בתשובה לתשע נשמות, 13/05/11 14:33
תרשום לי? 570773
תחשוב על שבט דוב המערות. אחד מייצר סכינים. הוא מיצר גם סכין אחת עבורך וזו הסכין ''שלך''.
זה קנין ''טבעי''. אני מניח שבעלות על נדל''ן זה פחות טבעי (שאל את האינדיאנים), יותר קל לקרוא לזה זכויות שימוש בקרקע.
אני מתאר לעצמי שגם לשימפנזים יש איזה מושג בסיסי של קנין. זה בטח גם קשור למונוגמיה (בעלי).
תרשום לי? 570789
אם בן השבט מצא סכין ביער, היא שלו?
ואם הוא לקח בעורמה, או בחוזק יד, סכין שהיה של בן שבט אחר, היא שלו?
ההכרעה בעניינים האלה בכלל לא "טבעית" - יש בה הרבה מן המוסכמה החברתית ומן הכוח הגולמי.

עם "קניין רוחני" קשה יותר לקלף סברס, אבל מקורות הסמכות שלו זהים - מוסכמה חברתית והעוצמה לכפות אותה.

אין באמור משום סתירה לכך ש"קניין" הוא מושג מולד, בקרב כל בעלי החיים הטריטוריאליים.
תרשום לי? 570896
>אם בן השבט מצא סכין ביער, היא שלו?
>ואם הוא לקח בעורמה, או בחוזק יד, סכין שהיה של בן שבט אחר, היא שלו?

אתה שואל אותי?
תענה בעצמך. זה לא משנה. על עצמים יכולה להיות בעלות, ונתווכח אחר כך של מי היא. אבל טבעו של המתקרא "קניין רוחני" לא מאפשר כלל בעלות עליו וכל הענין הוא לא מוסכמה חברתית אלא פיקציה שנכפתה על הצרכנים על ידי תאגידים שסוחרים במוזיקה וסרטים. האינטרנט הוא בבחינת "כשיש גלים רואים מי לא לבש בגד ים" שחשף את קלונם ברבים.
תרשום לי? 570928
כן, אני שואלת אותך. נתת את הסכין כדוגמה לעצם שהבעלות עליו טבעית ומובנת מאליה. הראתי לך כמה דוגמאות שבהן הבעלות איננה ברורה מאליה, והיא תלויה בחוקים החברתיים הרלוונטיים. שאל כל מרקסיסט, והוא יספר לך שגם הבעלות על אמצעי יצור (משחזת סכינים, למשל) היא פיקציה שנכפתה על הפועלים על ידי בעלי ההון. באמצעים טכנולוגיים מתאימים, ובאכיפה דרקונית של מפיריהם, ניתן לאפשר ''בעלות'' על קניין רוחני (דיברו למשל על הצפנת התקשורת בין נגן הסרטים לבין המסך, כך שרק מסכים מורשים, ולא אמצעי הקלטה, יוכלו להקרין סרט מסוים). הנימוק ''זו פיקציה'' אינו מחזיק מים כיוון שכל קניין הוא ''פיקציה חברתית'' כזו או אחרת - עליך להראות כיצד הפיקציה הזו בלתי צודקת או מזיקה לחברה כדי לשכנע בגנותה.
תרשום לי? 570938
אני באמת צריך לחזור על זה ש"האמצעים הטכנולוגיים המתאימים" צריכים לכלול שבב אכיפה במוח?
תרשום לי? 570951
הדוגמאות שהבאת הן כאלה שלא ברור בהן של מי הבעלות, אבל ברור כשמש שישנה בעלות.
אני לא אשאל מרקסיסט כי הקומוניזם ניסה לפעול נגד הטבע האנושי.
באמצעים טכנולוגיים מתאימים ובאכיפה ניתן לאפשר ניצול זכויות בקניין רוחני. אין שום אמצעי טכנולוגי שיכול לאפשר בעלות על מנגינה או דמות.
נניח ואני ארכוש בעלות על הצורה 'מתומן שווה צלעות' ואדרוש תמלוגים על כל שלטי עצור. שלטי עצור זו רק התחלה, אני אשלח צוותי בדיקה לגני ילדים לבדוק אם הגננות עושות שימוש לא מורשה בצורה "שלי".
אולי אנחנו לא מבינים קניין אותו דבר?
אם רכשתי בגד או שמפו מה הפיקציה בבעלות שלי עליהם?
אני לא חושב שאני צריך לשכנע שהפיקציה היא בלתי צודקת. פשוט לא ניתן להיות בעלים של הצורה מתומן שווה צלעות (או גרוע מכך- עיגול).
תרשום לי? 570975
דיני הקניין הרוחני לא מקנים הגנה על מתומן שווה צלעות, לא על עיגול ולא על מעוין. צורות גיאומטריות (ככאלה), בדומה לצבעים - לא נחשבים ליצירה (וגם לא לפטנט, מדגם או סימן מסחר).
תרשום לי? 570977
ונניח לרגע שהחוק כן היה מעניק הגנה לממציא המתומן שווה הצלעות, האם זה לא היה מגוחך?
ואני שואל מה ההבדל (לא החוקי אלא המהותי) בין המתומן לבין כל מופשט אחר?
תרשום לי? 570978
אבל הוא לא. בשום מקום. כי דיני הקניין הרוחני, על אף הבעיות בהם, הם לא איש הקש המגוחך שאתה מתווכח איתו.
ההבדל בין מתומן הוא שמתומן הוא צורה שקיימת. הוא לא יצירה שיש לה אבא ואמא. אפשר למצוא מתומנים בטבע, אפשר למצוא מתומנים בציורים של האדם הקדמון, אפשר למצוא את הצורה בכל מיני אופנים - רישום מתומן לא כרוך ביצירתיות ובמקוריות. מתי מתומן כן יזכה להגנה? אם תצייר אותו בצורה מסוימת, בצבע מסוים, תמלא את הפנים שלו בעיטורים או טקסט - אז תוכל להגיש שהמכלול זוכה להגנה. לא הקונטור שמורכב משמונה קווים ישירים המחוברים זה לזה.
תרשום לי? 570984
לעניות דעתי, אם מישהו ישקיע מספיק עבודה, הוא יוכל להפוך את המתומן לסימן מסחרי (בהקשר מסוים). וזה לא קשור ליצירתיות או למקוריות.

(וכן, המושג ''קניין רוחני'' מתיימר לכרוך יחדיו מושגים שונים מאוד)
תרשום לי? 570985
מתומן בגודל, צבע, הקשר, דוגמא מסוימים וכיוצא באלה - אפשר יהיה לרשום אותו כסימן מסחר, כי אז כבר לא מדובר על הצורה הגיאומטרית בלבד. מתומן *ככזה* - לא.
תרשום לי? 570989
לא ברור לי הצורך בצבע וגודל. ב"מתומן" התכוונתי למתומן משוכלל, כך שהצורה מוגדרת היטב.

ניקח את http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A... (הלוגו של קופ"ח כללית‏1). גם ללא הכתובת והצבעים ברור לי אישית הקשר בין הסמל לחברה. אם הסמל הזה יופיע באיו קריקטורה שקשורה למערכת הבריאות, הכוונה תהיה לי ברורה.

1 לא עובד בתוך "קישור".
תרשום לי? 570996
הלוגו של כללית הוא לא ''מתומן משוכלל'' גרידא. מדובר בסמל בעל פרופורציות, צבעים, רווח (בין החלק העליון לתחתון) והקשר מוגדרים.
תרשום לי? 571151
לא שאלתי על מה החוק מגן ועל מה לא.
נסיתי להראות על ידי הקצנה שכל הגנה על זכויות במופשט היא מוזרה.
נניח (רק לרגע, בסדר?) שיש לי זכויות על מתומן משוכלל שהקפו לבן ופנימו אדום, עוד מלפני שהמציאו את שלט ה"עצור". אני שואל מה ההבדל בין זכות כזו לבין זכות על סידור של מספר תווים בסדר מסוים.
או נגיד שאני לוקח את הטא טא טא טאם המפורסם מהחמישית של בטהובן ומזיז את הטאם האחרון בטון אחד למטה. האם אני יכול לרשום את זה על שמי?
אז אני יכול להתחיל לרשום קטעים מוזיקליים על שמי באלפיהם כמו דומיינים באינטרנט, ולתבוע את מי שמשתמש בהם כי הייתי קודם.
כמובן שכל זה שטות גמורה, אבל אני טוען שזו שטות משום שמלכתחילה לא יכולות להיות זכויות במופשט (למעט סימן מסחרי שאפילו אני רואה בנחיצותו למניעת הטעיה של הצרכן)
תרשום לי? 571159
אבל מדובר כאן על סימן‏1 מסחרי. סימן כזה הוא בפירוש מוסכמה חברתית שנועדה בבסיסה למנוע הטעיה. אם אני רואה נעל עם פסים מסוימים, טבעי שאחשוב שהנעל היא של אדידס, ואקשר את זה לאיכויות מסוימות. אני לא רוצה שכל יצרן סיני ייצר נעליים גרועות שייראו אותו דבר אבל יגרמו לי לחשוב שמדובר על נעלי אדידס משובחות. המוסכמה החברתית שלנו היא שסמל מסויים שמופיע על נעל הוא רמז לגיטימי לכך שהנעל היא של אדידס. אבל אותו הסמל על עמוד ברחוב לא יהיה בהכרח עם אותה המשמעות.

דומיין באינטרנט הוא דוגמה נוספת לשם שמזהה ישות, ולכן גם הוא סוג של סימן מסחרי. גם צליל יכול להיות סימן מסחרי. חברה יכולה לנסות להשקיע בקישור אותה וואריציה על הקטע של בטהובן עם מוצר אחד או יותר שלה. אם הזיהוי הזה קיים, זה נראה לגיטימי לקבע אותו.

אבל סימן מסחרי אינו זכויות יוצרים. הוא לא קשור לחדשנות. המותג יכול להיות מושג או סמל קיים שקיבל משמעות חדשה. הוא לא תמורה על יצירה חדשה. הוא גם יכול לעמוד מחדש למבחן בכל רגע (אם הציבור כבר לא מזהה את הפסים על הנעל עם אדידס, זה לא מוצדק להמשיך לתת לה את הסמל הזה), והוא נצחי.

כאמור: המושג "קנין רוחני" מנסה לכרוך ביחד מושגים ושנים לחלוטין. אני מבין את הביקורת שלך על זכויות היוצרים. היא לא נראית לי תקפה לגבי סימנים מסחריים.

1 לא בהכרח סימן. אני לא זוכר בדיוק את המינוחים המדויקים לכל הסוגים, וכמובן כל אחד מהם יכול להיות רשום או שלא. אבל זה לא מהותי לטיעון העקרוני.
תרשום לי? 571222
לא התווכחתי עם סימן מסחרי. זה הקנין הרוחני היחיד שאני מבין אותו (כי הוא בעליל לא קנין ולא רוחני), והוצאתי אותו מהכלל.
כן התווכחתי עם הבעלות על מופשט בכלל, וזכויות יוצרים בפרט.
תרשום לי? 571223
אם לא מדובר על סימן מסחרי, לא ברור לי איך יכולה להיות ''בעלות על מתומן'' או משהו קרוב לזה.
תרשום לי? 571225
אז אנחנו מסכימים.
תרשום לי? 571227
אבל, תגובה 570978.
תרשום לי? 571243
שעיקרה, אם הבנתי נכון, הוא :
יש קנין רוחני שהחוק מגן עליו בזכויות יוצרים כי הוא ראשוני ויצירתי, ויש דגמים שהם נחלת הכלל.

אם אתה מסכים שאי אפשר לקבל בעלות על צורת המתומן, איך אתה מוכן לקבל בעלות על כל צורה אחרת, ראשונית ויצירתית ככל שתהיה?
תרשום לי? 571162
זהו שאני, בניגוד אלייך, לא מאמינה בטיעוני מדרון חלקלק, ובהחלט חושבת שייתכן שפעולות יהיו סבירות במצבים כלשהם, ויהיו בלתי סבירות (או מוזרות) במצבים אחרים.

אתה כולל במסגרת אחת את כל הניואנסים של הקניין הרוחני, וטוען שהם מגוחכים. אני טוענת שעל קניין מופשט מסוגים שונים יש הגנות שונות, ואיזונים שונים (חלקם הגיוניים ומוצדקים יותר בעיני, חלקם פחות) והתעלמות מהשוני הזה באמת מביאה לדוגמאות שנראות אידיוטיות.
תרשום לי? 571229
אני לא מתווכח עם החוק.
אני מתווכח עם הנחת היסוד שניתן לרכוש בעלות על מופשט ולכן להצדיק את ההגנות עליו. מנגינה, דמות, או צרוף לשוני- טבעם הוא ויראלי במרחבי ההכרה האנושית. הנסיון לגדר אותם הוא מלאכותי ולא יעיל.

העקרון שעומד בבסיס ההגנה על זכויות יוצרים הוא שאם מישהו השקיע ממרצו וזמנו ליצור משהו זה לא מוסרי ליטול את פרי מאמציו מבלי שתהיה לו תמורה. זה נשען על הקנין המוחשי (יצרתי קישוט לשיער ולא יפה לקחת לי אותו ללא תמורה) אבל מעביר אותו למישור שאין לו בו שום אחיזה (יצרתי מנגינה ולא יפה לשרוק אותה ללא תמורה).
תרשום לי? 571232
לא בדיוק. אם השקעתי מאמץ והקלדתי מחזה של שייקספיר על מכונת כתיבה אני לא מקבל זכויות יוצרים על התוצר. זכויות יוצרים אינן תגמול אוטומטי למאמץ.
תרשום לי? 571241
דווקא דייקתי. השתמשתי בפעולה ''ליצור'', כדי להקביל בין יצור קישוט השיער ליצירת המנגינה.
כמובן שליצור ולייצר הן שתי פעולות שונות מהותית, אבל על זה בדיוק אני מלין.
תרשום לי? 571244
לא אמרתי שאתה מתווכח עם החוק, אבל אני גם לא התייחסתי לחוק (ככזה) אלא לרעיון לפיו ראוי להגן גם על מה שאינו מוחשי, וראוי שההגנה הזו תתבטא בדרכים שונות..

(שוב אתה נותן דוגמאות קיצוניות שלא משקפות את המציאות. אם אתה הולך ברחוב ושורק להנאתך שיר של מאיר בנאי, אף אחד לא יטען כנגדך שום דבר, אפילו אם תיאורטית ניתן לראות בזה "ביצוע".‏1 אבל מדוגמאות קיצון אי אפשר להשליך על הרעיון עצמו)

1 רק למען הסר ספק, *כמובן* שבמקרה כזה חלות ההגנות בחוק, כך שגם מבחינה חוקית יבשה אין מניעה לשרוק מנגינות ברחוב.
תרשום לי? 571255
ובכן,
מוטב שתסבירי לי מדוע ראוי להגן על אותם דברים שהחוק כן מגן עליהם. הכוונה שתציגי עמדה נגדית לעמדה שלי שטוענת שכל יצירה, מרגע שניתן לה פומבי, היא נחלת הכלל כי היא הופכת להיות חלק מגוף הידע והתרבות האנושיים.
הנה דוגמה לא קיצונית-
מדוע היה צריך לחכות לסוף שנת 2004 כדי לפרסם בלי חשש שירים של ביאליק (שרק אז עברו לרשות הציבור עם תפוגת זכויות היוצרים עליהם). ביאליק, פר כריסט סייק!
תרשום לי? 571258
מילא ביאליק. את ביאליק כל מיני אנשים טרחו לשמור. אבל מה לגבי כל הסופרים האזוטריים שאף אחד (חוץ מאלי אשד) לא טרח לשמור? אם אני אגלה אצל מישהו ספר שמוצא חן בעיני, האם אני יכול לפרסמו?

ר' גם Abandonware [Wikipedia].
תרשום לי? 571274
חשבתי שלאורך הדיון הזה‏1 הסברתי (או שאחרים הסבירו, עם הרבה מהדברים שנכתבו אני מסכימה) למה ראוי להגן על "דברים" מופשטים.
אתה לא צריך לשכנע אותי שהגנה על יצירה במשך 70 שנה ממות היוצר היא הגנה שנמשכת זמן ארוך מדי. אני גם חושבת שהיא נמשכת זמן ארוך מדי.‏2 זה לא אומר שהרעיון ככללותו שגוי בעיני.

1 או אולי המקביל לו?
2 נדמה לי שהאשם בלוביסטים של דיסני. או לפחות - כך השמועות.
תרשום לי? 571426
ואני חשבתי שהתכלית של "70 שנה ממות היוצר" היא למנוע מצב בו לפלוני יש אינטרס להקדים את מותו של יוצר מסויים.
תרשום לי? 571473
ההסבר היחיד שניתן להגנה הקיימת, ככל שראיתי, הוא הסבר מסחרי. האם לכך התכוונת? שטובת הכלל נשכרת מכך שיוצרים מקבלים זכויות על יצירתם משום שזה מתמרץ אותם ליצור?

אני מתווכח עם ההנחה הזו. לא ראיתי שיש לה סימוכין כלשהם. השאיפה שלי היא שאמנות ומסחר יהיו רחוקים זה מזו ככל שניתן כדי שהאמנות לא תתמסחר.
אם התמריץ הכספי הוא שמניע את האומן ליצור מן הסתם הוא יבחר ליצור מה שיתן לו תמריץ גדול יותר, ומה זה אם לא התמסחרות של האמנות?
תרשום לי? 571488
לא כל קניין רוחני הוא אמנות.
תרשום לי? 571495
במובן הזה נראה לי שיש הבדל בין המטרות המוצהרות של פטנטים ושל זכויות יוצרים.
תרשום לי? 571497
נכון, ולכן קשה לדבר על ''קניין רוחני'' אחד. אבל גם זכויות יוצרים לא מגנות רק על אמנויות (ולכן לא קוראים להם ''זכויות אמנים'').
תרשום לי? 571504
ניסיתי להפריד בין הדברים שעליהם זכויות יוצרים מגנות בפועל לבין מה שהן היו אמורות להגן, למיטב הבנתי (הצידוק ה''מוסרי'' שלהן).
571507
לא בטוחה אם הבנתי. ספר בישול, או ספר ללימוד קריאה בדרך כלל לא ייחשבו כיצירת אמנות, ובכל זאת מוגנים על ידי זכויות היוצרים. אתה לא חושב שזה מוצדק? באיזו דרך היית מגן על ספרים מהסוג הזה? (בהנחה שאתה חושב שאכן צריך להגן עליהם)
571510
אם מטרתנו היא לקדם את התרבות: האם באמת יש לחברה צורך בספרי בישול להפצת מתכונים? כלומר: אני מקבל את "זמינותם של מתכונים" כמטרה לצורך העניין, אבל לא ברור לי האם זכויות היוצרים תורמות מספיק לקידום המטרה הזו.

בנוגע לספרי לימוד: יש לי הרגשה שהמצב די דומה לתוכנה: יש מקורות מימון חלופיים לכתיבת ספרי לימוד גם ללא זכויות יוצרים. בייחוד אם צריכים לחשוב על עלות התחזוקה שלהם (שתהיה יותר משמעותית ככל שנשתמש פחות בספרי נייר: יעלה הרבה פחות להפיק מהדורה מעודכנת, ולכן יהיה ביקוש לעדכוני גרסאות).
571514
אני לא בטוחה אם אתה ואני מבינים את זכויות היוצרים באותה הדרך (ואגב, גם תוכנה מוגנת על ידי אותם דינים).
אתה מוזמן להחליף את דוגמת ספר הבישול והלימוד בספר אחר שהוא לא ''אמנותי''.
571517
אם זה לא לא ברור, הרי שזו גם דעתי לגבי תוכנה.

דעתי היא שזכויות יוצרים הן ויתור חלקי של החברה על זכויותיה כדי לקדם מטרות מסויימות. אם אפשר לקדם אותן גם ללא ויתור על אותן הזכויות: למה לא?
571609
איך היית מקדם את המטרות האלה?
571611
אני שוב צריך לחזור על תוכנה חופשית [ויקיפדיה]? ספר הלימוד ייכתב בתקציב משרד החינוך. או בתקציב של מוסדות הלימוד. ר' Open educational resources [Wikipedia].
571613
ואם זה ספר ללימוד משהו שהוא לא חלק מתוכנית הלימודים הפורמלית? ספר ללימוד ציור קומיקס, למשל?
571615
מישהו שרוצה ללמוד את זה היה כותב כדי לעזור לו ללמוד. התנאי הבסיסי לכך: הורדת עלות הכתיבה. או ליתר דיוק: הורדת עלות הפקת המסמכים. כתיבה לוקחת זמן. כך גם הגהה וכך גם עריכה.
לא הבנתי 571617
571858
פרט מעניין שבו נתקלתי היום:
(מבחינת המוטיבציה לכתיבה ומבחינת העלויות. וכן, מדובר על אנקדוטה, ולא על סטטיסטיקה)
571520
למה יש לעדכן ספרי לימוד באופן שוטף (להוציא קורסים מתקדמים בתחומי הטכנולוגיה והמדע)?
571522
לספרי הדרכה בתחום התוכנה יש אורך חיים קצר יחסית. וגם זה למרות שהם ספרים, ועולה כסף להדפיס ספרים. וחוץ מזה, סמוך על משרד החינוך שימציא מחדש את תכנית הלימודים כל כמה שנים. אחת ההתנגדויות כיום לתכניות לימוד חדשות היא הצורך להחליף ספרים.
571529
בתחום התוכנה כבר עכשיו לא משתמשים הרבה בספרים מודפסים (אבל להכין מהדורה חדשה של ספר רציני עולה הרבה, לא בגלל תהליך ההדפסה אלא כי לנסח באופן ברור ומדויק, לתת דוגמאות נכונות, לסדר, לעמד ולהגיה זה עסק יקר). לגבי תכניות לימוד חדשות - אני רוצה מאד שמשרד החנוך יימנע משינויים תכופים בתכניות הלימוד, ואם היה אפשר הייתי דורש שראשיו ידפיסו בעצמם במכונת כתיבה כל תכנית לימוד חדשה רק כדי להוציא להם את החשק.
תרשום לי? 571561
אז כדי לחדד תגידי לי את עמדתך בקשר עם קנין רוחני שהוא אמנות ואני אגיד לך את עמדתי לגבי זכויות יוצרים ביצירות שאינן אומנות - ספר לימוד דוגמה טובה בעיני.

בעניין ספרי לימוד ניתן להבין את ההגנה שהחוק נותן מטעמים מסחריים. מי שהשקיע בהכנת ספר הלימוד ומעוניין למכור אותו ברווח יתבאס קשות אם מישהו אחר ימכור העתקים של אותו הספר בלי רשות, וזכאי להגנה. אבל דעתי שהגנה זו ראוי שתהיה מוגבלת להפרה מסחרית בלבד, היינו- סטודנט שמעתיק ספר לימוד מחברו לשימושו הפרטי אינו מפר זכויות של איש. אני חושב שזה איזון ראוי בין הגנה מסחרית לבין חופש הפרט.
אם מישהו מעלה את ספר הלימוד לאתר אינטרנט ? אני בדעה שצריך להיות מותר. ההגנה היא הגנה מסחרית על המוצר "ספר לימוד" ולא על הרעיונות שהוא מכיל.
בעיני להפיץ רעיון ולבקש עליו תמורה הוא לאכול עוגה ולהשאיר אותה שלמה. אני תומך בגישתה של חברת קוקה קולה שבוחרת פשוט לא להפיץ את הרעיון.
תרשום לי? 571608
סטודנט שמעתיק ספר לשימוש הפרטי לא ירכוש אותו בכסף מלא. למה זו לא שאלה מסחרית?
תרשום לי? 571706
ההבדל בין שימוש עצמי לשימוש מסחרי לא ברור?
אם הסטודנט בחר להעתיק את הספר ולא לקנות אותו זו בחירה כלכלית של הסטודנט אך אין לה מבחינתו משמעות מסחרית. כמובן שאם הרבה סטודנטים יבחרו להעתיק במקום לקנות תהיה לזה משמעות מסחרית עבור ההוצאה לאור. עדיין לא תהיה לזה משמעות מסרית עבור כל אחד מהסטודנטים.
תרשום לי? 571614
זכויות יוצרים לא מגינות על רעיונות אלא על הביטוי שלהם. מותר לי לכתוב ספר לימוד שמתבסס על רעיונותיו של ספר אחר, כל עוד הוא לא מתבסס עליו ישירות. יש לי הרגשה שאתה כותב את זה על פטנטים, אשר אכן חלים על רעיונות (אם יש לי פטנט על "לימוד אנגלית לפי טכניקת היימליך" (ונניח לצורך הדיון שאפשר לקבל על זה פטנט ושהפטנט הזה הוא אכן טוב וכו': לא על זה אני רוצה לדון), הרי שכל מי שרוצה ללמד אנגלית לפי שיטת היימליך משתמש בפטנט שלי וחייב לקבל ממני רשות.

סוד מסחרי הוא ההפך של הפטנט (פטנט = "גילוי"). יש לחברה עניין שמדענים יפרסמו את תגליותיהם ולא ישמרו אותם בכספות. תחשוב איך הייתה נראית תעשיית התרופות אם כולה הייתה מבוססת על סודות מסחריים ולא היית יכול לבדוק בעצמך (אתה, עיתון מסוים, משרד הבריאות) האם התרופה Dihydrogen monoxide אכן מכילה את החומר הפעיל שאמור להיות בה.
תרשום לי? 571707
אם לא מגינים על רעיון מדוע מגינים על מנגינה?
מנגינה היא כמו פטנט?
קניין 574063
גישתך הכללית היא פשטנית ונאיבית, ובשל כך במקרים רבים שגוייה. אין בכך כל פשע, ולא מוציאים על כך להורג או מענישים בעונשי גוף, אבל זה הופך את הוויכוח אתך קשה.

הנקודה הראשונה בה גישתך הנאיבית מקשה היא הקביעה ש"מושג הקניין, ברגע שהוא מוכל על עצמים חומריים הוא פשוט וטבעי".
כשמישהו הביא לך דברים שאמר למשל מרקס, ניפנפת זאת בלי התייחסות רצינית, "כי הקומוניזם מנוגד לטבע האדם". הנה מבזק חדשות: גם הציביליזציה "מנוגדת לטבע האדם", ונושא הקניין כולו אינו "טבעי".

למשל: בתרבות שלנו, אנחנו מקבלים כמובן מאליו שקיימת זכות קניין על קרקע ("נכסי דלא ניידי"). תרבויות שלמות רואות זאת כאבסורד מוחלט - הארץ לא שייכת לאדם, האדם שייך לארץ.
מה דינו של ממצא ארכאולוגי שחפרתי והוצאתי מן האדמה בעצמי? האם הוא קנייני כי אני חפרתי במו ידי? (משה דיין ישמח לשמוע זאת, שימחה תת-קרקעית).
מה דינו של חפץ שייצרתי בעצמי מחומרי גלם שאספתי ברשות הכלל?
מה דינו של חפץ שמישהו איבד ומישהו אחר מצא?
מה קורה כששניים אוחזין בטלית?
מה דינו של אוצר טבוע שאמודאי שלה? אם הספינה טבעה לפני אלף שנה? לפני שלוש מאות שנים? לפני חמישים שנה? ומה אם הספינה טבעה בשבוע שעבר?

אחרי שתבין שנושא הקניין כולו אינו "טבעי" ואינו "מובן מאליו", יהיה לך קל יותר להבין שההבדל בין "קניין רוחני" ל"קניין חומרי" אינו מהותי.
בשני המקרים מה שקובע הן קונבנציות חברתיות, בשני המקרים יש תחומים אפורים נרחבים, ובשני המקרים השאלות הן תרבותיות ומשפטיות - אין כאן שום דבר "טבעי".
קניין 574098
אוקיי, אוקיי, לא צריך לנגב לי את האף בזה.
ואני גם מסכים איתך (ועם אותן תרבויות שציינת) שהבעלות על נדל''ן אינה טבעית (וכמו שכבר הוסכם במעלה הפתיל- אין בעלות על קרקע אלא רק זכויות בקרקע).

ההבדל בין קניין מוחשי לבין קנין רוחני הוא מהותי, ולו משום שבקניין רוחני זה נהנה וזה לא חסר.
ולא הייתי ממהר להסכים שהציביליזציה מנוגדת לטבע האנושי, כי טבענו הבסיסי הוא שבטי, וזה כולל ציות לסמכות.
הגישה ה''פשטנית'' שלי נובעת מסוג של אידאולוגיה בה האמנות אינה סחירה, וראוי להרחיק אותה מהעולם המסחרי ככל שניתן. לכן אין לי בעיה עם זכויות על הסימן המסחרי של קוקה קולה, אבל יש לי בעיה עם זכויות על כתבי ח.נ. ביאליק.
תרשום לי? 571694
לכן קיימת הפרדה בין הרעיון לדרך ביטויו (Idea-expression divide [Wikipedia]). על הראשון אין זכות יוצרים, בעוד על השני יש.
תרשום לי? 695723
הנה מדרון חלקלק.

עו"ד ליאור חריש בדה מרקר היזהרו עם "Winter is coming"
"אין ספק שהביטוי "Winter is coming" הוא מקורי וייחודי, לא נעשה בו שימוש קודם לכן, ותהילתו באה מ"משחקי הכס". ביטוי כזה, שיש לו פוטנציאל מסחרי עצום, בהחלט עשוי להיחשב יצירה מוגנת לפי דיני זכויות היוצרים.
יתרה מכך, HBO רשמה את הביטוי הזה כסימן מסחרי (trademark) בארה"ב ב–2016, ויש להניח כי רישומו יוחל ברחבי העולם. הסימן נרשם בין השאר בכל הקשור לאופנה והלבשה, וכן במכירה דרך האינטרנט."

"למי שחושבים כי מדובר בזוטי דברים (הגנה העומדת לנתבע בהתאם לפקודת הנזיקין), או בשפת העם "שטויות" — כדאי לדעת כי בדצמבר 2016 נשלחה התראה מטעם HBO לילדה בת 13 מבריטניה, הסובלת מאוטיזם, שהשתמשה בביטוי ביצירה שהגישה לתחרות אמנותית ופורסמה באתר אינטרנט העוסק במכירת מוצרים ברשת. בשל האיום בתביעה הוסרה היצירה מאתר האינטרנט על ידי בעלי האתר."

אז עכשיו חברות הלבשה לא יכולות להגיד שהחורף מגיע. מחר ירשמו סימן מסחרי על "בוקר טוב".
תרשום לי? 695724
כבר לפני יותר מעשר שנים, טראמפ ניסה לרשום את הביטוי "You're fired" כסימן מסחרי שלו.

תרשום לי? 695725
אני לא עורך דין, אבל נראה לי שגם כאן, העיקר הוא הסימן המסחרי (trademark) ולא זכויות היוצרים. לא ברור לי אם יש אפשרות לקבל זכויות יוצרים על משפט כל כך קצר ולא לגמרי מקורי (אני בטוח שאפשר למצוא המוני דוגמאות לשימושים קודמים בו). סימן מסחרי הוא כבר עניין שונה. והוא גם תלוי בהקשר. במקרה שהזכרת כאן הבעיה לא הייתה השימוש ביצירה אלא המסחור שלה. וסביר להניח שמההקשר היה ברור שמדובר בהתייחסות לחורף של משחקי הכס, ולא לסתם חורף בריטי מתון.

וחוץ מזה, אם כבר מדברים על המתים המהלכים ועל עורכי דין (ואם במקרה לא קישרתי את זה קודם):
תרשום לי? 695727
תודה על הקישור. אנקדוטה מאוד מעניינת שמראה עד כמה זכויות היוצרים עוצרות הפצה של רעיונות.

אני עדיין לא מבין את העקרון בשמו מנכסים לעצמם גופים מסחריים את הבעלות על רעיונות. מדוע‏1 רשאית HBO לנכס לעצמה את השימוש המסחרי במשפט הגנרי "החורף מגיע"?
אם לקחת את זה אד אבסורדום אני יכול להטריל את HBO ע"י רכישת הזכויות על ספרי מייקל מורקוק ולתבוע אותם על השימוש בדרקונים, בארצות הטונדרה הקרות ובעיקר בנסיך בעל יד ממתכת. אבל מה יודע, אולי הם שילמו כבר. אחרי הכל הם שתלו רפרנס של ממש לאלריק
_____________
1 הכוונה- בשם איזה עקרון מוסרי או חברתי, שגובר על זכויות הפרט כמו חופש הביטוי.
תרשום לי? 695728
זה לא מראה איך זכויות יוצרים עוצרות הפצה של רעיונות אם לא מדובר על זכויות יוצרים.

סימן מסחרי נועד להגן על המוניטין של העסק: למנוע בלבול בינו לבין אחרים. אם אתה מוכר משקה מאוד מתוק ומוגז אסור לך לרמוז שהוא קשור לחברת קוקה קולה אם לא קיבלת רשות ממנה (לדוגמה: זיכיון).
תרשום לי? 695729
הקישור שלך הראה איך זכה מם הזומבי לפופולריות כלל עולמית בגלל השמטת זכויות היוצרים. אילו היו נשמרות זכויות היוצרים כנראה לא היה כל כך פופולרי, בדומה למפלצות אחרות שיש עליהן זכויות יוצרים- הוצג הנוסע השמיני כדוגמה נגדית. הודות לאותה השמטה כולם יכולים לעשות סרטי זומבים והעולם יוצא נשכר (טוב, נו).
אף אחד לא יכול לעשות סרטי‏1 רובוט מתנקש מהעתיד חוץ מבעלי הזכויות ולכן המם "רובוט מתנקש מהעתיד" חלש בהרבה מהמם "זומבי" או "ערפד".

בעניין הסימן המסחרי, את עניין ההגנה על המוניטין (ועל הצרכן מפני בלבול) אני מבין ומקבל, כפי שכבר הצהרתי מספר פעמים בפתיל. מה שאני לא מבין זה הקשר בין זה ובין בעלות על הביטוי "החורף מגיע". אם אני ג'וני ביגוד ומודיע ללקוחות שלי "החורף מגיע" במוניטין של מי אני פוגע או איזה בלבול אני מייצר?
_________
1 וקומיקס, וסדרות טלויזיה, ושאר תרבות פופולרית
תרשום לי? 695738
מוזר שבחרת דווקא בדוגמא "רובוט מתנקש מהעתיד".
תרשום לי? 695726
מזכיר לי הלצה של פעם, לפיה חברת סאן תובעת את האי Java על שימוש בסימן רשום.
תרשום לי? 571092
החוק כן נותן הגנה על סימונים טריוויאליים, וקוראים לזה "סימן מסחרי רשום".
למשל, שלושה קווים אלכסוניים (על נעלי ספורט) הם סימן מסחרי רשום של אדידס. באצמעות הסימן הרשום, אדידס ניסתה לטעון שגם ארבעה קווים אלכסולניים אסורים בשימוש. זה הצליח לה כמה פעמים בעבר. אבל בפעם האחרונה, לא.
תרשום לי? 571098
ורק לחדד - ההגנה על סימנים טריוויאלים מצומצמת להקשר ספיציפי.
תרשום לי? 571102
זכור לי במעומעם שמיקרוסופט ניכשלה פעם בנסיון להגן על המלה ''חלונות''.
תרשום לי? 571105
זכור לי במעומעם משפט שהתייחס לחלונות שלא בהקשר למחשבים, אבל אני לא מוצא אזכורים אליו כרגע. נדמה לי שבהקשר לתוכנות מחשב הסיפור שונה.

בראשית ימי הממשק הגרפי אכן היה מדובר על שם גנרי. ב-MIT פותחה במקביל X Window System [Wikipedia]. המערכת המתחרה של סאן היתה NeWS [Wikipedia]1 אולם משתמשי מחשבים אישיים הכירו רק את MS-Windows לדורותיה (הממשק של המקינטוש היה אולי מוכר, אבל בשם שונה). לכן זה היה גבולי.

מה שכן, השם "Windows" (באנגלית) כמפנה אל Microsoft Windows נראה די מבוסס כיום. מיקרוסופט דואגת לבסס אותו. היא דאגה לשנות שמות של כל מיני תוכנות ששמן הכיל את השם Windows למשהו אחר כדי למנוע בלבול (לדוגמה: Total Commander [Wikipedia], wxWidgets [Wikipedia]).נכון להיום windows [Wikipedia] הוא הפניה לערך Microsoft Windows [Wikipedia].

בעברית הם מקפידים להשתמש במילים האנגליות - Windows ולא חלונות. זה מונע את הבלבול אבל גם הופך את הכל למסורבל יותר.

1 בימינו אנשים נוטים לעבוד רוב הזמן במסך מלא ולכן בדיעבד זה נראה מוזר שדווקא המילה "חלון" מייצגת את סביבת העבודה. ניחוש: בתחנות העבודה הגדולות נוח היה לעבוד עם הרבה חלונות קטנים ואכן בהם התפתחה המסורת של מעבר חלון בעזרת העכבר:
תרשום לי? 570826
מונוגמיה אצל שימפנזים? קניין אצל הבריונים החביבים האלה שישדדו סוכריה על מקל מתינוקות‏1 בלי להניד עפעף?

הדבר שהכי קרוב למושג הקניין אצל בעלי חיים הוא הטריטוריה (אבל דוקא השימפנזים אינם מאופיינים בזה), וגם החזקה עליה לא מתבססת על "זכות" אלא על כוח.
____________
1 באנגלית זה נשמע טוב יותר
תרשום לי? 575293
אכן בריונים, בוודאי בהשוואה לאחיהם הצמחוניים אוהבי המשחק.
תרשום לי? 570885
בחברה שבטית של ציידים-מלקטים בדרך כלל מה שאני צד/מלקט הוא של כל השבט, ואם מישהו משחיז שם סכינים אז הסכינים שהוא משחיז אינם שלו אלא של השבט. מישהו שמשתמש בסכין אולי רגיל לאחת מהן יותר מלאחרות, אבל אני מסופק אם הוא תופש אותה כשייכת לו במובן שאתה משתמש בו. גם הכסא שאני משתמש בו במקום העבודה נתפש במדה מסוימת על ידי ועל ידי אחרים כשייך לי, אף שכמובן הבעלות עליו היא של המעסיק ולא שלי.
תרשום לי? 570898
התפיסה של בעלות על כסא (טריטוריה) היא טבעית לנו. אני משוכנע שגם אצל הציידים-מלקטים לו היתה נקבה אחת לוקחת את קישוט השיער או ווטאבר של נקבה אחרת ומשתמשת בו היתה קמה מהומה.
מצד שני כאשר הומצא הכתב והועתק אני לא יכול להעלות על דעתי שהממציא ניסה למנוע את ההעתקה באיזה אופן. מצד שני אני חושב שכאן מתאים הפתגם על כינת סופרים.
תרשום לי? 570929
דווקא נהוג לחשוב שבמצריים הקדומה, כתיבה היתה זכות שמורה של החרטומים. (בניגוד לכתב הכנעני שהתפתח ממנו והיה פשוט ועממי)
תרשום לי? 571005
התפישה של חזקה על טריטוריה היא טבעית לנו, אבל חזקה ובעלות הן דברים שונים. אם אתה גר בשכירות, למשל, אתה עשוי להרגיש שיש לך חזקה על הטריטוריה שלך, אף שאין לך עליה בעלות. אני מרגיש חזקה גם על העט שלי והמחשב שלי בעבודה, אף ששניהם ניידים מאד; אבל בין התחושה הזו לבין מושג הבעלות על רכוש יש הבדל לא קטן.
תרשום לי? 571142
צודק. חזקה על טריטוריה ולא בעלות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים