בתשובה לרון בן-יעקב, 10/06/11 20:35
מיהו החופר בטקסט 573055
ממרחק הזמן המניירות נעשות בולטות יותר, זה נכון, עם זאת זו שאלה של טעם ואני בספק גדול אם אי פעם הייתי אוהבת את הסגנון של סינטרה והשאר מהרשימה. בעצם סינטרה הוא 40s, כי קרונינג כאופנה השלטת היה כבר מיושנת בשנות ה-‏50, שנות ראשית הרוק אנד א רול!.

לא הכרתי את הארי קוניק, תודה על ההכרות, הוא לא קרונר, רחוק מזה, מה שכן הוא עצמו קצת קמפי...

נראה לי שאתה מגדיר את סינטרה כסווינג, אולי יש לו כמה שירי סווינג שאינני זוכרת כרגע אבל זה לא הקו האופייני שלו, זה לא מה שעולה במחשבה כאומרים סינטרה, ובכל מקרה מה שעושה זמר לקרונר הוא סגנון השירה המתקתק ולא השיר עצמו.
מיהו החופר בטקסט 573061
סינטרה שר שירי קרונינג לתוך שנות ה-‏70 ואחרי. שנות ה-‏50 היו תור תקופת הזהב שלו כששיתף פעולה עם מי שלמעשה בנה והגדיר את הסגנון של סינטרה, המעבד נלסון רידל ואחריו עם המעבד בילי מאי. שירה עם סווינג הוא החותם של סינטרה, אבל את אולי מתבלבלת עם סווינג ג'אז, שבשנות ה-‏90 החיו מחדש בריאן זטסר או סקווירל נאט זיפרס.
מיהו החופר בטקסט 573072
אתה ללא ספק אוהב את הז'אנר ובקיא בו.
אמת, סווינג בשבילי הוא המוסיקה העליזה והסוחפת הנקראת סווינג ג'אז.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים