בתשובה לסתם כליל נאורי, 16/02/02 15:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שרון אינו מבקש להיות חלק מהמינהל, אלא לכהן כנבחר ציבור. בג"ץ אינו מוסמך למנוע מאנשים לכהן כנבחרי ציבור (אמנם יש בתשובה הזו הכללה מסוימת, אבל היא נכונה במרבית הגוונים); השיקולים בדבר מועמד בבחירות מושארים תמיד לבוחרים, ולא לבית-המשפט. יש כבר מגמה נוגדת מסוימת, אבל היא מאוד בראשיתה. כך נוצר מצב שאפשר לפסול אדם לתפקיד ראש המטה ללוחמה בטרור, אבל אי אפשר למנוע ממנו להיות חבר הכנסת. ביחס למשפט פלילי (להבדיל מבג"צ) שרון נהנה מחסינות מלאה על מעשים שעשה למען מילוי תפקידו כשר ביטחון, חסינות שכנראה אינה ניתנת להסרה. לכן התובעים אינם יכולים לקבל את הסעד שהם מבקשים בבית-משפט ישראלי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם תוכל להסביר את החסינות מהליך פלילי, ואיך היא מתיישבת עם "התיק הציבורי" של דרעי, למשל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החסינות הזו נקראת "חסינות מהותית", היא ניתנת לחברי הכנסת "למען מילוי התפקיד כחבר הכנסת", אבל גם לחברי הממשלה (סעיף מיוחד מעניק את החסינות לחברי ממשלה שאינם חברי הכנסת). נוצרת סתירה מסוימת, שהרי שר שאינו ח"כ לא זקוק לחסינות "כדי למלא את תפקידו *כחבר הכנסת*", כך שאינני יודע להגיד מה הפירוש הנכון של חסינות מהותית לשרים. אחרי שקראתי עכשיו שוב את החוק, יכול להיות שבכלל אין חסינות כזו, וסתם טעיתי. צריך לפתוח את המגילות הקדושות המשפטיות (ספריו של אמנון רובינשטיין, או משהו כזה) ולראות. מקור אפשרי אחר שמגן על פעולות דומות: סעיף בחוק העונשין שאומר שאין עבירה פלילית כאשר אדם מבצע את שהחוק הסמיך אותו לבצע. זה בעייתי מאוד, כי המושג של "סמכות" הוא מושג עם שוליים אפורים רחבים. בכל מקרה, דרעי בתיק הציבורי לא פעל למען מילוי תפקידו *בכלל*, אלא הוא מואשם שפעל מתוך מרמה והפרת אמונים. מילוי התפקיד דורש "שמירת אמונים", ו"הפרת אמונים" היא, אוטומטית, אי מילויו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |