שני אחים (אאז"ן) שהיו פעילים מוכרים של אל קאעידה. פרט זה היה ידוע לשכנים שם באבוטאבאד, ולכן אני מניח שזה לא היה פרט מידע חשאי שממש קשה להגיע אליו. ברגע שפריט המידע הזה הגיע לידי האמריקאים, הצעד הבא הוא לשלוח מישהו למשימת "ריחרוח" שגרתית סביב הבית לראות אם יש שם משהו חשוד. אם אותו שליח (שלא חייב לדעת אפילו מי ולמה שלחו אותו) אינו חרש, עיור ושוטה או בטלן גמור, הוא לא יתקשה לזהות שמשהו קורה בבית הזה. מכאן ההמשך כבר ידוע. שולחים צוות לדירת מסתור בסביבה, המודא (באמצעות מתקני האזנה ומעקב, תצפיות וכיוב') שיש מישהו בבית, אוסף מודיעין מבצעי ומכין דרכי גישה ומילוט לקראת מבצע החיסול. כל מה שנדרש לחיסול מוצלח הוא ארגון מודיעין ברמת תפקוד מתקבלת על הדעת וזמן. זה לא בהכרח סותר את עובדת החיים שמידע המופק משבויים בדרכים פיזיות יותר או פחות, הוא קיצור דרך אשר מחפה מצויין על מחדלים, רשלנות, כשלונות וסתם חוסר מזל בפעילות השגרתית והפחות "הירואית". מה שלא מתקבל על הדעת הוא שמישהו מוציא לדרך מבצע כזה אך ורק על סמך מידע מחקירה של עצור. אני גם לא חושב שמישהו רציני יטען דבר כזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה טוב ויפה. אבל למה UBL כשיש אב"ל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גנבתי מ-FOX NEWS. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בן לאדן אותר וחוסל אחרי עשר שנים, למרות המוטיבציה האדירה שהייתה לאמריקאים לשים עליו את ידים ולמרות הפרסים הכבדים שהובטחו למוסרי מידע אפשריים. כלומר, קל זה לא היה. עכשיו ישנן שתי גרסאות איך הדבר נעשה. ההשערה שלך והגרסה שטפטפו האמריקאים, שכוללת סיפור של חוליה אחר חוליה במעצר חשודים כולל שמותיהם, וחקירתם כשהחקירה בגואנטנמו היא אחת החוליות. לא כל כך טרחתי לבדוק אם כל הפרטים שכתבת הם נכונים, ואם מסקנותיך הגיוניות, כי אני מניח שפרטים רבים חסויים מאתנו, ואיני חושב שיש טעם בכך. בנתונים הקיימים אני מאמין כרגע יותר לגרסה השניה כלומר, לזו שלהם ולא לזו שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שקראת את המאמר שפירסם סנטור ג'ון מקיין לפני כמה שבועות. מקיין שסבל 5.5 שנות שבי ועינויים בצפון ויאטנאם אומר שעינויים מניבים לרוב מודיעין רע והרבה מידע שמתעה בכוונה. הוא כותב שדבריו של התובע הראשי לשעבר שכביכול המידע שהוביל לבין לאדן הגיע מחקירה בעינויים של חאליד שייח מוחמד אינם נכונים. "ביקשתי את העובדות מראש מראש ה CIA וזה מה שהוא אמר", כותב מקיין. המידע על בין לאדן לא הגיע משייח מוחמד, שעבר 183 הטבעות במים, אלא מאסיר שהוחזק במדינה אחרת שלידעתם של פנטה ומקיין לא נחקר בעינוים. אף אחד מהאסירים שנחקרו בהטבעה במים לא סיפק שום מידע רלבנטי. למעשה, מהחקירה בעינויים של חאליד שייח מוחמד הם קיבלו מידע מטעה ולא נכון. המודיעין הטוב ביותר הושג בחקירות אסירים רגילות וללא כפיה ולחץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שאנו לא מתכוונים לאותו ארוע, אבל מידע על התכנית לפוצץ את ה-WTC באמצעות מטוסי נוסעים הגיע ל-CIA (עוד לפני ה-11/9/05) מחקירה של שני המתכננים המקוריים של הפיגוע (רמזי יוסף, אחיינו של ח'אליד שייח מוחמד (KSM) ושותפו עבד-אל-חכים מוראד). הפרטים הראשוניים הגיעו מחקירתו של עבד-אל-חכים מוראד במנילה ע"י שירותי הביטחון של הפיליפינים. פרטי התכנית וזהותם של ראמזי יוסף ודודו KSM הוצאו ממנו בעינויים קשים מאד. הנקודה היא שאי אפשר היה להאשים בכך את ארה"ב. יותר מאוחר ראמזי יוסף נעצר בפקיסטן והוסגר לארה"ב. אאז"ן ראמזי יוסף לא נחקר בעינויים בארה"ב (ובדיעבד אולי חבל, אם כי אפשר להניח שהם כבר ידעו מה שיכלו לדעת מן החקירה במנילה). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |