בתשובה לאיילת מזדמנת, 15/08/11 7:52
הלוואי וזה היה פשוט כל כך 578991
אויש, נשמע לי מוכר מהשכונה!
ממש סלע-סיטי. פחות הקטע של הרווחה, יותר הקטע של הבנות שתיים-עשרה שנושרות מהלימודים ונכנסות להריון והילדים שמסתובבים ושותים אלכוהול ומעשנים חשיש (דרך אגב, על סמך עדויות בני נוער מהשכונה, כלבים מתמסטלים מעשן חשיש).
עד לפני כמה שנים זה נראה כמו משהו שהולך להקצין ולהיעשות עוד יותר דומה למה שאת מתארת, אבל ראש העיר התנפלה על השכונה הזאת בחמה שפוכה. זמן-מה אחרי שהיא נבחרה אנשים פחדו לצאת מהבית כי לא ידעו מה מחכה להם.
יום אחד אתה עובר ליד המזבלה המוכרת ששורפים בה זבל זבל ולמחרת יש שם איזה משהו מסודר ונקי שלא היה שם קודם. מאוד קיצוני. אנשים קמו בבוקר וראו שריצפו להם את הגדר באבני חצץ קטנות ורודות ויצאו לשביל וראו שעשו את זה לכל הרחוב. אחד הדברים הראשונים שהיא עשתה היה פשוט למלא את כל השכונה בפנסים. אני למשל גיליתי לילה אחד שני זרקורים מופנים אל הבית שלי (הם עדיין שם). קצת מלחיץ, אבל פחות מלהידקר על ידי נרקומן.
סלע סיטי הולכת ומאבדת את גאוותה! זו היתה השכונה שהמשטרה לא העזה להיכנס לתוכה כי החבר'ה היו מרימים את הניידת ועכשיו תקעו לנו שעת סיפור מול הבית. יש אנשים שעדיין שומרים על הגחלת ומשתדלים לגדל את ילדיהם לפשע אבל זה לא כמו שהיה פעם.
הלוואי וזה היה פשוט כל כך 579158
אני לא זוכר איזה סטנדאפיסט זה היה (חשבתי אסייג או נאור ציון, אבל זה לא מסתדר עם הביוגרפיה הויקית שלהם) שסיפר שהוא גדל בנתניה בשכונה שלא דרכה בה כף רגלו של האדם הלבן.
הלוואי וזה היה פשוט כל כך 579166
לא ידעתי שכבר אז היתה בנתניה בעיה של פליטים סודנים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים