בתשובה להיא, 25/07/11 1:08
מגיע לי מזל טוב 576437
אהוי! הרימו את דגל העצמות הצלובות!
מגיע לי מזל טוב 576490
הו, הו, הו וחבית של רום!
מגיע לי מזל טוב 576538
Well, shiver me timbers! Hoist the colors!

:-)
יו! 576717
תגובה 95715
יו! 576756
אני חייב להודות שאני מלא התפעלות לנוכח זכרונך המדהים.
יו! 576768
זה המקום לציין שלשורות הללו יש לחן.
הביצוע של המוקצים מהוליווד חינני למדי בפני עצמו.

(ואני בתמימותי חשבתי שההו הו הו היה אלוזיה מכוונת לסנטה קלאוס.)
יו! 576772
הקטע הכי מפורסם של וואגנר‏1 הוא קריאת הקרב‏2 של הוולקירות, הו יו טו הו3.

1 את זה כולם יודעים שוואגנר כתב. אבל יש קטע אחר, מפורסם לא פחות, שמושמע לרוב בחתונות, ולא הרבה מודעים לזה שוואגנר חיבר אותו.
2 למעשה יש להן משימה של חמלה, להעביר את הגיבורים המתים לוואלהאלה.
3 שאותו דווקא שרה לראשונה גרהילדה, לא אחותה המפורסמת ברונהילדה.
יו! 576922
(ובכך גררת אותנו עמוק אל תוך היבשה. אין איזה "הו יו טו הו" ראוי בהולנדי המעופף?)

1 מה שעוד יותר מעניין הוא שמנגנים אותו לרוב במחרוזת עם מנדלסון מבלי שאיש ירגיש בשינוי סגנוני מהותי.
יו! 577447
זה דווקא מתרחש במרחב שבין יבשה מוחשית לשמים לא מוחשיים. [ידעת ש?] ההולנדי המעופף מתחיל עם המלחים ששרים תוך עבודה, משהו כמו "הו יו הא, הא לו יו, הו הא, הו הא יא הו" וכו'.
יו! 577519
טוב, אז אם שירת המלחים מגדירה את מרחב המים, אולי הכוכב יהפוך את השמיים למוחשיים. בכל מקרה הוא יעזור לצאת מהמקומות הנמוכים על פני היבשה.
יו! 577281
ככל הנראה זאת היתה אלוזיה לא מכוונת.
יו! 576808
הישג נדיר במידה טרגית. לא יודע מה בסינפסה הזו, אם לא סתם מזל, נתן לה כזו חסינות לשיני הזמן.
יו! 577280
אכן, זאת בעיה שמעסיקה אותי מדי פעם: מה גורם לזכרונות מסויימים להתקבע. אני זוכר כמה ארועים, חלקם משנות הילדות המוקדמת, שלכאורה אין בהם שום דבר בעל חשיבות או משמעות מיוחדת. על התמיהה הזאת אפשר להוסיף את האפשרות שאלה אינם זכרונות אמיתיים, שכן כידוע יש לנו כשרון להמציא זכרונות ילדות, ואז השאלה היא מה ראיתי לנכון להמציא את הזכרונות חסרי החשיבות האלה.

מכל מקום, אולי לא שמת לב שציטטתי תגובה להודעה המקורית שלך, מה שמרמז על כך שזכרונך אינו מושלם.
יו! 577295
מחקר מעניין [דמיין קישור] הראה קשר בין מספר חברי הילדות שאדם סוחב איתו לבגרותו לבין כמות ואיכות זכרונותיו מתקופת הילדות. סביר ביותר בהינתן האפשרויות החברתיות הרבות לשחזור זכרונות ילדות. לי יש שני חברי ילדות ואני בקושי זוכר דבר מהתקופה, אבל זה בטח הסמים והדיכאון הקליני.
יו! 577314
הזכרונות שאני מדבר עליהם, אם כי יש גם אחרים, הם מתקופה שכבר אין לי שום חבר או ידיד ממנה.

עכש"י הסמים, אם אתה מתכוון ל HTC, פוגעים בזכרון לטווח קצר, לא ארוך. לגבי דכאון, בכלל לא ידעתי שיש לו קשר לזכרון.
יו! 577322
אני לא חושב שיש אלמנט קוגנטיבי או אחר שלדיכאון קליני אין קשר אליו.
ספציפית אצלי (ויש לי ניסיון נרחב בתחום, עם עזרים פרמקולוגיים או בלי) אחת הדרכים שלי ״לדעת״ ולזהות שעברתי תקופה דכאונית במיוחד היא כמות ואיכות הזכרונות שאני מצליח לחלץ ממנה בדיעבד. בזמן אמת לעיתים קשה מאוד לזהות את ״חומרתו״ של הדיכאון (בעיקר עקב ממרתו הידועה של המדען הגרמני יהודי ההוא) אך כאשר לפתע נוצרת תחושה (בתחילה אינטואיטיבית ולאחר מכן מודעת לחלוטין) של (מה שאני מכנה) ״חורים בביוגרפיה״ אזי הניסיון הנרחב שלי מסיק כי משהו עוצמתי במיוחד מיסך את יצירת הזיכרון באותה תקופה.
במבט שני כל מה שכתבתי פה נשמע לי טריוויאלי במפגיע. ניחא
יו! 577333
כנראה לא הבנתי אותך נכון. חשבתי שהתכוונת לכך שדכאון בהווה משפיע על הזכרון שלך מתקופות לא דכאוניות.
יו! 577504
אני מצטרף לנתון האנקדוטלי של שכ"ג: אני זוכר שפע אירועים כל כך זוטרים מהילדות המוקדמת - גיל 3-5 - שזה מדהים; אני בטוח שכל המעורבים בהם ייפלו מהכיסא כשישמעו. אבל אין לי הזדמנות לבדוק, כי נשארתי בקשר רק עם אחת, וגם איתה בקושי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים