בתשובה ליהונתן בר, 24/05/11 11:48
מוזיקאים בחופש 571887
האופציה הזו קיימת כבר היום, ולא בה אנו דנים.
אני חושב שהראוי הוא שאומן יקבל קצבה ממשלית כהשלמת הכנסה אם הכנסתו לא עוברת רף מסוים, זהו צדו השני של המטבע של שלילת זכויות יוצרים בכל האמור לצריכה פרטית של אמנות. זה הכל.
אני לא נכנס לשאלות מעשיות של איך עושים את זה.
מוזיקאים בחופש 571907
אני הייתי בטוח שאתה מנסה להשוות בין המצב כיום למצב ה''ראוי'', ולהסביר מדוע המצב ה''ראוי'' אינו כה פגום כפי שנדמה בהסתכלות ראשונית.
אם אתה מדבר על המצב הראוי באוטופיה, אז אני מסכים שאין טעם להכנס לשאלות מעשיות.
מוזיקאים בחופש 571926
לא ברור לי מה נראה לך פגום במצב הראוי (האוטופי) שאני מתאר.
נעזוב בצד את ההבטים המעשיים משום שממילא ביטול זכויות היוצרים אינו אפשרות מעשית לאור האינטרסים הכלכליים (בעיקר האמריקאיים) החזקים.
תאורטית אני רוצה להפריד בין אמנות לכסף, ולהשאיר זכויות במופשט רק ככל הנוגע לשימוש מסחרי בהן (סימנים מסחריים בפרט ושימוש מסחרי ביצירות בכלל).
אני אוכל לשכפל לשימושי העצמי מוזיקה וספרות חינם אין כסף ולהציב העתק של פסל נמרוד בסלון ביתי.
כפיצוי אני מציע קצבה מהמדינה לאומנים שאינם עוברים רף הכנסה מינימלי. מכיוון שמדובר באוטופיה הצהרה על עיסוק באמנות תספק.
מוזיקאים בחופש 571928
כוונתי הייתה שבעולם לא אוטופי - כלומר, בעולם שבו:
1. אין כמות אינסופית של מיסים שאפשר לקחת מהאוכלוסיה העובדת.
2. אוצר המדינה אינו אינסופי.
3. יש אנשים שישמחו לא לעבוד בשביל לקבל קצבה.
4. לאנשים האלו לא מפריע לשקר (למדינה או לעצמם).
השיטה שלך לא תעבוד.
אם אנחנו מדברים על עולם אחר - נניח, בו אוצר המדינה עצום (דובאי?) - אז אפשר להעניק קצבה שכזו לאמנים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים