בתשובה לברקת, 07/08/11 23:05
אנקדוטה קטנה המדגימה עד כמה ה''מחאה'' הזו תלאביבית ומנותקת באופייה 578055
השאלה היא, אם לעסוק במספרים זו התפתלות בלתי-רלוונטי, למה מלכתחילה מציינים אותם? אם זה לא משנה אם היו חמישים אלף, מאה חמישים אלף, או שלוש-מאות אלף, למה כל המעורבים - כולל מארגני ההפגנות - מתעסקים כל הזמן במספרים?

ההנחה שלי היא שזה דווקא משנה: כל המעורבים מכמתים את התמיכה במספרים, ולכן ההגזמה כל-כך מקובלת בכל הפגנה שהיא. ומהרגע שהטמעת מספר, אזי שיטת ההגנה הטובה ביותר היא באמת לומר שזה לא רלוונטי. משהו כמו, לצורך ההקצנה, "אמרתי חצי מליון כשהיו מאה וחמישים אלף. הכנסתי את המספר חצי מליון לתודעה. עכשיו, מה אתם נטפלים למספר חצי מליון? מספרים זה לא חשוב (אבל לא סתם התעקשתי עליהם קודם)".

ופה אני נזכר באנקדוטה מ-‏2006, כשהלכתי (בלי שום אשליה שזה יוביל לאיזה שינוי) למחאת המילואימניקים בכיכר רבין. וכמובן שהיו את הזמירות על "כך וכך נמצאים פה היום", שהפכו חיש מהר בדברי הנואמים ל"אי אפשר להתעלם מ<מאה ומשהו אלף איש>" (או משהו כזה). ואני חשבתי לעצמי, באמת? כבר שכחתם את ההתנתקות?

(אגב, 'העם' באותו זמן רצה נמרצות בראשו של אולמרט, מה שלא הפריע לו לשרוד עוד כמעט שלוש שנים בג'וב).
אנקדוטה קטנה המדגימה עד כמה ה''מחאה'' הזו תלאביבית ומנותקת באופייה 578579
אתה צודק, המספרים חשובים לשני הצדדים, ולא חשובים באותה מידה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים