בתשובה לניר, 04/08/11 9:35
הון -שלטון-עיתון 577613
שתי שאלות

א) למה שיפור במאזן התשלומים הוא טוב לציבור ?
אני יכול להבין למה לא כדאי שיהיה גרעון במאזן התשלומים אבל אני לא מבין מה האינטרס בעודף

ב) למה מניחים שיצירת עוד מקומות עבודה תלויה בהגדלת היצוא ?
הרי בתאוריה גם הורדת מיסים על עסקים מקומיים תביא להתרחבות של העסקים האלה ויצירת עוד מקומות עבודה
הון -שלטון-עיתון 577614
מאזן התשלומים למדינה (ומכאן לציבור) כמוהו כחשבון עו''ש של הפרט. עדיף יתרה בחשבון מאשר אוברדראפט.
הון -שלטון-עיתון 577615
כפי שכבר כתבתי , אני מבין למה לא כדאי לציבור שיהיה גרעון במאזן התשלומים

אני לא מבין למה כדאי לציבור להגדיל עוד ועוד את העודף
הון -שלטון-עיתון 577626
לא כדאי.

כדאי שיהיה מאזן. מאידך, עדיף להיות בעודף קטן למקרי צורך.
ככל שאתה מייצא יותר, אתה יכול לייבא יותר תוך שמירה על איזון, וכך להגדיל את רמת החיים של אזרחי המדינה.
הון -שלטון-עיתון 577628
לציבור הרחב, שרוצה ליבא מוצרים ושירותים זולים, זה כדאי. לתעשיינים מקומיים ועובדיהם, זה פחות כדאי.
מכל מקום "עוד ועוד" זה לא כדאי, אבל זו עדיין צרה של עשירים, שעדיפה בהרבה על פני הצד השני. http://www.nytimes.com/2011/08/04/business/global/sw...
הון -שלטון-עיתון 577633
בישראל יש גרעון במאזן התשלומים (שהולך וקטן, לשמחתנו) בניכוי ההשקעות הזרות (כלומר אם מתיחסים לייבוא וייצוא בלבד). אי לכך הגדלת הייצוא משמעה הקטנת הגרעון ולא הגדלת העודף.
הון -שלטון-עיתון 577638
אתה בטוח לגבי הגרעון?

כשהסתכלתי באתר של הלמ"ס זה נראה כאילו יש לנו עודף במאזן התשלומים כבר כמה שנים
הון -שלטון-עיתון 577675
כפי שכתבתי, בקיזוז ההשקעות, אנחנו עדיין בגרעון.
הון -שלטון-עיתון 577679
תלוי מה מודדים. יש לנו חובות כלפי חו"ל (בעיקר מלוות) אותם אנו משלמים ונשלם עוד עשרות שנים. אם יש היום עודף במאזן יבוא-יצוא _השוטף_ (לא כולל מלוות ממשלה) — הוא מאפשר לנו לצמצם את החוב כלפי חו"ל.

יתכן שהדו"ח שקראת דן רק במאזן יבוא-יצוא השוטף, כנראה שהיום הוא חיובי לטובת ישראל.
הון -שלטון-עיתון 577644
ישראל, כמו משקים מערביים רבים, עוברת ליצור שירותים במקום סחורות. במאזן הכולל אנחנו בפלוס כבר כמה שנים, אבל בחשבון הסחורות אנחנו במינוס ראשון זה שנתיים. ראה
הון -שלטון-עיתון 577652
אני תוהה איזה זמן בקשר למודל הכלכלי הזה: איך הוא בדיוק מתקיים?
נניח, אנחנו נקנה סחורות מסין, בשר מארגנטינה וירקות מספרד, ונמכור מה? שירותי סלולרי אחד לשני?
הון -שלטון-עיתון 577656
הודו למשל מוכרת שירות לקוחות למערב (גם ישראל, ד''א), שוויץ מוכרת שירותי בנקאות. ישראל מוכרת תוכנות, שהיום לעיתים קרובות מגיעות בתור שירות. לדוגמא קומברס (בלי להיכנס לשאלה האם היא ישראלית, חלק מהכסף זורם לכאן, למשכורות בין היתר) מוכרת שירותי חיוב לחברות סלולאר בכל העולם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים