בתשובה לאלכסנדר מאן, 20/02/02 4:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לשאלתך הראשונה - לא במצב הנוכחי. אני מעדיף שהשינוי יגיע מבפנים, מעלייתם של גורמים תומכי דמוקרטיזציה ברשות, וכאן אני שותף לדעתו של האי-הפראי - עזיבה חד צדדית של שטחי הרשות הפלסטינית תנציח את הדיקטטורה הקיימת , שמעדיפה אוכלוסיית פליטים נבערת ושלטון צבאי מושחת כדי לקדם אינטרסים מסויימים במזרח התיכון. להערכתי, גם אם יוזרמו נהרות של כסף ומשאבים לשטחי הרשות, הם לא יגיעו לידיים הנכונות ולא ישמשו להטבת תנאי האוכלוסייה. מה שנקבל היא עוד מדינה בתבנית הרפובליקות המהפכניות הערביות שמסביבנו. כלומר, כמו שכבר כתבתי לא אחת, הפתרון המוצע (גדר) הינו בבחינת טיפול בסימפטום, אך לא בבעיה. בניגוד לדב אנשלוביץ למשל, אני סבור שיש בקרב הפלסטינים גורמים המעוניינים בפיתרון שכזה, והם אולי אף דנים בו בחדרי חדרים, אך השיח הציבורי הפלסטיני מקשה על הצפתו אל פני השטח, למרות שאנחנו זוכים לאמירות בסגנון זה שאני נוהג לצטט מדי פעם. אפשר בנקודה זו להזכיר את דבריו של ג'ורג' חבש, שנאמרו כבר לפני שני עשורים: "לא ניתן לשחרר את פלסטין בלי לשחרר את האדם הערבי מעול המשטרים הריאקציונרים השולטים בו." אגב, הטיעון שהבאת ("שגם לפלסטינאים יהיה משהו חשוב לאבד, קרי את חירותם ושלומם?") קרס, לדעתי לפחות, בסירוב לקבל את ההצעה בקמפ-דיויד. ליתר דיוק, לא הטיעון קרס אלא החלטתו של ערפאת לסרב לאותה הצעה, שטובה ממנה לא יקבל אף מנהיג פלסטיני בשנים הקרובות להערכתי. כמובן שלשיטתי הסירוב היה מודע ונבע מאותן סיבות שציינתי בתחילת תגובתי - העדפתו של זה מדינה ענייה ומסוכסכת עם שכניה על פני מדינת רווחה החיה בשלום עם שכניה. אשר לסוגיית התרבות, כאן אני חולק במעט על ידינו רבינוביץ'. כתבתי לא אחת שהפיתרון שאני רואה (בסופו של תהליך) הוא קונפדרציה ישראלית-ירדנית-פלסטינית שתיצור מבנה ותלות שקשה יהיה לפרקם (אגב, זו לא המצאה שלי, הדברים כבר הופיעו כאחת האפשרויות במסגרת "תוכנית אלון" כבר ביולי-אוגוסט 1967). כמובן שהדבר יבוא גם על חשבון אופייה של מדינת ישראל, והדבר יהיה לצנינים בעיני לא מעט מתושביה. אבל אני חושב ש*זהו* המחיר האמיתי שעל מדינת ישראל לשלם אם ברצונה להשתלב במזרח התיכון - עד שלא ילמדו ערבית כמקצוע חובה בבתי הספר בישראל ותוטמע ההבנה שהפתרון נמצא איפושהו שם באמצע, ועלינו, כנטע זר בסביבה המזרח-תיכונית, להתערות במרחב השמי. זה לא אומר שמחר צריך להתחיל לקצוץ ידיהם של גנבים אבל זה אומר שעלינו להחשף לתרבות הערבית ולהפסיק את הזלזול האוטומטי (ע"ע "חשבתי שטול-כרם כבשה אותנו" של יוסף לפיד) בה. ברמה הישראלית-פלסטינית עלינו מוטלת המשימה (כיוון שאף אחד אחר לא יעשה את זה, פרט לנו) לדאוג לשיקום הפליטים, לעודד בניה לגובה ולא בניה צמודת-קרקע, לדאוג לבניית תשתיות, לעודד הקמת מפעלים בשטחים, לדאוג לחינוך (עם השפעה מסויימת על התכנים, ככל שניתן, אך לא בקיצוניות שאליה שואף יובל). ברור לי שסיוע שכזה יבוא על חשבון המשק הישראלי (למרות שניתן לשלב בו גורמים ישראליים לא מעטים) אבל לדעתי הוא בבחינת "השקעה לעתיד". אגב, במסגרת אותה קונפדרציה שהזכרתי, איני שולל שינויי גבול רדיקליים הרבה יותר בהסכמה בין שלוש הישויות, כך שכל יישות תוכל עדיין לשמר באופן חלקי את אופייה היחודי. אשר לסוגיית ההתנחלויות. עדיין לא הצלחתי להבין את הסיסמה "ההתנחלויות הן מכשול לשלום". להבנתי, בעת שלום אדם יכול לגור היכן שהוא חפץ. מי שלא רוצה אותי כשכנו בעת שלום, איזו ערבות יש לי שהוא בכלל ירצה בשלום איתי? אני גם שב וחוזר על טיעון הסימטריה - היה ויפונו התנחלויות לא ירחק היום וידרשו אחרים גם את פינויים של ערביי ישראל. ולשאלתך האחרונה, אני שב ומפנה לאי-הפראי - אני מאמין שדמוקרטיזציה (שיש לא מעטים בקרב הפלסטינים שנחשפו אליה בגלל הכיבוש הישראלי, טעמו ממנה, ולא יוותרו עליה בקלות) היא מפתח חשוב להבטחת השלום במזרח התיכון. באירופה יקירתך, זה עבד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דבר ראשון הרשה נא לי לברכך בכך שרשמת במדוייק ובבהירות את אשר אתה חושב לנכון. אם אינני טועה הרי שזו הפעם הראשונה שאתה בוחר להשמיע את דעתך הברורה בנדון, ולא להסתפק בישיבה על הגדר, ועל כך אני מודה לך. דבר שני שאני חפץ ללבן בתגובה זו הוא עיקרון המציאות והבנתו לשיטתי; במסגרת זו אני חוזר וטוען שכל נסיון יישום חיצוני של רעיונותיך אלו עלול לדרדר את האיזור למלחמה קשה ביותר, אשר ממנה יבוא הפיתרון הכפוי בלבד. מבחינה זו אני בהחלט חושב שתוכניתך זו אינה ניתנת לכל ביצוע, היות ואתה זקוק לפחות לשניים (אם לא לשלושה) במסגרת טאנגו טרילאטרלי זה, אשר יחייב סילוק הנהגת הרש"פ הנוכחית, עימות מתמשך עם מאות ואלפי מוסלמים דתיים קיצוניים, הקמת משטר דמוקרטי משת"פי לשיטת פלסטינאים רבים, לחיסול פרבילגיות המתנחלים בשטחים ועוד ועוד. רשימה ארוכה למדי. במילים אחרות: התנאי המוקדם לביצוע רעיונותיך אלו הינו מלחמה כנגד הרש"פ, לשם סילוק מנהיגיה הנוכחיים. אני, אישית, ממשיך להעדיף ולבכר נסיגה חד צדדית מתוכניות פדגוגיות רוויות רצון טוב עבור אלה אשר אינם מעוניינים בהן. שלך אלכסנדר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח. גם מותו של ערפאת (בדרכים טבעיות) יכול להוביל לשינוי מגמה ברש''פ, שלא לדבר על מלחמת אזרחים (בעידודה של ישראל), או אפילו עליית כוחם של ר'גוב ואחרים. לדעתי, המצב אינו בינארי כפי שאתה מתאר. להבנתי, גם בתוך הנהגת הרשות הנוכחית רבים חילוקי הדעות מעבר למה שנגלה לציבור, כמו בכל הנהגה פוליטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מותו של עראפת בדרכים טבעיות יפתח תיבת פאנדורה גדולה במחנה הפלסטינאים, אשר ממנה עלולה ישראל לסבול קשות. ימים יגידו. אינני יורד לסוף דעתך ברעיון מלחמת האזרחים [הפלסטינאית] בעידודה של ישראל. האם קראתי נכון? כיצד - ולו רק כתרגיל סימולאטיבי למתחילים - תוכל ישראל לבחוש את הקדירה ולהגיע לכאורה למצב 'אידיאלי' 1 שכזה? ובכלל, האם אינך חושב שמלחמת אזרחים פלסטינאית תגלוש בתגובותיה ביתר שאת אל עברו הישראלי של הקו הירוק? שלך אלכסנדר 1 מזכיר במידה מסויימת שיטות עבודה של מימשל ארה"ב בדרום אמריקה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, יתכן שהיא תגלוש בחלק מהזמן לעברו הישראלי של הקו הירוק. לא הבטחתי לאף אחד גן של שושנים. מי שמציע ''פתרונות קסם'' שבהם אף-אחד לא יפגע מוליך שולל את שומעיו. בכל מקרה, התערבות ממשלות ישראל בעסקיהם של אחרים אינה דבר חדש, ראה דרום לבנון בשנות השבעים, קידום כוחות ישראליים לעבר גבול ירדן-סוריה בעת מלחמת ירדן-סוריה, וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, ממשלת ישראל בחרה להתערב בכמה וכמה סיכסוכים בעבר הרחוק והקרוב כאחד. מבחינה מסויימת זו היא גם זכותה הטבעית: למדינת ישראל, כמו לכל גוף ואירגון מעצם טבעו, אוחזת באינטרסים מסויימים אותם היא רוצה לקדם. כלל זה אינו פועל יותר במתכונתו העכשווית; ממשלת ישראל אינה מצליחה להגדיר אינטרס ישראלי איזורי משותף, ודומה כי אף החברה הישראלית אינה מוצאת את ידיה ורגליה בשלל ההתפתחויות האחרונות, המאיימות לטרוף את האיזור אל תוך מלחמת התשה זוחלת. זו הסיבה שבמצב עניינים זה יכולה ממשלת ישראל לנסות ולפעול לבדה ועל פי שיקול דעת בלעדי לפה או לשם - ובכך אני מסכים לחלוטין לדעתו של יובל רבינוביץ, אשר גם הוא מבכר ודורש פעולת יוזמה ישראלית, ראשונית ובלבדית, למען נסיון שינוי כללי המשחק הכפויים במצב הנוכחי. ההבדל הטמון בדיעותיו של יובל רבינוביץ לדעותיי מתבטא בכך שהוא מעוניין בכיבוש ושליטה מחודשת [למען הכתבת שיטה דמוקרטית בשטחי האוטונומיה], בעוד שאני דורש נסיגה ישראלית והקמת גבול ברור [למען הצלת הדמוקרטיה הישראלית]. שלך אלכסנדר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התוכל להסביר כיצד תציל הנסיגה את הדמוקרטיה הישראלית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסיגת ישראל משטחים אלו תמנע את הפיכתה המואצת למדינת ביטחון צה"לית ומשטרתית, וכן תמנע קרע בלתי נמנע בקרב תושביה בתחומו של הקו הירוק, אשר הולכים ונחלקים בדעותיהם באשר לעתיד שטחים אלו. מובן מאליו כי ניתן לגרוס שהמשך הסטטוס קוו והחזקת שטחים אלו הוא הערובה הטובה ביותר למניעת זעזוע קשה בקונצנזוס הישראלי, אך דווקא מצב זה עתיד לשיטתי לחולל את הקרע העמוק ביותר, אשר עשוי להציב ולהחיל שורת חוקי חירום קיימים, אשר עלולים לבטל בהדרגה את אושיות הדמוקרטיה הישראלית. שים לב כי גם ד"ר רבינוביץ וגם אנוכי גורסים , איש לפי שיטתו, כי שטחים אלו אינם רצויים למדינת ישראל. הוויכוח המהותי בינינו מתמקד בנקודת הזמן והעיתוי לסגת משטחים אלו; בעוד שד"ר רבינוביץ מעוניין לבצע זאת לאחר תהליך דמוקרטיזציה - אשר יחייב השמדת הרש"פ וכיבוש שטחים אלו מחדש - הרי שאני גורס כי על ישראל לסגת כאן ועכשיו, ובאופן מיידי, אך לא לפני הקמתו של גבול הרמטי ובלתי חדיר לאורך תוואי קווי 67. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שמוטיבים לא בשלים ונטייה לפתרונות אינסטנט, כמו גם תזזיות המתחלפת לבקרים בקרב חלקים בציבור הישראלי הולכים ונמוגים. נכון, גם קפיצות פזיזות ותצהירים הגובלים באנרכיית-פרע עדיין קיימים פה ושם. אך אין זה מצב טלטלה אנומי המהווה איום על תפקוד מערכות מדיניות וחברתיות חיוניות בדומה לשנת 68 בצרפת למשל, כאשר דה גול נועד עם ראשי הצבא ושקל הפעלת חוקי חירום. המגמה הכוללת היא לקראת גישה בוגרת יותר, נוטלת אחריות יותר, תוך הבחנה בין המצוי לבין משאלות לב. יש לשים לב: השיר הפופולרי ביותר במדינה הינו "לא קלה היא לא קלה הדרך" המשקף נכונות מושכלת למאמצי עשייה בעלי עומק, ונכונות נמשכת בזמן לעצב את דרכנו, במקום להגרר על ידי הנסיבות ולזגזג רדודות תוך תגובתיות-יתר קצרת רוח. אין לזלזל בשירים מסוימים, שבטאו הדינמיקה של רוח התקופה והוו מנוע לתנופה פרוגרסיבית סוחפת המונים, כמו המרסייז למשל ורבים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הגיע הזמן שגם אתה תציע מעל גבי אתר זה את רעיונך האולטימטיבי לפיתרון הסיכסוך במזה"ת, ולהשגת שקט ויציבות. אני מציע לתת לתיאוריה שכזו את השם "חזיון מיכאל". מה דעתך? אולי עדיף על "קונצפטציית שרון"... שלך בברכה אלכסנדר מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חן חן לך, אלכסנדר היקר, פתרון אולטימטיבי - אינני יודע. אולי משהו בבחינת פלטפורמה המשלבת ומשמרת יסודות מרכזיים בכוונים נבדלים שהתגבשו בהסטוריה של האיזור, תוך תנופה קדימה. ןלכן, מסגרת אינטגרטיבית לשלום בונה. Urbis Sancta - a frame for peace in the Middle East
http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=674&rep=33... http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=674&rep=33... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה נתקלתי בתגובה זו. עכשיו נוכל לראות מה באמת יקרה לאחר מות ערפאת. ימים יגידו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הטיעון שהבאת ("שגם לפלסטינאים יהיה משהו חשוב לאבד, קרי את חירותם ושלומם?") קרס, לדעתי לפחות, בסירוב לקבל את ההצעה בקמפ-דיויד. ליתר דיוק, לא הטיעון קרס אלא החלטתו של ערפאת לסרב לאותה הצעה, שטובה ממנה לא יקבל אף מנהיג פלסטיני בשנים הקרובות להערכתי" - אנו אוהבים לומר שהפלסטינים לא מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות. בינתיים, ההפך הוא הנכון: בכל פעם שהם "מחמיצים הזדמנות", באה הזדמנות טובה יותר. ההבדל נובע מכך שאנחנו חברה מערבית שאינה דוחה סיפוקים, שערך חיי האדם שלה גבוה יותר, ומוכנה להקריב יותר בתחומים מסוימים כדי להגן עליהם, ואילו הם, סבלנותם (קרי: יכולתם לספוג אבדות רבות) משתלמת. יתכן שערפאת עשה את החישוב הבא: "היהודים הרי לא שינו את אופיים; אחרי גל ההסלמה הזה הם יחזרו לשולחן הדיונים ויסכימו גם ל 100% מקווי 67' ופתרון פשרה מסוים בנושא הפליטים. אין סיבה שהשיטה הישנה לא תצלח, גם אם לא בשנים הקרובות. מה שהיה הוא שיהיה, ויש זמן..." "העדפתו של זה מדינה ענייה ומסוכסכת עם שכניה על פני מדינת רווחה החיה בשלום עם שכניה" - למה? יש הוכחות? האם שיטתי לא מסבירה יותר טוב את מהלך העניינים (אפשרות סבירה אחרת היא שערפאת לא היה יכול להגיע לפשרה הזו, כי הוא היה נתפס כבוגד/משת"פ/מתקפל, והערך העליון שלו הוא להימנע ממלחמת אזרחים בעמו)? אני ראשון התומכים בקולוניאליזם התרבותי, אולם אמצעי הכפייה שלו יזיק למאמץ ולא יפתור אותו, לדעתי. השיטה הראויה היא להפיץ את תרבות המערב בדרך הקלאסית שעובדת אט-אט בעולם, מֶמִים המופצים עם המקדונלד, הטלוויזיה והקולנוע האמריקאיים, מכונת הגלובליזם האדירה. החיסרון היחיד בשיטה, הוא שהיא איטית להחריד. אבל אולי אין פתרון אחר, האסלאם יתנגד בכל כוחו לתרבות המערבית, אבל אם התפשטותה של זו תהיה בלתי נמנעת (אינטרנט, לוויין ושאר אמצעי תקשורת) ופחות מורגשת, אולי ייטב. בכל זאת, מתחת לרעלה לובשות כבר כעת נשות סעודיה האליטיסטית ג'ינס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעלה לובשים על הפנים. אני מקווה שנשות סעודיה לא לובשות ג'ינס על פניהן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כן, נכון... איך קוראים לחלוק הלא-מחמיא שנשות האסלאם לובשות? מישהו מהקוראים יודע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל האפגניות זו הייתה ה"בורקה" (BURKA) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בורק-בורק-בורק! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל האיראניות זה הצ'אדור | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם ההתנחלויות היא העובדה שתושביהם הם אזרחי ישראל שיושבים בשטחים מחוץ לשטח מדינת ישראל, ועדיין מקבלים את כל הזכויות (כולל הגנה ותשתיות) מהמדינה. בזמן שערבי תושב השטחים, לא יכול לעבור לגור במדינת ישראל (לא לדבר על קבלת זכויות מפליסטין, שעדיין לא קיימת, וגם שתהיה קיימת). אם ולאחר שתוקם הקונפדרציה שלך, יוכלו אזרחי ישראל לעבור לגור בשטחים (ותושבי השטחים יוכלו לעבור לגור בישראל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי - זה חלק מהמחיר שתצטרך מדינת ישראל לשלם במסגרת פיתרון הסכסוך. עכשיו נפנף את זה מול כל הגזענים בתחפושת במחנה המתקרא ''שמאל''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה חלק מהמחיר? ומי הם ה"הגזענים בתחפושת", ומה עושה אותם גזענים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים יצטרכו להתרגל לזה שהשכן שלהם יכול להיות ערבי, ולא, הוא לא יאנוס להם את הבנות או יחכה להם עם סכין מאחורי הגב וגם התרבות שלו לא תהיה זהה לשלהם. שמעתי רבים מהמחנה המתקרא ''שמאל'' שהסבירו שבסופו של דבר הם שונאים ערבים ומה שחשוב להם זה שלא יהיו ערבים בסביבתם. לשם כך הם מעוניינים בהיפרדות מוחלטת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה שיש בשמאל (או בימין) אנשים שלא תומכים בהשתלבות, (אם נשתמש במושגים האהובים עליך) לא עושה אותם לגזענים. ''אנשים יצטרכו להתרגל...'' רק במידה ותהיה השתלבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, וזה גם לא מה שאמרתי. אני דיברתי על קבוצה *מסויימת* במחנה המתקרא "שמאל" שתחת ציביון הומניסטי מסתירה דעות גזעניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך היא "מסתירה" את הדעות, ועל איזה קבוצה דיברת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבוצה - מבחר אנשים עימם שוחחתי, מתוך הנחה שהם מדגם מייצג בצורה סבירה. מסתירה - אומרים כלפי חוץ משהו אחד, כשמדברים איתם לעומק מגלים משהו אחר. לא אתן דוגמאות מפאת פרטיותם של אנשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסקה 1+2 : פשוט להתמוגג (חוץ מהעניין עם ג'ור'ג חבש). פסקה 3: איך אתה מציע להביא את ישראל לעמדה בה היא מסוגלת לבצע כל מה שהיצעת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, אני לא איש של מעשים. אני גם מאמין שבמסגרת המאבק הפוליטי הפנים-ישראלי זה כנראה לא ניתן להשגה וכל תוצאה שנראה תהיה יציר-כלאיים של מגמות מנוגדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למול הקונפדרציה ישראלית-ירדנית-פלסטינית ישנו הפתרון הנושן של שרון ושל חלקים נרחבים בימין: פתרון ישראלי-ירדני. הפלסטינים ימצאו את שאיפתם הלאומית בירדן (ההשאמית או הפוסט השאמית) והסכסוך אם הפלסטינאים יפתר כסכסוך גבול עם ירדן. בנתונים הקימים היום נדמה לי שהקונפדרציה ישראלית-ירדנית-פלסטינית משמעה שינוי מוקדי הכוח בממלכה הירדנית.חוסין, ובנו כממשיך דרכו, שזיהו את הסכנה חברו לישראל עוד בתחילת שנות השבעים וקיבלו ואולי אפילו עודדו את השלטון דה פאקטו של ישראל בשטחים. ואשר לסוגית ההתנחלויות הבעיה היא לא בהן אלא באידיאולוגיה או התאולוגיה העומדת מאחוריהם .כל עוד רעיון ארץ ישראל השלמה כלומר שליטה יהודית מוחלטת על השטח היא אקסיומה בכל משא ומתן עתידי אין שום סיכוי שכל גורם פלסטיני יקבל את הנחות היסוד הישראליות שלא בדרך אלימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהפתרון של שרון הנו "מול" רעיון הקונפדרציה אלא וריאציה על הרעיון הנ"ל. היתרון אגב, באידאולוגיה/תאולוגיה של ההתנחלויות (הדתיות, לא החילוניות) הוא שהיושבים בהן יעדיפו את ארץ ישראל על מדינת ישראל, ולכן יבכרו להשאר בשטח גם תחת שלטון שאינו ישראלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנ''ל יבכרו להשאר בשטח תחת גם שלטון זר, מה שיגרור מדיניות גבולות פתוחה (כיוון שלא סביר שתאלץ להחתים את דרכונך כדי לבקר את בן דודך המתנחל למשל), שהיא מתכון לשלום במודל האירופי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המודל הארופאי לשלום שונה מבחינה כרונולוגית. סדר הדברים היה כדלקמן: 1. מלה"ע II שהוכרעה *ללא תנאי*, ולאחר פגיעה אנושה באוכלוסיה האזרחית של כל הצדדים. בעיקר הצד הגרמני הוא רלבנטי לעניינינו, כיוון שהוא עבר מהפך תוך כדי כך מתמיכה אדירה בהיטלר ובנאציזם, להתנגדות גמורה לכל זה. גם דעת הקהל הפלסטינית צריכה איזה שהוא תמריץ (שאני עוד לא יודע מהו) למהפך כזה, לאחר 8 שנות שטיפת מוח תחת שלטונו של ערפת. 2. מיד בסיום המלחמה בוצעו טרנספרים בסדרי גודל עצומים (למשל, 10 מליון גרמנים ו4 מליון פולנים), שיצרו מפה הומוגנית מבחינה אתנית. 3. גבולות סגורים - בדלנות בשיאה. 4. דמוקרטיזציה + מארשליזציה בגרמניה 5. לבסוף, לאחר התייצבות מגמת התהליך, נפתחו הגבולות, ובהמשך הגיעו היחסים למצב של היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואכן, הפתרון המוצע במאמר הוא Downscale (איך אומרים את זה בעברית) של המודל האירופי. מבלי להכנס להשוואות ערכיות בין גרמניה (הנאצית) לרש"פ, הרי האנלוגיה ברורה: 1. הכרעה (צבאית) *ללא תנאי*, ולאחר פגיעה אנושה באוכלוסיה האזרחית של כל הצדדים 2. מיד בסיום המלחמה בוצעו טרנספרים - שיצרו מפה הומוגנית מבחינה אתנית - לכך מכוון כותב המאמר בפרוק ההתנחלויות. 3. גבולות סגורים - בדלנות בשיאה. 4. דמוקרטיזציה + מארשליזציה ברש"פ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכאן, יתרון בסנריו מסויים. במידה ותתקבל החלטה לפרק את ההתנחלויות, או לסגור את הגבול (הדרוזים בגולן נאלצים להחתים את דרכונם כדי לבקר את בני דודיהם, ולכן זה סביר), או במידה והמתנחלים לא יכירו בשלטון החדש, וינסו למרוד, או במידה ויקרה משהו אחר, מדובר בחיסרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגולן אכן אין הסכם שלום עדיין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין ארה''ב לישראל יש הסכם שלום, ועדיין אדם צריך להחתים את דרכונו, גם כאשר מטרת הביקור היא ביקור קרוב משפחה (ללא שיכות למידת הקרבה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב הישראלים לא צריכים להכנס לארה"ב על בסיס יומי/שבועי, כמו שיתכן ויקרה במידה ואכן יהיה הסכם שלום על בסיס המודל האירופי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר רלוונטי לשאול האם נדרשת החתמת דרכון בכניסה מקנדה לארה"ב למשל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה בקשר למקסיקו? האם אתה טוען שמעבר בין מדינות שכנות שנמצאות ביחסי שלום זו עם זו, גורר אי החתמת דרכונים במעבר הגבול ביניהן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שלא. אני טוען שאפשר להגיע לשני סוגים של שלום שמכתיבים,בין השאר, סוגי נהלי גבול שונים. זה רשור גם בעניין הסכמי מכס (כדי שלאזרחי מדינה אחת לא יהיה כדאי לקנות דווקא במדינה השכנה, שאז שר האוצר של המדינה הראשונה יאלץ לשים תחנות מכס בגבולות כדי לגבות את ההפרש כדי שהכלכלה המקומית לא תיפגע) ועוד. כל מני דברים ''קטנים'' שיוצרים לבסוף הבדלים ברמה המהותית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה באמת קורא בגבול הקנדי? מכאן, כמו שאמרתי (תגובה 57965), יתרון בסנריו מאד מסויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעתי היא שמהות היא האידיאולוגיה של ארץ ישראל השלמה בלבושה הדתי היא קידוש הריבונות היהודית על כל שטחי ארץ ישראל השלמה כחלק מתהליך קוסמולוגי משיחי. איבוד שטחי המולדת יפגע לשיטתם בפעמי המשיח כי משמעו שעבוד והמשך הגלות. ומי שיתנגד יקבל את אל-אקצה בוער על ראש חוצות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |