בתשובה לארז לנדוור, 17/05/11 12:50
לפכוח את העינים 570944
טוב, אז קראתי את הקישורים, וזה לא מה שהבנתי מהם.

הבנתי שהייתה חוסר הסכמה בין הדרג הצבאי לדרג המדיני. שהדרג הצסאי לחץ לפתוח מלחמה. שהחלטות צבאיות של הממשלה בוצעו באופן בומבסטי על ידי הצבא, תוך הסלמת המצב.

איזה יופי שהצבא היה מוכן למלחמה, פתח במבצע פאנטום שהשמיד את חילות האוויר של מצריםף, סוריה וירדן ולכן הוביל למלחמה קצרה.
זה בדיוק תפקיד הצבא - להיות מוכן למלחמה.

זה לא אומר שלא הייתה סכנה קיומית למדינה.

בניגוד לך, אני לא הבנתי מכך שהסכנה לא הייתה אמיתית - הייתה ברית צבאית בין ירדן, סוריה ומצרים. הם זכו לתמיכה בלתי מסויגת מברית המועצות. גם הם היו מוכנים למלחמה - הרי הם סגרו את מיצרי טיראן - הם לא היו עושים זאת ללא הכנה למלחמה. בקישור שהבאת מצוין במפורש שנאצר ציפה לתגובה צבאית בסיני - רק שהתגובה הייתה יותר ממה שהוא ציפה.

מלחמת ששת הימים הייתה הצליחה צבאית מזהירה - אבל זאת חוכמה קטנה לומר זאת בדיעבד. בפועל, כל מבצע צבאי נושא עימו סיכונים ועלול להכשל, ואם מבצע פאנטום היה נכשל או לא נוחל הצלחה רבה כל כך (בין השאר עקב חוסר מוכנות מצד המצרים והסורים), אז המלחמה הייתה קשה הרבה יותר וסופה מי יודע.
לפכוח את העינים 570946
כל המהלכים שהובילו למלחמה היו תגובות ותגובות שכנגד של שני הצדדים שאף אחד מהם לא התכוון למלחמה. ככל שהתגברו התגובות הללו, נוצר משבר מדיני שנסיונות לפותרו בדרך דיפלומטית נכשלו והובילו למלחמה. בשום פנים ואופן זה לא היה כתוצאה מתקיפה מתוכננת של מדינות ערב (לא שזה מצדיק את צעדיהן).
לפכוח את העינים 571009
כל זה לא סותר את הסכנה במלחמה - ונראה שלא מעט אנשים בעמדות בחירות חשבו כך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים