בתשובה לdd, 01/06/11 16:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גרוע מאוד. אם לכל צעיר במדינה יהיה תואר ראשון, בשביל עבודות שהיום מספיק תואר ראשון ובדור הורינו - לגמור תיכון ובדור סבינו - לסיים עממי, יצטרכו תואר שני. ובוא ננחש - הרמה תהיה מקבילה לזו של תיכון היום, ועממי בעבר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זאת אומרת שחתך המגויסים שונה מחתך הסטודנטים? או חלילה השרות הצבאי פוגם בפוטנציאל האקדמי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. חתך המגוייסים שונה מחתך הסטודנטים. מאוד. ואם שירתת בצה"ל שלא בבסיס מסויים של חיל המודיעין שנמצא במרכז הארץ ושבגללו סבורים שכל מי שמשרת ביחידה מסויימת גם יוצא עם כישורים סוללי דרך בהייטק, הרי שפגשת כל מיני סוגי חיילים ברמות שונות מאוד. רק ל-27% מהם יש בכלל בגרות. אבל אני מנחשת, משום מה, שדווקא כן שירתת במודיעין. ובכן, עברתי באמצע השירות מחמ"ן1 לבסיס אחר, והופתעתי לגלות שבצה"ל יש רוסים, אתיופים, דרוזים2, אנשים שחסרות להם שנות לימוד ולא, נניח, בגרות אחת, אנשים שאין להם קב"א קצונה (והם לא טבחים!), ואנשים שבכלל עשו להם טובה שגייסו אותם. ושערסים משרתים לא רק כנהגים וטבחים אלא בכל תפקיד. ב. כשמקומות עבודה בוחרים מועמדים, הם צריכים לנפות בדרך כלשהי. כשתואר ראשון מהווה יתרון, אנשים עושים תואר ראשון. כשלכו-לם יש תואר ראשון, כבר צריך לעשות תואר שני. כשלכו-לם יהיה תואר שני, יצטרכו דוקטורט לעבודות שממש לא מצריכות את זה. או שבגלל שלכולם יש תואר ראשון, והזותי מהכוח אדם באמת לא יודעת לבחור, אז פונים לפתרונות טפשיים כמו מכוני מיון, שבהם בוחרים אנשים לפי הצורה שבה הם מנהיגים אחרים בבניית מגדלים מקשיות (גם אם התפקיד עצמו ממש לא דורש יכולת הנהגה או עבודת צוות). או גרפולוגיה. או שנותנים להם לצייר עץ. ובשעת הדחק, אפשר גם לנסות לנחש אם המועמד יתאים לפי צורת האזניים שלו. דוגרי - להרבה מאוד עבודות ממש לא צריך תואר. ואין שום סיבה למה יזדקקו לתואר עכשיו, כשלפני 20 שנה לא נזקקו לו. כבר עכשיו, 37% מהמועסקים בעלי תואר ראשון הם בעלי השכלה עודפת. אז תשלח את כולם לעשות תואר ראשון ומה - אלה שיעבדו בסוף בתור פועלים או מזכירות או פקידי דואר ימצאו את עצמם מתוסכלים (כי ההשכלה שלהם ממש לא תואמת את עבודתם), כי בזבזו זמן וכסף על משהו שלא משרת אותם, וכי החלו את התעסוקה בגיל מאוחר ממה שיכלו. אתה גם יכול לשלוח את כולם ללמוד תואר ראשון בלימודים פרקטיים: אבל אז תהיה לך הצפה של השוק ביותר מדי מהנדסי תוכנה, חשמל, מכונות, ובניין. יותר מדי אדריכלים, רואי חשבון, עורכי דין וכלכלנים. יותר מדי קלינאיות תקשורת, עובדים סוציאליים ורופאי שיניים. ואז בכל המקצועות האלה תהיה ירידה דראסטית במשכורות (בחלקם כבר יש), וחלק מהבוגרים לא יוכלו למצוא עבודה במקצועם, ויעבדו בסוף בתור פועלים או מזכירות או פקידי דואר. החוכמה היא לא לשלוח את כולם לעשות תואר ראשון כי "אקדמאים מרוויחים יותר". החוכמה היא לדאוג לכך שפועלים, מזכירות ופקידי דואר ירוויחו משכורת מאפשרת קיום בכבוד. 1 ואני עוד שירתתי בבסיס שיוצאים ממנו עם בעיות אזניים, לא עם כישורי הייטק. 2 אין שום סיבה שרוסים, אתיופים ודרוזים לא ילכו לאוניברסיטה, כמובן. אבל אלה אוכלוסיות שלא היו בבסיס שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר היום יש מזכירות בעלות תואר ראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. יש כזה דבר "עבודות שצריך בשבילן תואר ראשון", ואלה בדיוק אותן עבודות שבעבר לא היה שום צורך בתואר כדי לעסוק בהן. ותואר ראשון נחשב יתרון, גם במזכירות. אבל דוגרי, אין בזה צורך. מה יתרונה של המזכירה שיש לה תואר במזרח קדום על פני זו שאין לה? שמן הסתם זו הראשונה תהיה (אולי) מעניינת יותר, משכילה יותר, והבוס יוכל לשוחח איתה על החיתים. אבל האם זו שלא למדה לא תוכל לעשות את העבודה בצורה טובה באותה המידה? ___________________ אני עבדתי כמזכירה בשנה שלאחר שחרורי מצה"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים איתך. לא כתבתי שמזכירה צריכה תואר ראשון. חוץ מזה גם תואר העבודה שודרג: מנהלת לישכה וכד'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כמו כן פרופיל 21 איננו בעיה באוניברסיטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי זאת דווקא הזדמנות להיפטר מהרעיון שמטרתה של האקדמיה היא הכשרה מקצועית (לא שאני בעד שילוב צבא ואקדמיה. זה גם רעיון מצחיק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהליכים כאלה לוקחים זמן אבל אנחנו בדרך להפרדה הזאת של ההכשרה המקצועית מהאקדמיה קוראים לזה מכללות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לפי רוח המאמר "מערכת החינוך הישראלית היא כשל שוק", שמתרכז בהשכלה גבוהה ומחקר אוניברסיטאי בתחומי הנדסה, טכנולוגיה, ותעשיית היי טק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי לראות את האוניברסיטאות מוותרות על התוכניות להכשרה מקצועית. יש בהן הרבה כסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנהלת האוניברסיטה לא צריכה לוותר על כסף. היא יכולה להפעיל בית ספר להכשרה מקצועית בשטח האוניברסיטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה לא עניין של שטח, אלא יותר של הקצאת משאבים ושל דימוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקצאת המשאבים היא זניחה (מדובר סה''כ על שינוי אדמיניסטרטיבי). לגבי הדימוי אני מסכים אבל בסופו של דבר הדימוי של האוניברסיטה יורד כשהיא מכילה אחוז ניכר של סטודנטים הלומדים בה כדי להתכונן למקצוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ממש בטוח שהדימוי של האוניברסיטה יורד כשהיא מכילה אחוז ניכר של סטודנטים הלומדים בה כדי להתכונן למקצוע. בטכניון (כמעט) כל הסטודנטים הלומדים בו, עושים זאת כדי להתכונן למקצוע, והדמוי שלו1 מכובד למדי. ___ 1 אני מדבר על הדמוי של המוסד. לגבי הדמוי של הלומדים זאת כבר שאלה של טעם :-). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדימוי של הטכניון הוא של מוסד ש(כמעט) כל הסטודנטים לומדים כדי להתכונן למקצוע. אם זוהי איננה פחיתות כבוד למה לא להכריז על זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא הדמוי, זאת המציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הדימוי תואם למציאות. שוב אני שואל: אם הדימוי הזה לא בעיתי למה האונברסיטאות לא מכריזות על חלקים מהתוכניות שלהם ככאלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת האונברסיטאות לא מכריזות על חלקים מהתוכניות שלהם ככאלה? באוניברסיטאות השונות בארץ יש (ובגלוי!) בתי ספר לרפואה, לעבודה סוציאלית, להנדסה ולרוקחות (רשימה חלקית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחוז ניכר מהאקדמאים לומדים כדי להתכונן למקצוע, מדוע הם לא עושים זאת במקומות ייעודיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי עד לפני כמה שנים הגילדה האקדמית (המועצה להשכלה גבוהה [ויקיפדיה]) חסמה את האפשרות ללמוד מקצוע במקומות יעודיים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל כי באוניברסיטה אתה יכול לשלב. בבית ספר למשפטים (להבדיל ממכללה שיש בה חוג למשפטים לצד חוגים בנושאים אחרים) לא הייתי יכולה ללמוד במקביל גם במדעי החברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי צריך שטויות כאלה? :-) (תגובה 572102) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "מקום יעודי"? למה מכללה שלומדים בה משפטים, וששכר הלימוד בה גבוה פי 2, עדיפה על פני אוניברסיטה שהפקולטה למשפטים קיימת בה מאז היווסדה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אוניברסיטה לא צריכה להכשיר עורכי דין. לימודי משפט אקדמיים הם דבר שונה מלימודי משפט המכשירים לפרקליטות. ומקום יעודי יכול להיות גם שטח האוניברסיטה ובנין האוניברסיטה וכו' אבל אדמיניסטרטיבית זה יקרא ''בית ספר לעריכת דין ליד האוניברסיטה'' (או משהו בסגנון) והוא יהיה שונה מהמחלקה למשפטים של האוניברסיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר: עורכי דין צריכים להיות רק טכנאי משפט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. זה אומר שעורכי דין לא צריכים ללמוד להיות חוקרים וחוקרים לא צריכים ללמוד להיות עורכי דין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יכול להיות לך מוסד שחלק מבוגריו הופכים לעורכי דין וחלק אחר ממשיכים והופכים לחוקרים? ממילא יש נורא מעט תקנים באוניברסיטה. מה יעשו כל בוגרי המחלקות למשפטים של האוניברסיטה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
________________ (הייתי שואלת מה הם עושים עכשיו, כשהם כן יוצאים בהמוניהם להיות עורכי דין. אבל זו שאלה שאני כבר יודעת את התשובה עליה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול וקיים אבל זה לא רעיון מוצלח. נניח לדוגמא שבמחזור של המחלקה למשפטים צריכים להיות חמישה חוקרים לעתיד ונניח שבאמת מגיעים חמישה אבל לחלק מהם יש פסיכומטרי נמוך, אין הגיון שהם ישארו בחוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין למה "אוניברסיטה לא צריכה להכשיר עורכי דין". בפקולטה למשפטים לומדים סטודנטים למשפטים, שחלקם יהיו עורכי דין וחלקם חוקרי משפט; הסדר דומה קיים בפקולטה לרפואה, מדעי-החיים, כימיה, מדעי המחשב ובשאר המקומות. נכון שבחלק מהפקולטות יש הסדר רשמי של התואר ה"טכני" מול התואר המתמקד ב"מחקר אקדמי", אבל גם בפקולטות אחרות ובמסלולים אחרים (מדעי המחשב למשל) יש קורסים שחלקם יותר מוכוון "עבודה מקצועית" וחלקם האחר מוכוון "מחקר אקדמי", והסטודנטים בוחרים מה שהם מעדיפים. בנוסף, בתארים הטכניים קיימים קורסים מסויימים שהם אקדמאים פרופר. חלק נכבד מהקורסים בבית הספר לרפואה מועבר ע"י חוקרים מהפקולטה לרפואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש הבנתי את ההודעה שלך. האם ניתן לבחור לא לעשות אף קורס טכני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שרציתי לומר הוא שאני לא מבין מדוע אמרת משפט מוחלט כמו "אוניברסיטה לא צריכה להכשיר עורכי דין". אני לא רואה בזה שום בעייה. הסיבה שאין מספיק קופצים על המשרות בפקולטה קשורה כנראה בתנאי העבודה ובאופק הקריירה, ולא כי בעלי הפסיכומטרי הגבוה תפסו להם את כל המקומות. לשאלתך - יש פקולטות בהן בוחרים את התואר הטכני מראש (רפואה - חוקר או רופא); מי שרוצה להיות חוקר יכול להרשם למסלול מתאים מראש, ואז הוא לא חייב לעשות קורסים של רופאים. מאידך, יש פקולטות בהן אפשר להתמקד במהלך הלימודים (מדעי המחשב - חוקר או מתכנת). סטודנט שמעוניין בקריירה אקדמאית לא ירשם לקורסי בחירה "טכניים", ולהיפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שעל "מחלקה לחקר המשפטים" יש מעט קופצים זאת עובדה. היא אמורה לגרור קבלה בציון פסיכומטרי יותר נמוך. זה שזה לא קורה נובע כי המחלקה הזאת נבלעה בתוך המחלקה למשפטים שבה גם מכשירים עורכי דין. אם אני מבין נכון את התשובה שלך יש קורסים טכניים שהם חובה. וחוקר מדעי המחשב לעתיד חייב לעשות אותם. למה? הרי הוא יכול ללכת לקורסים שיותר יתרמו לעתידו המקצועי (טכנית או העשרתית). הנקודה העקרונית היא שלאקדמיה צריכה להיות מטרה להכשיר חוקרים וכשאין מחלקה מיוחדת המטרה הזאת מאוד מתעמעמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. עובדתית - בתי הספר התיכוניים ויתרו על התוכניות להכשרה מקצועית1 ומעדיפים את למודי הידע הכללי. הרבה יותר זול ללמד תנ"ך, ספרות או מתמטיקה מאשר אלקטרוניקה או מכונות. ___ 1 זוכרים שהייה פעם דבר כזה שנקרא "חינוך טכנולוגי" ו"בית ספר מקיף"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זול יותר ללמד מנהל עסקים מאשר להחזיק מעבדות מחקר. אבל נדמה לי שהבעיה היא יותר בתוכניות המיוחדות, חוץ-תקציביות, ששואבות משאבים מהתוכניות הרגילות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה גם "נחשב" פחות. וחבל. ______________ 1 עדיין יש. ובבאר שבע, אם אני לא טועה, כל בתי הספר הם מקיפים. השאלה עם מה יוצאים התלמידים שלומדים שם. בן זוגי למד באורט, בתיכון מהסוג היותר-טוב, שמוציא את התלמידים עם בגרות ועם מקצוע טכנולוגי, ואחרי צבא הוא עבד בתדיראן והרוויח היטב. גיסי למד באורט מהסוג הפחות טוב, במגמת תיירות, ואין שום דבר פרקטי שהלימודים האלה נתנו לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוכרים? אני למדתי באחד כזה כולל לימודי ריתוך, עיבוד שבבי, פלסטיקה, שרטוט (עם סרגלים ועפרונות כולל חתכים ופרספקטיבה תלת מימדית), תפירה, כלכלת בית ונהיגה בטרקטור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם במכללות יש הרבה כסף ולפחות חלק מהמכללות הן בעצם סניפים מסחריים של אוניברסיטאות קיימות זה בעצם מה שאני מקווה שייקרה הפרדה של ההכשרה המקצועית מה''תורה לשמה'' כשההכשרה המקצועית הופכת להיות עניין מסחרי לחלוטין האוניברסיטות יוכלו לשמור על הכסף שמגיע מהכשרה מקצועית אבל היחסים בין התלמיד והאוניברסיטה יהיו יחסי לקוח ספק זה לדעתי יעלה את הרמה של ההכשרה המקצועית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך זה יעלה את רמת ההכשרה המקצועית אם "הלקוח תמיד צודק"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם את משלמת 50-100 אלף שקל בשביל הכשרה מקצועית אז לא תדרשי ממי שמספק לך את ההכשרה הזאת שיתן לך את ההכשרה הכי טובה שאפשר כדי שתוכלי להחזיר את ההשקעה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תשלם 70 אלף שקל תקבל בהבנה את העובדה שלא קיבלת ציון עובר בקורס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מובן שלא אבל אני אתעצבן עוד יותר אם אחרי ששילמתי 70 אלף שקל בשביל תעודה אני אגלה שאין לי את הידע הדרוש כדי להרוויח בחזרה את הכסף ששילמתי תחשבי מה יקרה לאנשים שילכו לבתי ספר שמעבירים את כולם תמורת כסף תחשבי מה יקרה לבתי ספר כאלה וכמה זמן הם יחזיקו מעמד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, אנשים עדיין הולכים למכללת שערי משפט, למרות ששליש מהאנשים שמסיימים שם תואר במשפטים לא מצליחים לעבור את מבחני הלשכה. מה זה מלמד אותנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאנשים בשערי משפט מתחלקים לשלושה סוגים: אנשים שלא קוראים את התוצאות של מבחני לשכה, אופטימיים וחכמים (כלומר כאלה שיודעים שהם בשני שליש העליונים והם לא סתם אופטימים...). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם אנחנו מבצעים הפרדה בין הכשרה מקצועית לבין תורה לשמה, מה היתרון של האוניברסיטה כמרכז להכשרה מקצועית? שגופים פרטיים יקימו מוסדות להכשרה מקצועית, ובמקצועות שיש צורך בכך המדינה יכולה להיות הגוף שעורך את הבחינות הסופיות. השאלה היא מה בעצם המטרה שלנו. האם אנחנו שואפים שרוב האזרחים ירכשו כלים אינטלקטואלים רחבים יותר, גם אם הם לא מתבטאים בעבודתם היום-יומית, או שאנחנו שואפים לתת הכשרה מקצועית עניינית לשוק העבודה. אני לא בטוח מה אני מעדיף: מצד אחד, נראה שכדי להיות אזרח פרודוקטיבי בעידן המידע, אנחנו זקוקים לכלים אינטלקטואלים רחבים שלא נזקקנו להם בעבר. מצד שני, יש כאן פטרוניזם שאינו במקומו כלפי האזרח הבוגר שרק רוצה להיות שיננית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה כלים אינטלקטואליים רחבים אנחנו צריכים שלא קיבלנו כבר כחלק מהחיברות [ויקיפדיה] שלנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה שולח אותי לקרוא ערך בויקיפדיה? אתה חושב שאני לא יודע מה זה חיברות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה לא עונה על השאלה? ולמה אתה חושב שאתה היחיד שקורא את התגובות בשרשור הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מזלזל בשאר קוראי השרשור הזה? תשובתי לשאלה: יכולת קריאה ביקורתית של חומרים אקדמיים, בעיקר בתחומים שקשורים למקצוע. קשורה לכך היכולת להתעדכן בתחומים המקצועיים ולפעמים גם לתרום להם. בנוסף, מפגש עם אופק אינטלקטואלי מעבר לדרישות המקצוע המיידיות וכולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי ש"הכשרה מקצועית עניינית לשוק העבודה" כוללת בתוכה את "היכולת להתעדכן בתחומים המקצועיים ולפעמים גם לתרום להם" וכעת כשאין כבר את המונופול הפיסי שהיה פעם לאוניברסיטות על גישה למידע ... בן אדם שלומד משפטים עושה את זה כי הוא רוצה להרוויח הרבה כסף (ו/או לעזור לחלשים והנדכאים) בכל אופן לימוד המשפטים הוא אמצעי למטרה לעומת זאת מי שלומד היסטוריה עושה את זה מכיוון שלימוד ההיסטוריה מעניין אותו הלימוד עצמו הוא המטרה שלו אני לא רואה סיבה להכריח שתי פעילויות כל כך שונות בתפיסה שלהן לחיות תחת קורת גג מינהלתית אחת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שבעולם שבו יותר ויותר אנשים הם עובדי ידע ולא פועלי ייצור, ושהידע בו גדל במהירות רבה, החלוקה הזאת היא גסה מדי. האבחנה שעשית בין לימוד לשמו לבין לימוד למטרה חיצונית נכונה (במידה) למדעי הרוח ואולי למתמטיקה ולמדע בסיסי, שבהם במילא אין הכשרה מקצועית. במדעי החברה ובמדעים השימושיים היא לא עובדת. התיאוריה והיישום הם היבטים של העיסוק במקצוע, ואדם שלומד עבודה סוציאלית אמור להיות מעוניין בעזרה לאנשים בשטח וגם בידע תיאורטי. הכיוון, לדעתי, צריך להיות דווקא יותר פתיחות של האקדמיה לקפיצות בין עבודה מעשית לבין גיבוש תיאורטי. הערה בנוגע ללימודי משפטים. לי דווקא קל לדמיין אדם שהולך ללמוד משפטים כמטרה ולא כאמצעי. אולי הוא מרגיש נוח בתוך מערכת מובנית של כללים (''אהבת החוק''), אולי הוא אוהב את הפלפול הדדוקטיבי (שוב, כל זמן שגבולות הפלפול תחומים). אולי יש עוד דרכים לאהוב את הפעילות האינטלקטואלית שכרוכה בלימוד המשפט, לא הקדשתי לזה מספיק מחשבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות על עצמי אני יכולה להעיד שהלימודים היו מאד מהנים עבורי, ושהחלק של ה"משפטנות" הרבה יותר מעניין אותי ומושך אותי מהחלק של "עריכת הדין". אז למה משפטים ולא, נאמר, מדע המדינה או היסטוריה? כי באופן אישי קצת קשה לי עם התפלפלות שאין תכלית בסופה. רוצה לומר, לכתיבה אקדמית יכולה להיות השפעה וכוח, אבל מדובר בתהליכים איטיים מאד שבד"כ קשה לראות את תוצאות השינוי החברתי שהם מביאים לו. עתירות משמעותיות שלפעמים כתובות ברמת העמקה לא פחותה ממאמר, מניעות, בשאיפה, תהליכים באופן יותר ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא. מכללות נועדו לתת אפשרות ללמוד לאנשים שלא הצליחו להתקבל לאוניברסיטאות, אבל כסף יש להם. אין שום סיבה למה רפואה או רפואת שיניים ילמדו במכללות דווקא, משום שזו הכשרה מקצועית. ומנגד, לא כל הכשרה מקצועית צריכה להיות אקדמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע לגבי עבודה סוציאלית, ראיית חשבון או משפטים - אבל בהנדסה ורפואה יכול להיות שחזית הידע מתקדמת בקצב גבוה מידי בשביל שהפרדה בין ''חוקרים'' ל-''מורים'' תהיה מוצלחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד נקודה: ממש כפי שלא כל אחד מתאים ללמוד בתיכון עיוני, והיה מוטב שהיה מנצל את הזמן לרכישת מקצוע1 - גם לא כל אחד מתאים וצריך ללמוד באוניברסיטה. 1 לדעתי גם מי שמתאים ללמוד בתיכון עיוני, היה כדאי שילמד מקצוע תוך כדי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |