בתשובה לאיציק ש., 29/07/11 23:15
שימו לב, שימו לב 576917
לא היו יהודים מסורתיים. כלומר היו יהודים חילוניים לכל דבר שאינם שונים בהשקפות העולם שלהם מכל ישראלי חילוני אחר. פינסקר תמך בפיתרון טריטוריאלי יהא אשר יהא, ולא ברעיון של שיבת ציון. קו ההיגיון שלו היה רציונלי ונעדר ממנו סנטימנט יהודי דתי או רומנטי. התייחסותו הייתה לגבי ''שאלת היהדות'' ומסקנתו הייתה שהם- קרי האוכלוסין היהודים בעולם, לא יוכלו לא להתבולל ולא להתערות, והפיתרון לשאלת שנאת ישראל יכול לבוא עם כינונה של ריבונית לאומית, שכן אז יוכלו להיחשב כעם ככל העמים גם אם יוסיפו לשהות במדינות אחרות.
הרצל כמדומני היה יהודי למחצה שלא קיים כל אורח חיים מסורתי. הרעיון הציוני והמחשבה למען פיתרון ''שאלת היהודים'' נולדה במוחו לא מתוך סנטימנט סובייקטיבי ליהדות, אלא מתוך הכרה אובייקטיבית כלפי רדיפת היהודים. שני האישים הגיעו להכרה דומה מתוך שיצאו מן ''המחנה היהודי'' והתערו בחברה החיצונית, ולא מתוך שצמחו מתוך המחנה היהודי. במובן זה הציונות היא פרוייקט שצמח מחוץ לעולם היהודי. כך אם אינני טועה. עליי לרענן את ידיעותיי בנושא.
שימו לב, שימו לב 576951
אבל זה גם די הגיוני, כי יהודים מסורתיים אז לא היו קרובים לרעיונות הנאורות / לאומיות / הגדרה עצמית לאומית.
שימו לב, שימו לב 576953
יהודים מסורתיים היו קרובים לרעיונות הנאורות המודרניזציה וכולי. זה כולל את היהודים שלמדו ב''חדר''.
השאלה הייתה בעיקר שאלה של כסף, ללמוד בחדר או ישיבה ומשם להמשיך לגימנסיות החילוניות היה עסק יקר.

החרדים-אשכנזים היו אילו שהסתייגו מציונות כי ראו בה סכנה למבנה הקהילתי שלהם (כמו היום הם נתנו להסתייגות הזו נימוקים כאילו-דתיים).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים