 |
אני רואה את הדברים בצורה אחרת. אולמרט שרף את האשראי הבינ"ל חסר התקדים שהעניק לו שרון בשתי מלחמות גרנדיוזיות ולא חכמות. חסן נסראללה אמר בשעתו שאולמרט הוא ראש הממשלה הישראלי הכי מטומטם שהוא מכיר. דוד גרוסמן הטיח באולמרט מכיכר רבין- שהוא לא חשב אפילו לא דקה אחת לפני שיצא למלחמה בלבנון. עם שתי האמירות אני מסכים. אריאל שרון, שר הביטחון, ראש הממשלה או המדינאי לצורך העניין היחיד מאז בן גוריון שכיוון את המלחמה למטרות מדיניות. מלחמת לבנון הסתבכה, זה נכון, אולי יד הגורל שהתנקשה בבאשיר ג'ומאייל שיחקה בדבר וטרפה את הקלפים, ואולי היומרה לשחק בפוליטיקה של לבנון ולהפוך אותה לבת ברית, דבר שהיה משנה את פני המזרח התיכון, באמצעות המלחמה, הייתה יומרה גדולה מדי. אבל לפחות הייתה למלחמה מטרה ראויה. שרון ידע לחשוב בגדול. על הדם שנשפך כאן בימי האינתיפאדה השנייה יש שיאשימו את שרון, על הפרובוקציה כביכול, ואילו אני נוטה לחשוב שהקריסה המדינית של ברק בתהליך השלום עודדה את הפלסטינים ליזום מהלך אלים במטרה להביא אותה חזרה על ארבע לאותו משא ומתן ולהוציא ממנה בלשונו של בן עמי- עוד קוועטש. אני לא מאשים את שרון אלא את ברק. לא רק ששרון דיכא את האלימות הפלסטינית, הוא קלע את הפלסטינים למיצר מדיני והשיג תשואות לישראל. הראיה מופיעה בדבריו של אבו מאזן ולפיהם- האינתיפאדה השנייה היא אסונם של הפלסטינים.
אולמרט לעומת זאת הרגיש את הכוח. את האפשרויות הצבאיות בצד האשראי הבינ"ל וחש ביוהרה. הוא יצא למלחמה בלבנון בלי לחשוב מה הוא מנסה להשיג. לאחרונה שמעתי כי הוא גם לא טרח להתייעץ עם האמריקאים, כלומר לחשוב במונחים של ראייה אסטרטגית רחבה יותר. נאדה. לזכותו ייאמר שלפחות הוא זיהה שנוצרה כאן הזדמנות, אבל מה הוא עשה איתה? אולמרט באמת השיג רק דם. שידוד המערכות הצבאי בעקבות הכישלון היא אולי התועלת העיקרית. למרות השקט אני לא חושב שהושג שיפור בכושר ההרתעה, ואם יש הרתעה, אז היא לא פוסחת ישראל. ישראל היא שנרתעת. כל הארסנל הצבאי של חזבאללה -חודש ואף הוכפל. החלטת מועצת הביטחון שעליה אומרת לבני כי היא ניצחון מדיני.. טוב. היא באמת מומחית בהסכמי מדף. מתייקת אותם בקלסר בבית, להראות לילדים. על השבויים אין מה לדבר, השבויים היו רק העילה למלחמה. הקאזוס בלי.
המלחמה בעזה, שהתנהלה יפה במישור הצבאי, גם כן לא הניבה תועלת מדינית, והביאה לכל מסך טלוויזיה בעולם תמונות של מסוקי קרב ישראלים ממטירים עשן לבן, וכנראה שקיים קשר בין זה לבין מסע הדה לגיטימציה של ישראל בעולם. וזה חבל כי בימיו של שרון, הלגיטימציה של ישראל הייתה בשיא. לא הושגה שליטה בציר פילדלפי. לא הופל משטר חמאס. הארסנל הצבאי של חמאס הולך ומצטבר, ושוב נשאלת השאלה- מה הוא ניסה להשיג? לו לפחות היה מתנה את הנסיגה בשחרור שליט, אבל שוב, שליט היה רק הקאזוס בלי. לא יוצאים למלחמה כדי לפדות שבויים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש