בתשובה ליהונתן אורן, 29/08/11 20:44
כ-‏20,000 מפגינים 580324
ידידיה • בתשובה ליהונתן אורן יום ב', 29/8/2011, 23:10
אני רוצה לעשות צעד אחד אחורה. הנקודה המקורית שעניינה אותי דווקא לא היתה קשורה לתוכן המסמך עצמו, אלא לאופן ההתפתחות של המחאה ודרישותיה.
המחאה החלה כמחאה כללית וחסרת צורה, וגם התעצמה ככזו. בשלב מסוים (ואולי מלכתחילה, מאחורי הקלעים) חברו למובילי המחאה ארגונים בעלי אג'נדה. אלה השכילו להזין את מובילי המחאה באג'נדה שלהם, ובכך לרתום אליה בדיעבד את מאות האלפים שתמכו במחאה. עתה האג'נדה הפכה לרשימת דרישות קונקרטית, ולכן על אותם מנוכסים-בדיעבד להחליט אם הם ממשיכים לתמוך במחאה (ובכך מאשרים את האג'נדה) או מתנערים ממנה.

בנוגע לתוכנן של הדרישות פתחתי בדיון עם איזי למטה, אבל אני מזהיר מראש שאולי לא אהיה בר שיח מוצלח.
כ-‏20,000 מפגינים 580331
יהונתן אורן • בתשובה לידידיה יום ב', 29/8/2011, 23:33
אני נוטה שלא להסכים. אין כאן יחס של ייצוג בין ה''מנהיגים'' לבין ההמונים. זאת לא דמוקרטיה פורמאלית ברחוב.
כ-‏20,000 מפגינים 580341
ידידיה • בתשובה ליהונתן אורן יום ג', 30/8/2011, 7:32
זהו, שיש. ה''מנהיגים'' הם אלו שמרואיינים ברדיו ובעיתונים, והם אלו שפורשים את משנתם של הארגונים שעומדים לצידם. היענות לקריאתם להפגין במקום ובתאריך מסוימים היא הבעת תמיכה בדרישותיהם וקבלת ה''מנהיגות''.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש והצהרת נגישות © כל הזכויות שמורות