בתשובה ליובל רבינוביץ, 21/02/02 22:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי דברי יתפרשו על ידי אחדים כחריפים, אנא מכובדי קבל זאת ברוח טובה וספורטיבית. "היא חייבת לטפל בבעיית הנחיתות התרבותית האלימה" רק המילים האלה מספיקות בשביל להוקיע את דוברם מעל כל במה לגיטימית אפשרית (זאת קריאה לאינטלקטואלים בקרב מגיבי האייל להוכיח נמרצות את נמען תגובה זאת). לערבים (ולפלסטינאים בפרט) מנטליות ותרבות שונה משלנו ומשל המערב, בהחלט. אני בשום פנים ואופן לא רוצה לחיות במחיצתם להיות חלק מתרבותם, בהחלט. תרבותי אינה תרבותם, אורחותיהם אינם אורחותי, בהחלט. אבל לבוא ולטעון שהם ותרבותם *נחותים* משלך הוא הדבר הכי לא נכון, ואפילו הכי מגונה ואבילי, שאפשר לומר (במאמר מוסגר: אני שחשבתי שרק אני עדיין שרוי במאה ה 19, מסתבר שכבודו עוד יותר). תרבותם שונה משלנו, הם לא מובנים לנו ואנו לא להם, אבל איך בכלל אפשר לדבר על נחיתות?. בגלל אמצעי ושיטות האלימות שהם מפעילים כנגדנו? שים עצמך במקומם ותחשוב מה אתה היית עושה. יש לך סולם או מדד לעליונותן או לנחיתותן של תרבויות העולם השונות? אז איפה נמצאת אצלך התרבות הגרמנית? והיפנית? וההונגרית? והאמריקאית? תרבות וחברה הם בכלל מיקשה אחת? (ואם כבר נכנס ל"נחיתויות" הייתי מציע לכל אחד לבדוק טוב בסביבתו). בימים אלה ממש הפלסטינאים מנהלים את השלב הסופי (לכל הפחות השני) של מלחמת העצמאות העממית שלהם (על אדמתם!), ובמלחמה שכזאת הם בהכרח ינצחו ואנחנו בהכרח נפסיד. כל מי שחושב אחרת אנא יתאזר בסבלנות, ימתין מספר שנים (תיקוותי שלא יותר מחצי יובל, זה תלוי בהנהגה הפוליטית שתחזיק את השלטון בישראל) ויחזה במו עיניו בתוצאה. הפלסטינאים יאבקו ללא הרף, ללא הפסק וביתר שאת עד שישראל תעשה את המתבקש,(אני שוב כותב זאת) יציאה מוחלטת והפרדה מהשטחים (ובלי אשליות בבקשה, גם לאחר מכן לא תבוא רגיעה על איזורנו ומדינתנו). חשבתי על איזה דוגמאות סותרות תציע לי וחוץ מהמקרה היפני הפתעת אותי. אני התייחס רק למקרה היפני כי כל שאר הדוגמאות שהבאת להבנתי כלל לא רלוונטיות (מעבר לזה שהם לא מדויקות. בירידה לפרטים ניתן להבחין היטב שזה לא המקרה שלפנינו) וזאת בגלל שהחברה הפלסטינאית היא חברה מגובשת, בעלת היסטוריה (של עימות והתנגדות למפעל ולמדינה הציונית), בעלת מוסדות וערכים. החברה הפלסטינאית, כפי שבן עמי ציין זאת, נבנתה על *אתוס שלילי* והתגבשה כיישות נפרדת לאורכו של המאבק הלאומי כנגד הציונות (לציונות היה אתוס חיובי של שיבה ובניה, לפסטינאים של נישול, עוול, כיבוש, ומאבק). ואתה מציע שאנחנו נבוא ונחנך אותם. אני לא יודע אם לבכות או להתפקע מצחוק. לשיטתי לרעיון הזה שלך אין מקום בשום מציאות והוא לא יותר משעשוע (פסאודו) אינטלקטואלי באתר הוירטואלי של האייל ושם הוא ישאר. ולמקרה היפני, למעשה שלטון הכיבוש שם כונן מערכת פוליטית ושלטונית אבל בפירוש לא בא או ניסה להתערב תרבותית (כלומר מעבר צורת המשטר ולפתיחת סנפי מקדונלדס וסחר חופשי. *מוסדות השלטון* (קרי הקיסר) נותרו על כנם). "ארה"ב הפכה את יפן בכוח לדמוקרטיה." בהחלט. אבל כמו במקרה הגרמני *כבר היה שם הכל חוץ מדמוקרטיה*, במקרה הפלסטינאי אין מאומה מהיסודות החיוביים שבשני המקרים הקודמים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לשיטתך, כאשר ערבי ישראלי רוצח את בת משפחתו על רקע "חילול כבוד המשפחה", באיזו זכות אנו שופטים אותו על רצח? זו תרבותו, ואנו כופים את מערכת המשפט של התרבות שלנו עליו. מדוע שנאסור סקילת כופרים? מדוע להתנגד לאופי הרצחני של האיסלאם? 'דין מוחמד פי סייף' (כלומר, דין [דת] מוחמד בחרב). אם הם מלמדים שיש להילחם בלא מוסלמים ולהשמידם, מי אנחנו שנחשוב אחרת? יש תרבות טובה ויש תרבות רעה. הטרור נגד אזרחים חפים מפשע הוא רע, למרות שהתרבות שסביבו מעודדת אותו. תרבות המעודדת רצח חפים מפשע היא נחותה, מוסרית, מתרבות שאינה מעודדת זאת. הפוסט מודרניזם, שבו כל התרבויות שוות וכל סיפור היסטורי הוא אפשרי (משום שאין מציאות אלא רק נראטיב של המספר), הפך כבר לבדיחה עצובה. אחד מהספרים שאני רואה כרשימה בקריאת חובה לכל בן תרבות המכבד את עצמו הוא 'זן ואמנות אחזקת האופנוע'. מעבר לכך שהספר הוא מרתק, הוא דן באריכות בשאלה, האם קיימת 'איכות' אובייקטיבית? התזה שלו היא שיש דברים שכשאתה נתקל בהם, אתה מזהה אותם כאיכותיים, וכאלה שלא. זהו ניגוד חריף לפוסט מודרניזם. אבל עזוב. יש לי טיעון הרבה יותר פשוט: אני תוצר של התרבות שלי, שאינה נחותה משלך. בתוקף זה התגבשה דעתי שעלי לכפות בכוח את ערכי. מי אתה שתבוא ותחנך אותי שלא לעשות זאת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רלטוויזם תרבותי? אני? לא קראתי את הזן, בהחלט יוכנס למקום גבוה ברשימת הקריאה שלי. צר לי אלב אין בנמצא סקלה אחידה או שיטת ניקוד למדידת תרבויות. אולי ניתן לומר שהיופי העיני האדם שחי את התרבות. קצת כבוד וענווה מול תרבות שונה משלך לא יזיק. מדינת ישראל אוכפת חוקיה על אזרחיה, לא על כבושיה. כבושיה נמצאים במשטר צבאי, משוללי זכויות רבות ולכל גם חובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יש תרבות טובה ויש תרבות רעה." לשיטתי ממש לא!. כשאתה קורא את הציטוט שלך בשנית התרהיב לחזור עליו? אתה יכול לתת דוגמאות לכאלה וכאלה?, מאחר שמן סתם תתן (ואני מן הסתם מנחש את הדוגמאות, לפחות ההיסטוריה משותפת וגם הקונספציות אליה לעיתים) אבקשך להתייחס גם לשאלה האם אין אספקטים חיוביים ב"רעים" ושליליים ב"טובים"? אולי מה שרע לך טוב לרבים אחרים? וההפך. לא קראתי במקור את קאנט אך הוא התייחס לשאלות אלה. תרבות איננה טרור וההפך!. כל תרבות תעודד מעשים דרסטיים במצבים דרסטיים (ראה דוגמאות (לעולם לא אנלוגיות ותואמות לחלוטין) יפנים, ישוב עברי) אם כבר אני רואה זאת כהפסד לתרבותנו שהבנו את הפלסטינאים עד הלום (זאת בעינך בטח ההכה העצמית של השמאלן התורן). ומי בדיוק חף מפשע? (גם זו הגדרה שתרבות נותנת למאבק) (על פי איזו הגדרה?) יהודי? מתנחל? ילדיו? תל אביבי? ערבי? חמאסניק? הבלדר? המשת"פ?... איש מצפון, המחזיק בקוד מוסרי וישר עם עצמו הנאבק בכל אחד מהצדדים ישאל את עצמו תא השאלות האלה. השאלות האלה רלוונטיות לחברה הישראלית כמו לפלסטינאית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |