בתשובה ליהונתן אורן, 01/06/11 22:24
מחאת ''ארגוני הנשים'' 572447
איזה צד הוא הממסדי ואיזה הרדיקלי?
מחאת ''ארגוני הנשים'' 572448
הממסדי הוא זה שעומד לצד מערכת המשפט וסומך את ידיו על ההרשעה ועל גזר הדין. הרדיקלי הוא זה שמביע אי אמון במוסדות ובמערכות שנשלטות ע''י אליטה ליברלית. המבקר הרדיקלי יכול לבקר את ההטייה של הממסד לטובת האינטרסים של האליטה, את החשיבה הקונפורמיסטית שמצויה בקרב סוג מסוים של ליברלים, או למצוא נקודת משען אחרת לתקוף ממנה את הממסד הליברלי, כמו צרכי הלאום או ערכים דתיים.

נדמה לי שהזיהוי של הממסד עם השמאל הוא שריד לעבר מפא''יניקי. בניגוד לעבר זה, הממסד היום כולל גם אנשי ימין, מתנחלים ודתיים. סיווג מדויק יותר הוא בין אלה שרואים את עצמם כחלק מהממסד לבין אלו שמתנגדים לו.
מחאת ''ארגוני הנשים'' 572464
אולי ראקציונרי מתאים יותר? האם אין אי האמון נובע לא מביקורת על המימסד והאליטה, אלא מפוליטיקה שמטרותיה האידאולוגיים מאוימות אל ידי הערכים הליברליים של האליטה (כך שהאליטה לא מזוהה אישית או אתנית אלא אידאולוגית).
מחאת ''ארגוני הנשים'' 572465
אני רדיקלי, אתה קיצוני, הוא ריאקציונר.

(כן כן, זה לא אותו דבר)
מחאת ''ארגוני הנשים'' 572466
אני יודע שבזמן האחרון יש נטיה בשיח הציבורי להצמיד "קיצוני" לעמדות שאינן עולות בקנה אחד עם עמדותיך, אבל מה עניין קיצוני לכאן?
מחאת ''ארגוני הנשים'' 572468
יש הטוענים ש''קיצוני'' ו''רדיקלי'' זה אותו דבר.
מחאת ''ארגוני הנשים'' 572469
אז אתה צריך לברר איתם. לצרכינו, הרדיקל והריאקציונר שואפים לשינוי, אך הראשון חותר לשינוי בסיס מהיר ולא נרתע ממהפיכה, בעוד השני מביט לעבר ושואף להחזיר את הסדר הישן.
מחאת ''ארגוני הנשים'' 572470
זה להלכה. למעשה, ''ריאקציונר'' גם הוא כינוי גנאי.
מחאת ''ארגוני הנשים'' 572472
מצטער אם נעלבת. היתכן כי הצטרפת לדיון הלא נכון?
מחאת ''ארגוני הנשים'' 572473
???
מחאת ''ארגוני הנשים'' 572515
אני מורדת, אתה בוגדני, הוא קוויזלינג.
מחאת ''ארגוני הנשים'' 572474
''ראקציונרי'' נראה לי כתיאור בעייתי. הוא יוצא מתוך השקפת עולם לפיה הליברליזם הוא התקדמות, בעוד שהמתנגדים לו נאחזים בעבר. אבל לא חייבים לקבל את ההנחה שהליברליזם, או גרסאותיו הנוכחיות, הן התקדמות, וגם רוב המתנגדים לממסד לא עושים זאת מתוך רצון לחזור לעבר.
מחאת ''ארגוני הנשים'' 572501
ריאקציוני ורדיקלי אינם מושגים חדשים ואני לא רוצה להתווכח איתם כאן אלא לראות אם הם מתאימים לסיטואציה. רדיקליזם שקורא לשינוי איננו חייב להיות ליברלי או פרוגרסיבי. בהחלט יכול להיות שהשינוי יביר מצב רע יותר. אותו הדבר בנוגע לריאקציוני, יכול להיות שהמצ הקודם באמת היה טוב יותר. אבל בעניין קצב, על פני נראה שיש מתאם בין ריאקציוניזם לבין מי שלא מבסוט מגזר הדין. ריאקציוניזם במובן של פעם היה ברור מה זה אונס, פעם היה ברור מהי פריבילגיה של נושא משראה, אבל פעם היה ברור גם מהי המחויבות והאחריות של נושא משרה (או שאולי זו רק האשליה של מי שמביט לאחור). אי האמון במערכות המשפט איננו בהכרח רדיקלי, הוא יכול לנבוע גם מריאקציוניזם כנגד שינויים ליברליים.
מחאת ''ארגוני הנשים'' 572513
ראשית, לא נראה לי שראקציוניזם ורדיקליזם נמצאים על אותו ציר. ראקציוניזם נראה לי מצוי על ציר שבצד השני שלו יש את הפרוגרסיביזם, ורדיקליזם יכול להיות על ציר אחד עם שמרנות ועל ציר אחר עם ממסדיות (כי הממסד לא חייב להיות שמרני, ואתה עדיין יכול להיות רדיקל ביחס אליו).

שנית, אני חושב - וזאת רק הערכה שלי - שבמקרה קצב אף אחד לא תוקף את הפרוגרסיביות של ביהמ''ש. במקרה רמון הייתה פסיקה פרוגרסיבית, אבל במקרה קצב ההאשמה היא אונס פשוט ואין מי שתומך בכך. כך שנראה לי שבמקרה זה, אי האמון במערכת המשפט הוא נגזרת של אי האמון הכללי בממסד.
מחאת ''ארגוני הנשים'' 572547
הגדרות מדויקות לא כל כך משנות, אבל אני חושב שיש מכנה משותף לראקציוניזם ולרדיקליזם והוא עצם החתירה לשינוי. נראה לי שאפשר להסתכל על פרוגרסיביזם, ליברליזם או קונסרבטיזם כאל התוכן של השינוי. כך שיש אלמנט של פעולה - שינוי, אלמנט של מהות השינוי, וגם אלמנט של ציר הזמן, כפי שכתבתי קודם, שמהווה את הבדל העיקרי בין ריאקציה לרדיקליות. הראשונה פונה לסמכות העבר והשניה רוצה "לפרק" אותה.

בעניין קצב, צריך לדעתי להרחיב את היריעה. ההתנגדות לפסיקה ולתהליך איננה אלא ביטוי נוסף לתפיסת עולם רחבה יותר המתבטאת כביכול בהתנגדות לממסד, אך שבמהותה היא אולי משהו כמו כמיה למציאות ברורה יותר, כאוטית פחות, וכן, יש בה גם אלמנטים קשים של קיטוב חברתי. נדבר.
מחאת ''ארגוני הנשים'' 572900
אין מי שתומך במה?
מחאת ''ארגוני הנשים'' 572903
באונס במובן הפשוט והמסורתי של המושג.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים