בתשובה לירון, 24/08/11 19:11
חותם (כמעט) על כל מלה 579865
זה רק הפירוש שלך.
זה לא שהתיאוריה הקינסיאנית של הכלכלה הוכחה כמתאימה רק למצבי משבר.

מה אתה טוען? שאנשים ייצרו ללא ביקוש?
למה שמישהו ייצר משהו שהוא לא יכול למכור?

אם יש ביקוש, יהיה ייצור - והביקוש והיצור יפגשו באמצע במחיר כלשהו.

לי זה נראה די ברור -

1) טייקונים משתלטים על שווקים באמצעות מונופולים וקרטלים.
2) מונופלים מייצרים פחות ולוקחים יותר.
3) מייצרים פחות - פחות עבודה, ולכן העבודה זולה.
4) לוקחים יותר - יוקר המחייה גבוה יותר.
5) יוקר מחייה גבוה יותר - מבזבזים פחות, זאת אומר פחות ביקושים. פחות ביקושים אומר שמייצרים פחות.

זה אותו צד של אותה משוואה - מייצרים פחות -> המחירים של כל דבר יותר יקרים ->יש פחות ביקש (במחירים האילו).

אתה טוען שהשקל היה עובד לבנק והבנק היה משקיע אותו.
אבל במה? אם אין ביקוש, אז גם אין במה להשקיע. אנשים יוכלו לקנות דברים רק אם יש להם כסף. הביקושים מניעים את השוק.

אני אתן לך דוגמא קיצונית.
נניח שכל הכסף בעולם מרוכז אצל קבוצה מאוד - מאוד קטנה. נניח מאה אלף, וכל השאר חיים מ5 דולר ליום, שמספיקים לקנות אוכל בקושי.

האם מישהו היה מפתח סמרטפון? או שבבי מחשב מתוחכמים?

לא - הוא היה יכול למכור רק מאה אלף כאלה, במקום מיליארדים. גם לאיש הכי עשיר לא שווה לקנות סמארטפון ב 5 מיליון דולר (זכור, 5 דולר זו הכנסה יומית של בן אדם רגיל).
וזה לא רק סמארטפונים - תוכניות טלויזיה, מחשבים, פרסום, דוכני פאלפל, מסעדות, קניונים -

כולם מבתססים על כך שיש לאנשים כסף, והם יכולים להוציא אותו כרצונם על דברים שהם רוצים.
אם לאנשים יש פחות כסף, יש פחות כסף להוציא על דברים שהם רוצים, ולכן יפתחו, ייצרו ויימכרו להם פחות דברים.
חותם (כמעט) על כל מלה 579867
בקשר לסמארטפונים, כבודו בוודאי טועה. יש המון מוצרים שמתחילים כי יש שוק של עשירים. בשליפה - מכוניות חשמליות בעשורים האחרונים; כל מיני חברות של אופני בוטיק היום. עד שי אגסי וחבריו, כמעט כל מי שעבד בשוק הזה כיוון לקהל מצומצם של אידיאליסטים עם כסף; כש-IBM פיתחו מחשבים בשנות החמישים, קהל היעד שלהם היה מוסדות ולא בני אדם בודדים; המחשבים האישיים נולדו כפרוייקטים אמנם לא לעשירים אבל בהחלט לא להמונים; עד שה-PC נכנס לתמונה, שום חברה שהיא לא כיוונה אפילו למכור 100,000 מחשבים. וכן הלאה וכן הלאה; יש המון המון דברים שמתחילים 'מלמעלה', רק שבאיזה שלב המחיר שלהם יורד מספיק כדי שהם יהפכו פופולריים.
חותם (כמעט) על כל מלה 579869
שוק המחשבים הוא דוגמה די קיצונית ליתרון שיש לייצור המוני. יש עלות התחלתית גדולה ולכן יש יתרון גדול מאוד לייצור בכמויות גדולות.

HP נפטרו לפני כשבוע ממוצר מסוים במחיר עלות שקרוב למחיר עלות. שימו לב להבדל בין מחירי הרכיבים בכמויות קטנות למחירים בכמויות מסחריות.

ובלי קשר לזה, עדיין מדובר על מוצר מותרות. יש תהליך קבוע שבו הישנים הופכים לחסרי ערך. מישהו מכם משתמש בסמרטפון ישן יד שנייה? רק עם האנדרואיד (ועם כמה חריגים אחרים, כמו Maemo [Wikipedia] יבדל"א של נוקיה ז"ל) מתחיל להיווצר תוכנה שמתוחזקת ללא קשר למכשיר עצמו ושמאפשרת שימוש במכשירים ישנים.
חותם (כמעט) על כל מלה 579870
לא הבנתי איך זה סותר את דברי. מהרגע שיש שוק המוני, יש יתרון ליצור המוני. אבל השוק הזה לא נוצר בגלל שחמישים מליון איש קמו ואמרו 'אני רוצה לוטוס 1-2-3', אלא בהדרגה ומתוך כך שבאיזשהו שלב שחקן גדול הבין שהשוק הקטן ש*כבר* קיים יכול לספק לו קצת פרנסה (אם כי במקרה של IBM, הם חשבו שה-PC ימכור סה"כ 200,000 יחידות. גם הם לא הבינו כמה גדול השוק יהיה).
חותם (כמעט) על כל מלה 579871
במקרה של הסמרטפונים: כבר זמן רב יש ביקוש, אך המחיר לא יורד מעבר לסף מסוים (שרחוק מאוד ממחיר העלות).
חותם (כמעט) על כל מלה 579873
שמונים דולר טוב לך?

חותם (כמעט) על כל מלה 579874
מכשיר ה-Ideos מצוייד במסך מגע בגודל "2.8 ברזולוציה בת 320X240 פיקסלים, הוא כולל זיכרון פנימי (RAM) בנפח 256MB, נפח אחסון בגודל 512MB

כדי שאקנה אותו הוא צריך להיות טלפון טוב מאוד, מכיוון שמחשב טוב הוא לא יהיה. חובבי התוכנה החופשית נכוו כבר מהNeo FreeRunner [Wikipedia] - טלפון שיש לו כמות מרשימה של תוכנה (וקל מאוד להתקין עליו מערכת הפעלה חלופית. ויש כמה הפצות מתחרות), אך כמות הזיכרון הקטנה והמעבד החלש הופכת אותו ללא נוח.
חותם (כמעט) על כל מלה 579889
מחזור התמחור של מוצרים טכנולוגיים מתחיל בכך שהמקדימים לאמץ טכנולוגיה (early adaptors) משלמים מחיר יקר ובעצם מממנים את הוצאות הפיתוח של המוצר. עם הגידול בסדרות היצור והפיכת המוצר לגנרי המחיר לצרכן מתכנס עד רווח נורמלי מעל עלות היצור השולית. על חדירת הטכנולוגיה בויקי האנגלית
הדוגמה החביבה עלי היא הווקמן של סוני.
סוני לא היתה מפתחת את הווקמן עבור השוק שרכש אותו ב 249.99 דולר ליחידה כי היא היתה נשארת ללא רווח. במחירים כאלה הם שעשו ג'וגינג עם הווקמן היו כמו בעלי האייפון הראשונים- קולים אבל קצת מגזימים. מאוחר יותר ב 80-100 דולר ליחידה המכשירים של סוני עדיין היו יקרים בהרבה משל איווה למשל (שהיו איכותיים כמעט באותה מידה) אבל נחשקים ואז היא עשתה ממנו את הרווח האמיתי, ומאוחר עוד יותר השוק נשלט ע"י היצרנים הפחות איכותיים כמו לאקי גולדסטאר הקוריאנית (לימים LG) ומבחר יצרנים טאיוואניים שמכרו מוצרים גנריים בסדרות ענק עבור רווח נורמלי במחיר לצרכן של 20 דולר ליחידה שרובו פער תווך.
חותם (כמעט) על כל מלה 579928
יפה. סוני, כחברה, אולי לא הייתה מייצרת רק ל-Early adapters. חברות קטנות יותר, בהחלט ובהחלט כן. מטבע הדברים, אם אין צרכנות המונים אין ייצור המוני; אבל זה לא אומר שאין התקדמות טכנולוגית.
רגע של אנגלית 579965
Early adapter, Early adopter

:-)
רגע של אנגלית 579970
אופס!

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים