בתשובה לג'וד, 18/06/11 20:03
אחד יחיד ומיוחד על אמת 573623
אני מכיר את ההסבר שאת קוראת לו ההסבר התזוויגי לגבי התפתחות זנב הטווס. זו ההיפותזה הידועה של _פישר_ שניסתה להסביר את זנב הטווס עשרות שנים לפני שניסתה לעשות זאת ההיפותזה של ההכבדה.

הייתה חוסר שביעות מההיפותזה של פישר משום שהיא לא שיכנעה במקרה הטווס. ההיפותזה של פישר משכנעת התפתחות סימנים מיגדריים המבדילים בין זכר לנקבה עד להתפתחות "מוגזמת במקצת" של סימנים מיגדריים אצל זכר או אצל נקבה, ההיפותזה של פישר אינה משכנעת כאשר ההתפתחות של סימנים מיגדריים מוגזמת מאוד, עד כדי פגיעה בשרידות של הפרט. היפותזת ההכבדה מנסה להסביר מדוע הפגיעה בשרידות הפרט מוצדקת (ההצדקה: פרט ששורד למרות ההכבדה הוא זה שיש לו כושר שרידות מעולה הגובר על ההכבדה).

טענתי היא שההגזמה בזנב הטווס לא התפתחה בגלל ברירה טבעית אלא לאחר הביות שלו והפיכתו לחיית מחמד.

הביות של הטווס לא נעשה כנראה רק כדי להפוך אותו לחיית מחמד.
ביות של בעל חיים תוקפני (כמו הטווס) זה תהליך קשה ובדרך כלל הוא נעשה למטרות פרקטיות (רק לאחר שהביות הושלם אפשר להוסיף לו את הביות לצורך חיית מחמד). הטווס מביא תועלת לבעלי חוות חקלאיות (צמחים) בדרכים שונות.

ראשית. הטווס הוא חיה קרניבורית שנוהגת לצוד חיות קטנות כדי לאכול אותן. היא צדה חרקים, לטאות, נחשים קטנים, לטאות (אולי גם עכברים ועקרבים). מהבחינה הזו היא מסייעת לחוות שמגדלות צמחים שונים, כי היא מסלקת מזיקים לצמחים ומסלקת בעלי חיים שמציקים לאנשים שמטפלים בצמחיה זו.

שנית. הטווס מתנהג בדומה לכלב שמירה מבחינה טריטוריאלית. כאשר מישהו זר או חשוד חודר לטריטוריה של הטווס הוא מתנפל עליו בצרחות אימים עד שהפולש מסתלק. זה מקל גם על סידורי שמירה על חוות שמגדלות צמחים, הצרחות יכולות להזעיק את השומרים.

הערה: טווסים אינם מתאימים כנראה לשמירה על עדרי בעלי חיים (כמו שעושים כלבים) כי הם לא רגועים ועלולים להפחיד בצרחות שלהם את בעלי החיים עליהם הם שומרים.

הערה: מבחינת אספקת המזון נוח יותר להחזיק טווסים בחוות, לא צריך לספק להם מזון כי באיזור של גידולים חקלאיים הם מוצאים מזון בכוחות עצמם.
אחד יחיד ומיוחד על אמת 573633
יש מי שחולק על זה:
(סביב 50 שניות מההתחלה)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים