פרשנות מדינית נבונה: 571099
"ישראל נמצאת במצב מסוכן", טען פרידמן, "בפעם הראשונה בהיסטוריה שלה, יש לה יחסים לא טובים עם כל שלוש המעצמות האזוריות – טורקיה, איראן ומצרים – וגם תמיכה אירופית שהולכת ומתפוררת. כיום ארה"ב היא ידידתה היחידה של ישראל. מתחים אלה הם לא באשמת ישראל, במיוחד לא עם איראן, אבל ישראל לא תשפר לעולם את יחסיה עם מצרים, טורקיה והאיחוד האירופה ללא ניסיון רציני יותר לצאת מהגדה המערבית בבטחה".
הדבר החכם שעל ארה"ב וישראל לעשות, סיכם פרידמן, "הוא להימנע ממה שאיננו יכולים לנהל, ולנהל את מה שאיננו יכולים להימנע ממנו. כרגע אנחנו לא עושים דבר".

תומאס פרידמן על המצב המדיני.
פרשנות מדינית נבונה: 571163
פרידמן משחזר את האבחנה ההיסטורית של מצב הבריתות באירופה כלפי גרמניה ערב מלחמת העולם הראשונה, כאשר דובר על חמש אצבעות או חמישה קלפים, כאשר מוטב לך להימצא בברית של שלוש ולא בברית של השתיים. מן הסתם ההשוואה המרומזת משליכה על ישראל את גורלה של גרמניה שלא הצליחה עוד לחלץ את עצמה מכרוניקה ידועה מראש של מלחמה, ואת הפסדה המר. בראייה היסטורית, אולי היו הזדמנויות לשנות את מאזן הבריתות במזרח התיכון, למרות שגם פרידמן מזהה שמקור ההרעה במציאות האסטרטגית המזרח תיכונית אינו בהתנהגותה של ישראל. זה מכיוון שהסכמי השלום בין ישראל לבין מצרים וטורקיה ובמיוחד בעת הנוכחית אינם נגזרים ממצב הבריתות של תת המערכת המזרח תיכונית, אלא מהעדפת הקשר עם ארה''ב. לאחרונה כך שמעתי, הטילה קלינטון את הוטו האמריקאי על הכוונה המצרית לשדרג את היחסים הדיפלומטיים עם איראן. נדמה לי כי מעולם בתולדות יחסי השלום בין ישראל לבין מצרים, לא היה למצרים אינטרס שישראל תהיה חזקה, ולמעשה חלק מן השלום הקר הוא מאבק על ההגמוניה האזורית. נדמה לי כי הייתה תקופה ביחסים עם טורקיה במהלך שנות התשעים שבהן האינטרסים של שתי המדינות התלכד. אך מאז הגדירה טורקיה מחדש את המדיניות האזורית ואת יחסה לישראל בהקשר הכולל של יחסיה עם שכנותיה היא. גם טורקיה מעוניינת בישראל חלשה. לדעתי בעת הנוכחית רק ירדן זקוקה לישראל חזקה למול החזית המזרחית.

לכאורה קיים כאן מילכוד, כאשר מצד אחד נמצא הפיתוי ולפיו נסיגות מיהודה ושומרון יביאו לשיפור ביחסים של ישראל עם שכנותיה, ומאידך דווקא מה שקרוי תהליך השלום, עצמו צופן בחובו איומים בטחוניים גדולים יותר. לדעתי הנזק גדול יותר מן התועלת, בוודאי עכשיו כאשר מערכת הבריתות מבוססת על רציונלים אחרים ולא על הרציונלים של תהליך השלום הישראלי ערבי. צריך לזכור באילו תנאים פרצה האינתיפאדה השנייה, לא הייתה קיימת גדר הפרדה והפלסטינים לא קיבלו את מה שדובר עליו בקיימפ דייויד. זה, והנה עלתה האינתיפאדה בכך וכך פעולות טרור ובכך וכך הרוגים ישראלים. אני לא בטוח שישראל לא הייתה פושטת רגל לו הייתה האינתיפאדה השנייה פורצת ללא גדר הפרדה ומתוך ריבונות פלסטינית ברחבי יהודה ושומרון ובירושלים. בכלל לא בטוח.

היה שלב שבו הייתי יכול לתמוך בנסיגות ביהודה ושומרון בפרוייקט ההתכנסות של שרון ושל אולמרט. אבל החמאס תיזמן את ההפיכה שלו, רגע לפני שיצא הפרוייקט הזה לדרך. בעת הנוכחית אני לא מאמין שישראל תקבל על עצמה תכתיב של נסיגות שאפילו אין בהם תועלת מדינית. אני לא בטוח שהאמריקאים באמת חפצים כעת בתהליך שלום, יותר משהם חפצים במראית עין של תהליך שלום. אחד הקלפים האחרונים של הממשלה הנוכחית במשא ומתן הוא בעצם היותה ממשלת ימין, אך אני לא רואה סיכוי שהפלסטינים יהיו מוכנים לשלם משהו עבור עובדה זו. אדי המאבק נישאים באוויר. האינתיפאדה השלישית כבר פרצה. אני נוטה להסכים עם האבחנה של אלוף בן במאמרו היום ולפיו עלו הישראלים והפלסטינים על מסלול של התנגשות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים