בתשובה לdd, 31/07/11 0:58
אטימות הממשלה 577075
סוציאל דמוקרטיה. אותה פשרה היסטורית בין הסוציאליזם לקפיטליזם.
אטימות הממשלה 577347
העניין הוא שכרגע לא מציעים, אלא בעיקר תוקפים.
אטימות הממשלה 577349
אם לשפוט לפי איך שהשווקים הפיננסיים מגיבים היום לשאלת משבר החוב הלאומי של ארה"ב, מסתמן כי ייתכן שאנו מצויים לפתחו של משבר כלכלי נוסף ואולי חזק יותר מן הגל של 2008. וזה אם יתרחש, קורה לאחר שארה"ב ירתה את כל התחמושת הכבדה שלה. אם כלכלת העולם תיקלע למיתון נוסף כעת, זו עשויה להיות האפוקליפסה הכלכלית שאותה ניסו למנוע בכל הכוח. בלי להיסחף בהשערות ותחזיות, תרחיש כזה לא יפסח על הכלכלה הישראלית, מה שאומר שלישראלים לא צפויים ימים נוחים בשנים הבאות. ייתכן שלפחות חלק מן המפגינים אשר כעת מתייצבים למחאה ממעמד הביניים, עשויים למצוא את עצמם בתוך כך וכך חודשים או שנים- למטה מזה, ולהצטמצם הרבה יותר. ייתכן שהמרירות שאותה מציינת ג'וד מתארת את תחושת המחנק והחרדה מן השנים האחרונות לנוכח גל המיתון שכבר הופיע. כבר כעת למול המחאה, כמדומני אפשר לזהות תנועה של הליברלים אל הסוציאליזם, ואם אני מפרש נכון את הדברים, תנועה זו תלך ותגבר. ייתכן שנתניהו מזהה נכון את הדברים כשהוא מתייחס לגל המחאה ואומר - לא נוכל להם. ייתכן שבשנים הבאות המדינה תאמץ מדינויות חברתיות כאשר הביטויים הפוליטיים לכך כבר מופיעים עם התייצבותה של ליבני לצד המחאה ולעליית מפלגת העבודה בסקרים. אידיאולוגיה של שוק חופשי זה כנראה לא מה שנראה בישראל ולא בארה"ב. להבנתי גם אם ישנה ביקורת כלפי המחאה, ואני בין המבקרים של המחאה כיוון שלדעתי היא נולדה בקיטש, לא תהיה ברירה אלא לקבל את הבשורה שלה. הניאו ליברלים יתקשו להגן על רעיון השוק החופשי, והשאלה המונחת כבר כעת על השולחן היא מה יהיה עומק הפשרה.

אם תרחיש אפוקליפטי כזה יתממש, העולם שיצוץ בסופו יהיה כנראה אחר. זו תהיה מכת המוות להגמוניה האמריקאית ומכה כואבת לסדר הניאו ליברלי בשווקים. המשטרים הליברליים ייקלעו לקיפאון, וכך גם הפרוייקט של החוק הבינ"ל. מדינות בינוניות תהיינה יותר אגרסיביות ובתוכן לפחות כך אני מקווה גם ישראל. את זה אפשר היה לראות לפני שנים מספר כשהחלו להופיע הסימנים לשקיעתן היחסית של ארה"ב ושל אירופה. בתוכן כמובן מדינות כמו איראן, כמו תורכיה, כנראה כמו מצרים. האיסלאמיזציה תלך ותגבר, כנראה גם הנצרנות, והעולם ישוב ליטות אל מאזני כוחות. הסבלנות כלפי סוגיות חברתיות תלך ותפחת, ובכללן כנראה גם הסבלנות כלפי ההתנחלויות מזה, וכלפי השמאל מזה. כמו גם כלפי שאלת הפליטים, תופעה שתלך ותגבר כאן ובכל מקום. האיומים הבטחוניים יתחזקו, והסיכויים למלחמה אזורית יתגברו. האתגר הישראלי לשנים הבאות יהיה לשמור על המרקם החברתי הפנימי ולעורר מחדש את הסולידריות. כל אלה בגדר השערות של שוטה בשנת 2011 ההיסטורית- היסטורית כל כך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים