בתשובה לצפריר כהן, 03/07/11 0:50
פטנט לגלילת תוכן באמצעות מסכי מגע?! 574438
אין לי מידע להוסיף מעבר למה שכתבתי. אני לא יודע מתי ועל ידי מי הוצא הפטנט. לגבי חדשנותו של הרעיון - סביר להניח שאף אחד לא עשה שימוש מסחרי ברעיון, אחרת ניתן היה לפסול את הפטנט. אבל מעבר לשאלה החוקית - האם זה נראה הוגן שמי שהוציא על כך פטנט יוכל ליהנות מבלעדיות למשך זמן רב כל כך? בלינק שנתת כתוב שגם הרעיון לקנייה בקליק אחד היה חדשני, משום שבעולם הפיזי אתה נדרש לבצע שתי פעולות (לקיחת מוצר מהמדף אל עגלת הקניות, ולאחר מכן תשלום בקופה) ובעולם הוירטואלי אין סיבה שלא לבצע את שתיהן ביחד. התחושה שלי היא שההגנה שפטנט נותן על רעיונות "ביצת קולומבוס" כאלו (כלומר שנוגעים לשינוי קונספציה) היא חזקה מדי. אני מסוגל לחשוב על דוגמאות למכביר של דברים חדשניים מסוג זה שלדעתי נכנסו לחיינו במהלך 20 השנים האחרונות (למשל שימוש באינדנטציה בתגובות סטייל האייל, משחקים\שעון מעורר וכו' בטלפון הנייד, תיקון שגיאות אוטומטי במעבד תמלילים - וכמובן גלילת המסך שממנה החל הדיון), ואני תוהה האם הייתי רוצה שעד היום יהיה לחברה אחת מונופול על הרעיונות האלו (או, לחליפין, עד כמה זה יעכב את התפתחותם של רעיונות חדשים אם הפטנט על רעיונות כאלו יהיה מוגבל יותר). זאת לעומת רעיונות שדרוש הרבה זמן ומאמץ כדי לפתח, אך מעט מאד כדי להעתיק - למשל הצפנת המפתח הציבורי של RSA - ושם ברור שההגנה מאפשרת לחברות להחזיק מחלקות מו"פ שלמות בידיעה שהן ולא חברות אחרות ייהנו מהפירות.
פטנט לגלילת תוכן באמצעות מסכי מגע?! 574445
צריך לזכור שהפטנט על RSA עודד את ממשלת ארצות הברית ליצור תקן מתחרה שבו אין בעיות פטנטים: Digital Signature Algorithm [Wikipedia].
פטנט לגלילת תוכן באמצעות מסכי מגע?! 574565
הטענה שלך גוררת את השאלה: האם הברקת "מצאתי!" או "נפל לי תפוח על הראש" שווה פחות או אינה ראויה כלל מבחינה פטנטית, לעומת חידוש "יגענו ומצאנו".
כמובן שהצד הכלכלי של העניין משמעותי מאוד (כפי שמסביר המשפט האחרון שלך) אבל אני מתייחסת לשאלה התיאורטית. ממנה נגזרות גם הנחה סמויה לגבי תהליכי חשיבה: אם זה לא דורש מאמץ, זיעה ושנות אדם בפיתוח, זה נחשב פחות.
פטנט לגלילת תוכן באמצעות מסכי מגע?! 576197
אני מסכים איתך שההבחנה לא צריכה להיות בין הברקה לעבודה קשה. ההבחנה (ההיפותטית) צריכה להיות בין פטנט שבאמת מקדם את הכלל לבין רעיון שאתה במקרה הראשון שהעביר למשרד הפטנטים. הרעיון של רכישה בקליק אחד הוא דוגמה טובה: הוא דורש אמנם חשיבה מחוץ לקופסה, אבל אם לא היה נרשם עליו פטנט - מישהו אחר היה חושב עליו, וכנראה זמן קצר מאד לאחר הפטנט (אולי אפילו לפני הפטנט - אחד המאפיינים של פטנטים מסוג זה הוא שייתכן מאד שמישהו חשב עליהם ולא העלה על דעתו שניתן לפטנט אותם). סימפטום נוסף של פטנטים כאלה - קל להפר אותם מבלי לדעת על כך. כנגד כל מוצר מצליח שיוצא לשוק יש עשרות טענות על פטנטים שהוא לכאורה מפר. הפרה שלא ביודעין נחשבת פחות חמורה מהפרה ביודעין (הקנס נמוך משמעותית), כלומר המחוקק (האמריקאי) נתן את דעתו על כך, אבל עצם העובדה שניתן להפר כל כך הרבה פטנטים מבלי לדעת על קיומם (או לפחות על קיום רובם) מראה שאין ערך אמיתי לפטנט, מלבד כנשק.

לסיכום, אני משנה את האבחנה למשהו פחות פרקטי אבל יותר נכון - פטנט שאינו מביא ערך אמיתי, קרי הוא מומצא מחדש באופן בלתי תלוי ע"י אחרים כל הזמן, אינו ראוי להיות פטנט. זה נכון שלרוב ייכנסו לקטגוריה זו "הברקות", אבל ישנן גם הברקות שבהחלט לא נכנסות לקטגוריה הזו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים